ליווי משפטי מקיף בהליכי גירושין: מזונות, משמורת והסדרי שהות, וחלוקת רכוש. בהסכמה או בבית המשפט.
לתיאום פגישת ייעוץהליך גירושין הוא אחת התקופות המורכבות בחיים, וההחלטות שמתקבלות בו מלוות אתכם שנים קדימה. במשרדנו תקבלו ליווי אישי של עורך דין מנוסה לאורך כל התיק, מהייעוץ הראשון ועד לסיום ההליך. אנחנו מאמינים באסטרטגיה מותאמת אישית: יש תיקים שנכון לסיים בהסכמה מהירה, ויש תיקים שדורשים עמידה איתנה בבית המשפט. את הדרך הנכונה עבורכם נבנה יחד.
מייצגים גם בתל אביב: עורך דין גירושין בתל אביב.
הליך גירושין בישראל מסדיר כמה עניינים מרכזיים: התרת הנישואין עצמה, מזונות, משמורת והסדרי שהות לילדים, וחלוקת הרכוש בין בני הזוג. חלק מהנושאים נדונים בבית הדין הרבני, חלקם בבית המשפט לענייני משפחה, ולעיתים קיימת סמכות מקבילה לשתי הערכאות. ההליך יכול להתנהל בהסכמה מלאה או במחלוקת על חלק מהנושאים או על כולם.
לכל אחד מהנושאים דינים וכללים משלו, ולכל מקרה נסיבות פרטניות שמשפיעות על אופן ההכרעה. משך ההליך והעלות הכרוכה בו נגזרים במידה רבה ממידת ההסכמה בין הצדדים וממורכבות הנכסים והסוגיות. הבנה מסודרת של מרכיבי ההליך מאפשרת לקבל החלטות מתוך ידיעה, ולכן מומלץ לברר את המצב המשפטי בשלב מוקדם, כפי שמתואר במדריך חמשת עקרונות היסוד בגירושין ובמדריך על חשיבות הייעוץ המוקדם.
בעמוד זה מרוכזים נושאי הגירושין המרכזיים, כל אחד בפרק נפרד עם הסבר על המסגרת המשפטית, ובתוך כל פרק הפניה למדריך המעמיק בנושא. הסקירה עניינית ומאוזנת, ומתארת את הדין באופן ענייני מבלי להעדיף עמדה של צד זה או אחר.
חובת המזונות כלפי הילדים, אופן חישובם והגורמים המשפיעים על הסכום.
קראו עודזכאות בת הזוג למזונות, התנאים לכך והמשך תחולתם עד הגירושין.
קראו עודהסדרי השהות של הילדים עם כל הורה והאחריות ההורית המשותפת.
קראו עודחלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג, איזון המשאבים והנכסים הנכללים בו.
קראו עודצווי הגנה והליכים בבית המשפט לענייני משפחה במצבי אלימות במשפחה.
קראו עודההבחנה בין ניכור הורי לריחוק מוצדק, כלי הבירור של בית המשפט והדרכים לחידוש הקשר.
קראו עודגירושין בהסכמה הם המסלול שבו בני הזוג מסכימים על מכלול הנושאים שביניהם, ומנסחים הסכם גירושין שמסדיר את כל הסוגיות: מזונות, משמורת והסדרי שהות, וחלוקת הרכוש. ההסכם מובא לאישור הערכאה המוסמכת, ומשעה שאושר הוא מקבל תוקף של פסק דין. מסלול זה קצר, מדויק וזול יותר ממסלול של מחלוקת, ובדרך כלל פחות שוחק את שני הצדדים ואת הילדים.
לעיתים קרובות הליך בהסכמה מלווה בגישור, שבו צד שלישי ניטרלי מסייע לבני הזוג להגיע להבנות מבלי לנהל מאבק משפטי. ההבדל בין גישור לבין ליטיגציה מהותי: הגישור מבקש להגיע להסדר מוסכם מחוץ לכותלי בית המשפט, בעוד הליך משפטי מכריע במחלוקת. הרחבה על השיקולים מופיעה במדריך גישור מול ליטיגציה.
חשוב לזכור שגם כאשר הפרידה מתנהלת ביחסים תקינים, לכל צד אינטרסים משלו, ורצוי שכל אחד יבין את זכויותיו לפני חתימה על ההסכם. הסכמה אינה מייתרת בדיקה מקצועית של תנאי ההסכם והשלכותיו לטווח הארוך.
להרחבה על אופן ההתנהלות במסלול זה: המדריך לגירושין בהסכמה.
כאשר בני הזוג אינם מסכימים על נושא אחד או יותר, מתנהל הליך של גירושין במחלוקת. כל סוגיה שלא הוסכמה, בין שהיא נוגעת למזונות, למשמורת או לרכוש, מובאת להכרעה שיפוטית. ההליך נמשך בדרך כלל זמן רב יותר ממסלול בהסכמה, וכרוך בעלות גבוהה יותר, משום שהוא כולל הגשת כתבי טענות, דיונים, ולעיתים חוות דעת מומחים.
הליך במחלוקת מתחיל בהגשת תביעה. מי שמקבל לידיו כתב תביעה צריך להבין את הצעדים הראשונים ואת לוחות הזמנים להגשת תגובה, כמתואר במדריך כשמגיע כתב תביעה, ומי ששוקל לפתוח בהליך נעזר במדריך להגשת תביעה. אופן ניהול ההליך בשלביו הראשונים משפיע על המשכו.
גם בתוך הליך שמתנהל במחלוקת ניתן להגיע להסכמות חלקיות לאורך הדרך, ולצמצם בהדרגה את המחלוקות שדורשות הכרעה. לא כל תיק שמתחיל במחלוקת מסתיים בהכרעה שיפוטית מלאה.
להרחבה: המדריך לגירושין במחלוקת.
בישראל פועלות שתי ערכאות בענייני משפחה: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. בבית הדין הרבני יושבים דיינים, ובבית המשפט לענייני משפחה יושבים שופטים. ההבחנה בין הערכאות אינה רק עניין של מינוח, אלא נוגעת לסמכות ולגישה המשפטית, ולכן חשוב להבין אותה בשלב מוקדם.
לבית הדין הרבני סמכות ייחודית בשני נושאים: הגירושין עצמם, כלומר מתן הגט, והכתובה. אצל בני זוג יהודים, הגט ניתן אך ורק בבית הדין הרבני, ואף ערכאה אחרת אינה מוסמכת להתיר את הנישואין. ראוי להבחין בין הרבנות, שבה נערכים הנישואין, לבין בית הדין הרבני, שבו מתנהל הליך הגירושין.
בשאר הנושאים הנלווים לגירושין קיימת סמכות מקבילה לשתי הערכאות: חלוקת רכוש, מזונות, והסדרי שהות. נושאים אלה יכולים להתברר הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה. הערכאה שתדון בהם נקבעת לרוב לפי מי שהגיש את תביעתו ראשון, תופעה המכונה "מרוץ הסמכויות". כאשר ערכאה אחת קנתה סמכות לדון בעניין, הערכאה השנייה לא תדון באותו עניין, כדי למנוע הכרעות סותרות.
לעניין חלוקת הרכוש קיים כלל נוסף: בית הדין הרבני קונה סמכות לדון ברכוש רק כאשר הנושא נכרך לתביעת הגירושין. כריכה זו היא תנאי לסמכותו בעניין הרכוש. בנוגע למזונות ילדים, לילד עומדת זכות עצמאית למזונות, ולכן ניתן להביא את עניינו לבית המשפט לענייני משפחה, גם כאשר הליך הגירושין מתנהל בבית הדין הרבני.
לשתי הערכאות גישות שונות בחלק מהנושאים, ולבחירה ביניהן השלכות מעשיות. לכן הבחירה ראויה לבחינה מוקדמת ומושכלת. הרחבה על ההבדלים: בית הדין הרבני מול בית המשפט לענייני משפחה.
מזונות אישה הם תשלום שנועד לפרנסת האישה, ונקבעים על פי הדין האישי החל על בני הזוג. הם עוסקים בעיקר בתקופה שעד להשלמת הגירושין, ולא לאחריה. היקף החיוב נגזר מנסיבות בני הזוג, ובכלל זה רמת החיים שאליה הורגלו והכנסות הצדדים.
בנושא זה קיים שוני בין הערכאות. בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה עשויות להתקבל תוצאות שונות, בין היתר בשאלה אם וכיצד משפיעה יכולתה של האישה להשתכר על זכאותה למזונות. עובדה זו ממחישה מדוע הבחירה בערכאה רלוונטית גם לנושא המזונות.
מזונות אישה נבחנים בנפרד ממזונות ילדים, ששייכים לזכותם של הילדים. שני הנושאים עשויים להידון יחד, אך הדינים החלים עליהם נפרדים.
להרחבה אינפורמטיבית: המדריך למזונות אישה.
מזונות ילדים מוסדרים בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, ובפסיקה שהתפתחה לאורך השנים. הם נועדו להבטיח את צורכי הילדים, ובהם מזון, ביגוד, מדור והוצאות נוספות. הזכות למזונות היא של הילד, ולכן היא נבחנת בנפרד מהיחסים שבין ההורים.
הלכת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 משנת 2017 שינתה את אופן חישוב מזונות הילדים בגילאי שש עד חמש עשרה. לפי גישה זו, החישוב מביא בחשבון את הכנסות שני ההורים ואת חלוקת זמני השהות בפועל, ולא מטיל את עיקר הנטל על צד אחד באופן קבוע. הקשר בין היקף זמני השהות לבין גובה המזונות מוסבר באמצעות עקרון הכלים השלובים.
סכומי המזונות אינם אחידים, אלא נקבעים בכל מקרה לפי הכנסות ההורים, צורכי הילדים, רמת החיים והסדרי השהות. בית המשפט שוקל את מכלול הגורמים לפי נסיבות התיק.
להרחבה אינפורמטיבית: המדריך למזונות ילדים.
ענייני המשמורת והסדרי השהות מוסדרים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ועומדים תחת עקרון על אחד: טובת הילד. בעבר נהוג היה לדבר על "משמורת משותפת" כהגדרה משפטית נפרדת, אך כיום המסגרת התרחקה מהמונח הזה. נקודת המוצא היא שהאחריות ההורית משותפת לשני ההורים, והדיון מתמקד בקביעת הסדרי שהות וזמני שהות, כלומר כמה זמן שוהה הילד עם כל הורה וכיצד מתחלקת האחריות בפועל.
רבים עדיין מחפשים מידע תחת הכותרת "משמורת משותפת", והכוונה היא למעשה לחלוקת זמני השהות והאחריות בין שני ההורים. סעיף 25 לחוק קובע חזקה הנוגעת לילדים עד גיל שש, אך הפסיקה מדגישה יותר ויותר את הבחינה הפרטנית של טובת הילד ואת מעורבותם של שני ההורים.
לצד הסדרי השהות קיימות זכויות וחובות הוריות רחבות יותר, ובהן הזכות לקשר רציף עם הילד והחובה לדאוג לצרכיו, כמפורט במדריך לזכויות הוריות בגירושין. ההסדרים נקבעים מתוך איזון בין טובת הילד לבין מעורבות שני ההורים, ובית המשפט בוחן כל מקרה לפי גילו של הילד, צרכיו והדינמיקה המשפחתית.
לעמוד המלא: משמורת והסדרי שהות
להרחבה אינפורמטיבית: המדריך למשמורת ילדים והסדרי שהות.
המסגרת לחלוקת רכוש בין בני זוג שנישאו משנת 1974 ואילך היא הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. ככלל, נכסים שנצברו במהלך הנישואין מתחלקים בין בני הזוג בעת פקיעת הקשר, בעוד נכסים שהיו לאחד מהם לפני הנישואין, או שהתקבלו במתנה או בירושה, נותרים בדרך כלל מחוץ לאיזון.
אופן ביצוע האיזון בפועל, לרבות מועד הקרע והערכת שווי הנכסים, מתואר במדריך הסדר איזון משאבים. עבור בני זוג שנישאו לפני 1974 חלה הלכת השיתוף, שמבוססת על הפסיקה ולא על חוק יחסי ממון.
נכסים מסוימים מצריכים בחינה ייחודית. כך למשל, שאלת אופציות שטרם הבשילו בגירושין בהייטק ממחישה כיצד נכסים עתידיים נכנסים לחישוב האיזון. בכל אלה נשמר עקרון האיזון בין הצדדים, וההכרעה נעשית לפי מאפייני הנכסים והמועד שבו נצברו.
לעמוד המלא: חלוקת רכוש ואיזון משאבים
להרחבה אינפורמטיבית: המדריך לחלוקת רכוש בגירושין.
זכויות פנסיה וחיסכון נמנות עם הנכסים שמתחלקים בעת פקיעת הנישואין, ככל שנצברו במהלך התקופה המשותפת. מדובר בקרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וזכויות סוציאליות נוספות, שלעיתים מהוות נכס משמעותי בהיקפו, גם כשאינו נזיל באופן מיידי.
חלוקת זכויות פנסיוניות מורכבת יותר מחלוקת נכס פשוט, משום שהיא מצריכה הערכה של זכויות עתידיות וחישוב אקטוארי של חלקו של כל צד. לעיתים נדרש מינוי אקטואר לצורך כימות מדויק של הזכויות הצבורות.
הבנה של היקף הזכויות ושל אופן חלוקתן חשובה לשני הצדדים, שכן זכויות אלה משפיעות על מצבם הכלכלי לאחר הגירושין ולא רק בהווה.
להרחבה: המדריך לחלוקת פנסיה בגירושין.
כאשר אחד מבני הזוג, או שניהם, מחזיקים בעסק שנבנה במהלך הנישואין, עולה שאלת חלוקתו במסגרת איזון המשאבים. הערכת שוויו של עסק היא משימה מורכבת, שעשויה לכלול בחינה של נכסים, מוניטין, רווחיות והתחייבויות. קיימות דרכים שונות לחלוקה, ובהן רכישת חלקו של צד אחד או חלוקת השווי בדרך אחרת.
איזון המשאבים אינו חל רק על נכסים אלא גם על התחייבויות. חובות שנצברו במהלך הנישואין נכללים אף הם בחישוב, ולכן חלוקת חובות בגירושין היא חלק בלתי נפרד מהתמונה הכוללת.
הטיפול בעסק ובחובות מצריך בחינה פרטנית של נסיבות התיק ושל אופי הנכסים וההתחייבויות, ולכן ראוי לברר את התמונה הכלכלית המלאה לפני קבלת החלטות.
להרחבה: המדריך לחלוקת עסק בגירושין.
הסכם הגירושין הוא המסמך המסדיר את מכלול הנושאים שבין בני הזוג, ובהם מזונות, משמורת וחלוקת רכוש. תוקפו המשפטי המלא ניתן לו עם אישורו על ידי הערכאה המוסמכת, שמקנה לו מעמד של פסק דין. ניסוח מדויק של ההסכם, על כל רכיביו, חשוב כדי למנוע מחלוקות עתידיות על פרשנותו.
גם כאשר הפרידה מתנהלת ביחסים תקינים, רצוי שכל צד יבין את זכויותיו לפני החתימה, והסיכון שבוויתור על בדיקה עצמאית מוסבר במדריך על מלכודת הסכם הידידות.
סוגיה נפרדת היא סרבנות גט, המתקיימת כאשר אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל את הגט, ובכך מונע את השלמת הגירושין. סרבנות עשויה לבוא מצד כל אחד מבני הזוג. החוק מעמיד לרשות בית הדין הרבני כלים להתמודדות עם סרבנות, ובהם הגבלות שונות מכוח חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995.
להרחבה: המדריך להסכם גירושין והמדריך להתמודדות עם סרבנות גט.
כאשר לבני הזוג זיקה ליותר ממדינה אחת, עולות שאלות נוספות: מהי הערכאה המוסמכת לדון, האם וכיצד יוכר גירושין שנערך במדינה אחרת, וכיצד מתחלקים נכסים המצויים בחו"ל. סוגיות של ילדים שהורחקו ממדינת מגוריהם הרגילה נדונות במסגרת אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית משנת 1980, שאומצה בישראל בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991.
מורכבות נוספת נובעת מהבדלים בין שיטות המשפט במדינות שונות ומהצורך לתאם בין הליכים מקבילים. בתיקים מסוג זה נודעת חשיבות לבירור מוקדם של שאלת הסמכות, שכן היא משפיעה על הדין שיחול ועל אופן ההכרעה.
להרחבה: המדריך לגירושין בינלאומיים.
לא כל בני הזוג נישאים בנישואין פורמליים. מעמד הידועים בציבור הוכר בפסיקה ובחקיקה הישראלית, ומקנה במצבים מסוימים זכויות וחובות הדומות לאלה של בני זוג נשואים, בתחומים כגון רכוש, מזונות וירושה. ההכרה אינה אוטומטית, והיא תלויה בהוכחת קיומו של קשר זוגי ומשק בית משותף.
כאשר קשר של ידועים בציבור מסתיים, עולות שאלות דומות לאלה שבגירושין, ובהן חלוקת רכוש משותף. מכיוון שהזכויות במצב זה נשענות במידה רבה על נסיבות פרטניות ועל הוכחה, בירור מוקדם של המעמד המשפטי חשוב לשני הצדדים.
להרחבה: המדריך לידועים בציבור.
החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנא"א-1991, מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה להוציא צווי הגנה המגנים על בני משפחה מפני פגיעה גופנית, מינית, נפשית וכלכלית. בית הדין הרבני אינו מוסמך לכך. הצו יכול לאסור התקרבות, קשר, כניסה לדירה ועוד.
קיימים שלושה סוגי צווים: צו דחוף הניתן ללא שמיעת המשיב, צו ביניים הניתן לאחר שמיעת שני הצדדים, וצו קבוע הניתן לאחר ניהול ראיות, שתוקפו עד 12 חודשים. הפרת צו הגנה היא עבירה פלילית.
לעמוד המלא: אלימות במשפחה וצווי הגנה
משך ההליך תלוי בעיקר במידת ההסכמה בין הצדדים. גירושין בהסכמה עשויים להסתיים בתוך שבועות עד חודשים אחדים, בעוד הליך שמתנהל במחלוקת על מספר נושאים עשוי להימשך זמן רב יותר. גם מספר הסוגיות הפתוחות, מורכבות הנכסים ועומס הערכאה משפיעים על לוח הזמנים.
העלות נגזרת ממידת ההסכמה וממורכבות התיק. הליך מוסכם כרוך בדרך כלל בעלות נמוכה יותר מהליך מתמשך, וההוצאות כוללות אגרות, שכר טרחה והוצאות נלוות. תכנון מוקדם של טווח העלויות מסייע לכל צד להיערך.
מתן הגט עצמו נתון לסמכות ייחודית של בית הדין הרבני אצל בני זוג יהודים. הנושאים הנלווים, כגון מזונות, משמורת וחלוקת רכוש, ניתנים לבירור בשתי הערכאות, והערכאה נקבעת לרוב לפי מי שהגיש תביעה ראשון. לשתי הערכאות גישות שונות בחלק מהנושאים, ולכן מומלץ לבחון את הבחירה מוקדם.
בני זוג שנישאו משנת 1974 ואילך כפופים להסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. ככלל, נכסים שנצברו במהלך הנישואין מתחלקים, בעוד נכסים מלפני הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה נותרים בדרך כלל מחוץ לאיזון. גם חובות נכללים באיזון.
מזונות ילדים נקבעים לפי הכנסות שני ההורים, צורכי הילדים, רמת החיים והסדרי השהות. הלכת בע"מ 919/15 משנת 2017 שינתה את אופן החישוב בגילאי שש עד חמש עשרה כך שמביא בחשבון את הכנסות שני ההורים ואת חלוקת זמני השהות. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
המונח "משמורת משותפת" כהגדרה משפטית נפרדת אינו בשימוש עוד. כיום נקודת המוצא היא שהאחריות ההורית משותפת לשני ההורים, והדיון מתמקד בקביעת הסדרי שהות וזמני שהות, כלומר כיצד מתחלקים הזמן עם הילד והאחריות עליו. רבים עדיין משתמשים בביטוי "משמורת משותפת", והכוונה היא לחלוקה מאוזנת של זמני השהות בין ההורים.
נקודת הפתיחה היא בירור מצב משפטי וקבלת ייעוץ, שמאפשרים להבין אם נכון לפנות למסלול של הסכמה או למסלול משפטי, ובאיזו ערכאה. לאחר מכן מנוסחת תביעה או הסכם, בהתאם לנסיבות.
סיכומי פסקי דין רלוונטיים מאת עו"ד אלי קשתי
החלטה בי"ס 24823-01-26 - האם יש לנקוט בסעדים דחופים כדי לאכוף הסדרי שהות ולמנוע ניכור הורי של קטין על הרצף האוטיסטי נוכח הפרת החלטות שיפוטיות?
קראו עודהחלטה תלה"מ 57647-06-26 - מהו שיעור המזונות הזמניים הראוי לקטינים מתחת לגיל 6, כאשר אחד מהם בעל צרכים מיוחדים והאב נושא במלוא החזר המשכנתא על דירת המגורים המשותפת?
קראו עודהחלטה תמ"ש 22139-10-25 פלונית נ' אלמונים ואח' - האם לבית המשפט לענייני משפחה סמכות עניינית לדון בתביעת אלמנה מכוח הלכת השיתוף מול נושי העיזבון?
קראו עודפסק דין תלה"מ 64586-09-25 ש' נ' ה' - האם יש להטיל על הנתבעת קנסות מכוח פקודת בזיון בית המשפט בגין הפרת החלטות שיפוטיות הנוגעות לקיום זמני שהות ולשילוב הקטין במסגרת חינוכית?
קראו עודפגישת ייעוץ מאפשרת להבין את המצב המשפטי ואת האפשרויות העומדות בפניכם בכל אחד מהנושאים.
לתיאום פגישת ייעוץ