דחיית ערעור אב על זמני שהות, מזונות ומגורי קטינות

ערעור אב על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שדחה את תביעותיו בעניין מגורי הקטינות, זמני השהות, המזונות וחלוקת נטל ההסעות.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין עמ"ש 40478-11-24, האב נ' האם. בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים. שופטים: חננאל שרעבי, אספרנצה אלון, יצחק כהן. פסק הדין ניתן ביום י"ט אלול תשפ"ו, 01 ספטמבר 2026.

טענות הצדדים

האב ערער על פסק דין שדחה את תביעותיו, וביקש לצרף ראיות חדשות (מסמכים רפואיים ואישור רשות המיסים). לטענתו, יש להורות על השבת הקטינות לעירו, להשוות את זמני השהות, להטיל את נטל ההסעות במלואו על האם עקב החמרה במחלת העיניים שלו המונעת ממנו לנהוג, ולהטיל את חיוב המזונות על האם בהתאם להלכת בע"מ 919/15. האם טענה כי מעברה לעיר אחרת נבע מאלימות האב ונעשה בהמלצת גורמי רווחה. לטענתה, האב אינו מקיים בעקביות את זמני השהות הקיימים, ובקשתו להרחבתם סותרת את טענתו כי אינו יכול לנהוג. עוד נטען כי דמי המזונות שנפסקו הם ברף הנמוך.

השאלה המשפטית

האם יש עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה שדחה את תביעות האב להשבת הקטינות, להרחבת זמני השהות, לביטול המזונות ולהטלת נטל ההסעות על האם, והאם יש להתיר הגשת ראיות חדשות בערכאת הערעור?

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על כל רכיביו מחמישה נימוקים עיקריים:

1. בית המשפט דחה את הבקשה לצירוף ראיות חדשות בהתאם לתקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בנימוק שאין חשש לעיוות דין, שכן הראיות צורפו לתביעות חדשות שהגיש האב ויתבררו בערכאה הדיונית.

2. נקבע כי אין הצדקה לכפות על האם והקטינות לשוב לעיר מגוריהן הקודמת. המעבר בוצע על רקע הערכת מסוכנות גבוהה והמלצות גורמי מקצוע, והקטינות הסתגלו למקום מגוריהן החדש מאז שנת 2020.

3. בית המשפט קבע כי טענות האב בדבר מצבו הרפואי (מחלת עיניים) וקשיי הנהיגה שלו דווקא מחזקות את המסקנה שאין להרחיב את זמני השהות, שכן הרחבה כזו תגדיל את נטל הנהיגה ותחמיר את תדירות האיחורים והחיסורים של הקטינות.

4. לעניין המזונות, אף שבית משפט קמא שגה בחישוב יחס ההכנסות (היחס הנכון הוא 43% לאב ו-57% לאם, ולא 37% ו-63%), התוצאה הסופית ראויה. חלוקת זמני השהות היא 79% לאם ו-21% לאב, וצרכי הקטינות הועמדו על 5,300 ₪. חיוב האב בסך 1,600 ₪ לקטינה עד גיל 6, ולאחר מכן 500 ₪ לכל קטינה (בסך הכל 1,000 ₪), הוא סביר בנסיבות אלו.

5. נקבע כי אין להתערב בחלוקת נטל ההסעות שנקבעה בפסק הדין קמא, שכן מעבר האם לא נעשה כגחמה אלא משיקולי מוגנות. טענות האב לשינוי נסיבות רפואי יתבררו במסגרת התביעות החדשות שהגיש.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

ערעור האב על כל רכיביו: נדחה

בקשת האב לצירוף ראיות: נדחתה

הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין: 5,000 ₪ למשיבה

לעיון בתחום: הסדרי שהות

מאת: עו"ד אלי קשתי | משרד עו"ד קשתי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

קראו גם: פירוק שיתוף בדירה: מקסום מחיר מול זכות קדימה שיתוף ספציפי בבית מגורים הרשום על שם הורה