פסק הדין עוסק בתביעת אישה לזכויות קנייניות בבית המגורים שנרשם על שם אבי בן זוגה לשעבר, ובביצוע איזון המשאבים בין בני הזוג לאחר גירושיהם.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין תלה"מ 38611-07-22 כ' נ' כ' ואח'. בית משפט לענייני משפחה בחיפה, כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה. פסק הדין ניתן ביום ז' תמוז תשפ"ו, 22 יוני 2026.
טענות הצדדים
התובעת טענה כי הובטח לה שבית המגורים יירשם על שמה ועל שם הנתבע 1 בחלקים שווים, וכי היא זכאית למחצית הזכויות מכוח שיתוף ספציפי והשקעות בסך 400,000 ₪. לחלופין דרשה פיצוי בגין ביטול רשות מגורים בלתי הדירה, החזר כספים ואיזון משאבים לפי חלופה א' בחוות דעת המומחה. הנתבעים טענו כי המקרקעין בבעלות נתבע 2, אבי הנתבע, שמימן את הבנייה, הכחישו הבטחה לזכויות, וטענו כי המגורים היו ברשות הדירה בלבד. הנתבע 1 הסכים לאיזון משאבים אך דרש את יישום חלופה ב' וקיזוז שווי רכב שנטלה התובעת.
השאלה המשפטית
האם התובעת זכאית לזכויות קנייניות בבית המגורים הרשום על שם חמיה מכוח התחייבות למתנה או שיתוף ספציפי, וכיצד יבוצע איזון המשאבים בין בני הזוג?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את הסעד ההצהרתי בעניין הזכויות הקנייניות במקרקעין, ואלה עיקרי נימוקיו:
העדר מסמך בכתב בהתחייבות למתנה: טענת התובעת היא למעשה להתחייבות לתת מתנה שיש לאוכפה. התחייבות לתת מתנת מקרקעין טעונה מסמך בכתב לפי סעיף 5(א) לחוק המתנה, התשכ"ח-1968, ומסמך כזה לא היה. אף אילו הייתה התחייבות בכתב, רשאי היה נותן המתנה לחזור בו ממנה בכפוף לתנאי סעיף 5(ב) לחוק המתנה, ותנאים אלה לא נטענו.
היעדר כוונת שיתוף ספציפי: לא הוכחה כוונת שיתוף ספציפי בנכס. המחלוקת התדירה בין בני הזוג בעניין רישום הזכויות מעידה על היעדר הסכמה לשיתוף, ולא הוכח "דבר מה נוסף" הנדרש להכרה בשיתוף בנכס חיצוני. הבנייה מומנה בעיקרה על ידי נתבע 2, וההשקעות שבוצעו במהלך החיים המשותפים אינן מהותיות ביחס לשווי המקרקעין. הבחינה נעשתה לאור סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 ולצד הדין הכללי.
רשות מגורים הדירה: הרשות שניתנה לתובעת להתגורר במקרקעין היא רשות חינם הדירה הניתנת לביטול בכל עת, ואינה רשות בלתי הדירה. הפיצוי בגין ביטול רשות כזו מוגבל להשבת שווי ההשקעות וההשבחה בלבד.
איזון משאבים לפי חלופה א': איזון המשאבים בוצע לפי חלופה א' בחוות דעת המומחה, בהתאם לסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, לאחר שחלפו המועדים ליישום חלופה ב'. טענת הקיזוז של נתבע 1 בגין שווי הרכב נדחתה, משום ששווי הרכב כבר נכלל בחוות דעת המומחה.
דחיית התביעה לכספים ולמיטלטלין: התביעה להחזר כספים ולשווי מיטלטלין נדחתה, משום שהתובעת לא הוכיחה את שווי המיטלטלין, לא סתרה את הטענה שנטלה אותם עמה, ולא הציגה אסמכתאות להעברת הכספים הנטענים.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
תביעה לסעד הצהרתי במקרקעין: נדחתה
החזר השקעות במקרקעין: 91,050 ₪ לתובעת מאת נתבע 1
איזון משאבים: 74,120 ₪ לתובעת מאת נתבע 1
החזר שכר טרחת מומחה: מחצית מהשכר ששילמה התובעת למומחה ברלינר, מאת נתבע 1
הוצאות משפט (מנתבע 1 לתובעת): 3,500 ₪
שכר טרחת עורך דין (מנתבע 1 לתובעת): 19,000 ₪
הוצאות משפט (מהתובעת לנתבע 2): 2,500 ₪
שכר טרחת עורך דין (מהתובעת לנתבע 2): 14,000 ₪
לעיון בתחום: חלוקת רכוש
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: דחיית ערעור אב על זמני שהות, מזונות ומגורי קטינות פירוק שיתוף בדירה: מקסום מחיר מול זכות קדימה