כריכת תביעות בגירושין היא הליך שבו בן זוג המגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני מצרף אליה עניינים נלווים לפרידה, כגון חלוקת רכוש ומזונות אישה, כדי שבית הדין ידון בהם יחד עם הגירושין. המקור לסמכות זו הוא חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. כריכה תקפה מקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניין שנכרך, ולכן יש לה השפעה ישירה על השאלה באיזו ערכאה יתברר הסכסוך - בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.
המקור החוקי לכריכה
סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. לצד זאת, סעיף 3 לחוק מרחיב את הסמכות וקובע כי משהוגשה תביעת גירושין לבית דין רבני, יהיה לו שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין. מכאן נובע מוסד הכריכה: בן הזוג התובע גירושין רשאי לצרף לתביעתו עניינים אזרחיים נלווים, ובכך הדיון בהם עשוי לעבור מבית המשפט לענייני משפחה אל בית הדין הרבני. מטרת הכריכה היא לרכז את הדיון בסכסוך המשפחתי בערכאה אחת ולמנוע פיצול ההליכים בין ערכאות שונות, שעלול להוביל להכרעות סותרות ולהתמשכות ההליך. הזכות לכרוך פתוחה לכל אחד מבני הזוג המגיש תביעת גירושין, ואינה נתונה לצד מסוים. עם זאת, עצם הזכרת עניין בכתב התביעה אינה מספיקה כשלעצמה כדי לבסס כריכה תקפה, ותנאיה נבחנים בקפידה על ידי הערכאות.
אילו עניינים ניתן לכרוך ומה נותר מחוץ לכריכה
הפסיקה מבחינה בין עניינים הכרוכים בגירושין מעצם טבעם לבין עניינים הניתנים לכריכה מפורשת בכתב התביעה. ענייני רכוש בני הזוג, מזונות האישה וסוגיית המדור נמנים עם העניינים שניתן לכרוך בתביעת הגירושין. לעומת זאת, ענייני הילדים - ובראשם משמורת, הסדרי שהות ומזונות ילדים - אינם ניתנים לכריכה הכובלת את סמכות בית המשפט. הטעם לכך הוא שטובת הקטין היא שיקול עצמאי שאינו נתון לשיקולים הטקטיים של ההורים, ובית המשפט לענייני משפחה נותר מוסמך לדון בה בכל עת. מזונות ילדים, למשל, ניתנים לתביעה עצמאית בשם הקטין, בלא תלות בכריכה, משום שהזכות היא של הילד ולא של ההורה. חשוב להבחין בין מזונות אישה, הניתנים לכריכה, לבין מזונות ילדים, הנותרים בסמכות נפרדת. חלוקת הרכוש עשויה להתברר לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, בין אם בבית הדין הרבני ובין אם בבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לערכאה שרכשה סמכות.
שלושת מבחני הכריכה התקפה
לא כל כריכה מקנה סמכות לבית הדין הרבני. הפסיקה קבעה שלושה תנאים מצטברים לכריכה תקפה. הראשון הוא כנות הגירושין - שתביעת הגירושין הוגשה מתוך רצון אמיתי להתגרש ולא רק ככלי טקטי לתפיסת סמכות. השני הוא כריכה כדין - שהעניין נכרך במפורש ופורט כראוי בכתב התביעה, ולא נזכר באופן כללי או סתמי בלבד. השלישי הוא כנות הכריכה - שהכריכה נעשתה בתום לב מתוך רצון אמיתי שבית הדין יכריע בעניין, ולא רק כדי לחסום את בן הזוג השני מפנייה לבית המשפט לענייני משפחה. שלושת התנאים נבחנים במצטבר, ואם אחד מהם אינו מתקיים, הכריכה עלולה להימצא פסולה, והסמכות בעניין שנכרך תיוותר בידי בית המשפט לענייני משפחה. הנטל להוכיח את תקינות הכריכה מוטל בדרך כלל על הצד הכורך. סוגיית הכריכה קשורה למה שמכונה בפסיקה מרוץ הסמכויות, שבו כל צד מעוניין לקבע את סמכות הערכאה הנוחה לו, ולכן לעיתוי הגשת התביעות ולניסוחן יש משקל מכריע.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין כריכה לבין תביעה נפרדת בבית המשפט לענייני משפחה?
בכריכה, העניין הנלווה (כגון רכוש או מזונות אישה) נדון בבית הדין הרבני יחד עם הגירושין. בתביעה נפרדת, אותו עניין נדון בבית המשפט לענייני משפחה. ההבדל נוגע לזהות הערכאה ולדין המהותי והדיוני שהיא מפעילה. הבחירה בין המסלולים היא החלטה מקצועית התלויה בנסיבות התיק.
האם ניתן לכרוך מזונות ילדים?
מזונות ילדים אינם ניתנים לכריכה הכובלת את סמכות בית המשפט. הם ניתנים לתביעה עצמאית בשם הקטין, וטובת הילד נותרת בסמכות בית המשפט לענייני משפחה. כך גם משמורת והסדרי שהות. זאת בשונה ממזונות אישה, שאותם ניתן לכרוך.
מהו מרוץ הסמכויות?
מרוץ הסמכויות מתאר מצב שבו בן זוג אחד ממהר להגיש תביעת גירושין עם כריכה לבית הדין הרבני, ואילו בן הזוג השני ממהר להגיש תביעות נפרדות לבית המשפט לענייני משפחה, כדי לקבע את סמכות הערכאה הנוחה לו. עיתוי ההגשה ותוקף הכריכה הם שיכריעו לרוב באיזו ערכאה יתברר כל עניין.
האם אפשר להתנגד לכריכה?
כן. בן הזוג השני רשאי לטעון כי הכריכה אינה תקפה משום שאחד ממבחני הכריכה אינו מתקיים - למשל שהגירושין אינם כנים או שהכריכה נעשתה בחוסר תום לב. הכרעה בשאלת תוקף הכריכה נתונה לערכאות, ולעיתים היא עצמה נדונה בנפרד.
כריכת תביעות בגירושין היא כלי דיוני בעל השלכות מהותיות על זהות הערכאה הדנה בסכסוך. חשוב להכיר את המקור החוקי בחוק שיפוט בתי דין רבניים, התשי"ג-1953, את ההבחנה בין עניינים הניתנים לכריכה לבין ענייני הילדים הנותרים בסמכות נפרדת, ואת שלושת מבחני הכריכה התקפה. יש לזכור כי בסכסוך משפחתי חלה לרוב חובה מקדימה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, טרם הגשת התביעות.