גירושין בהסכמה: השלבים, העלויות וכל מה שחשוב לדעת

כאשר שני בני זוג מגיעים למסקנה שהם מעוניינים לסיים את הנישואין, ואין ביניהם מחלוקות פתוחות על הנושאים המרכזיים, נפתחת הדרך לגירושין בהסכמה. גירושין בהסכמה הם הליך שבו הצדדים עצמם קובעים את תנאי פרידתם, ובית המשפט או בית הדין הרבני מאשר את מה שסוכם - ואינו נדרש לפסוק בעניינם.

הליך יישוב סכסוך: מה קורה לפני הגשת ההסכם

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, קובע כי מי שמבקש לפתוח הליך משפטי בסכסוך משפחתי מגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ולא כתב תביעה. חובה זו חלה על מי שפותח הליך בסכסוך, ולא על זוג שכבר גיבש הסכם ומבקש לאשרו.

לאחר הגשת הבקשה מוזמנים הצדדים לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע. סעיף 3(ב)(1) לחוק קובע ארבע פגישות מהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית לקיים פחות מכך לפי שיקול דעתה המקצועי. סעיף 3(ב)(3) קובע כי כל הפגישות יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ויחידת הסיוע רשאית להאריך תקופה זו פעם אחת ב-15 ימים נוספים. בתום חמישה ימים מפגישת המהו"ת האחרונה מודיע כל צד אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך, כגון גישור (סעיף 3(ד) לחוק ותקנה 8(א) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016).

במקביל למועדי הפגישות קובע החוק תקופת עיכוב הליכים. סעיף 3(ה) קובע כי בתקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה, ו-75 ימים אם הוארכה תקופת הפגישות, לא ניתן להגיש תובענה בעניין סכסוך משפחתי בין הצדדים ולא תדון בה ערכאה שיפוטית, למעט בקשה לסעד דחוף. חשוב להבחין בין שני המועדים: 45 הימים הם המועד לקיום פגישות המהו"ת, ואילו 60 או 75 הימים הם תקופת עיכוב ההליכים. אלה שני מועדים נפרדים הקבועים באותו חוק, ולא הוראות מתחרות.

בתום התקופות, לצד שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך נתונה זכות קדימה להגיש תובענה בתוך 15 ימים; לא הגיש, או הגיש רק בחלק מהעניינים, רשאי הצד האחר להגיש תובענה (סעיף 4 לחוק). ימי פגרה מסוימים אינם נמנים במניין הימים שלפי החוק (סעיף 6א(א)), אך הם כן נמנים ב-15 הימים שלפי סעיף 4, אלא אם היום האחרון למניין חל בתקופת פגרה כאמור (סעיף 6א(ג)).

בפועל, שלב יישוב הסכסוך הוא לעיתים קרובות השלב שבו זוגות מגיעים להסכמות, שכן פגישות המהו"ת חושפות אותם למידע על ההליך ולאפשרות של גישור. כאשר ההסכמה בין הצדדים מלאה, ניתן להגיש בקשה משותפת לאישור הסכם הגירושין, המנתבת את התיק למסלול ההסכמי במקום למסלול של הכרעה שיפוטית.

מה נדרש כדי שגירושין יהיו "בהסכמה"

"הסכמה" בהקשר זה אינה רק הסכמה לגט. נדרשת הסכמה על כלל הנושאים שעל הפרק: חלוקת רכוש, הסדרי שהות ואחריות הורית לילדים, מזונות ילדים, מזונות אישה (אם רלוונטי), ומה קורה לחשבונות ולחובות המשותפים.

ניתן להגיע להסכמות אלה בדרכים שונות. הדרך הנפוצה ביותר היא עבודה עם עורכי דין מטעם שני הצדדים שמגיעים להסדר ביניהם. אפשרות נוספת היא גישור, שבה מגשר מלווה את שני הצדדים לגיבוש ההסכמות. לאחר שכל הנושאים הוסדרו, מנוסח הסכם גירושין מפורט שמוגש לאישור.

שלבי ההליך

שלב 1 - הסכמה בין הצדדים: שני הצדדים מגיעים להסכמה על כל הנושאים, בין אם ישירות, בעזרת עורכי הדין, או בגישור.

שלב 2 - ניסוח הסכם גירושין: עורך הדין מנסח הסכם גירושין מקיף שכולל את כל ההסכמות. ההסכם עובר בדיקה על ידי עורכי דין של שני הצדדים.

שלב 3 - הגשה לאישור: ההסכם מוגש לבית המשפט לענייני משפחה (לאישור רכוש וסוגיות אזרחיות) או לבית הדין הרבני (לאישור הגט).

שלב 4 - אישור וגט: בית המשפט בוחן את ההסכם, מוודא שאינו פוגע בצדדים חלשים (בפרט ילדים), ומאשר. הגט ניתן בבית הדין הרבני, ולאחריו ניתן פסק הגירושין האזרחי.

אילו נושאים ההסכם חייב להסדיר

הסכם גירושין מלא צריך להתייחס לכל הנושאים הפתוחים. רכוש: דירה, כלי רכב, חשבונות בנק, קרנות פנסיה, חסכונות, ועסקים. חובות: מי אחראי לכל חוב משותף. ובכל הנוגע לילדים: הסדרי האחריות ההורית, מי יחזיק בקטין, הסדרי השהות עם כל הורה, וכן מזונות הילדים.

חשוב להבהיר את המינוח: המונח "משמורת", ובכלל זה "משמורת משותפת", נפוץ בשיח היומיומי, אך חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, אינו משתמש בו. סעיף 24 לחוק מדבר על הסכם בין הורים החיים בנפרד בדבר "מי מהם יחזיק בקטין" ובדבר הסדרי השהות עם ההורה השני, וקובע כי הסכם כזה טעון אישור בית המשפט. הפרקטיקה והפסיקה נוטות כיום למונחים "אחריות הורית" ו"הסדרי שהות" (או "זמני שהות"), המבטאים את מעורבות שני ההורים.

נקודה נוספת שיש להכיר: מזונות הילדים וטובת הילד אינם נתונים לוויתור כובל בין ההורים. טובת הילד נותרת תמיד פתוחה לבחינת בית המשפט לענייני משפחה, גם לאחר שאושר הסכם. בעניין היקף המזונות נקבע בבית המשפט העליון, בבע"מ 919/15, כי בגילאי 6 עד 15 חבים שני ההורים במזונות מדין צדקה, בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית ולחלוקת זמני השהות ביניהם.

אישור ההסכם: היכן וכיצד

אישור ההסכם בערכאה הוא שמקנה לו תוקף מחייב. בכל הנוגע לחלוקת הרכוש, סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, קובע כי הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. סעיף 2(ב) מוסיף כי האישור לא יינתן אלא לאחר שהערכאה נוכחה שבני הזוג עשו את ההסכם "בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו". סעיף 2(ד) קובע כי הסכם שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין דינו כדין הסכם ממון שאושר.

נקודה שמבלבלת רבים היא תפקיד הנוטריון. סעיף 2 לחוק מונה כמה דרכי אישור, אך אין הן חלופיות בכל שלב. הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין ניתן לאשר באחת משלוש דרכים: אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי; אימות רושם הנישואין בשעת עריכת הנישואין (סעיף 2(ג)); או אימות נוטריון (סעיף 2(ג1)), ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג ערכו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.

לעומת זאת, משנישאו בני הזוג נסגרת דרך הנוטריון. הסכם ממון או הסכם גירושין הנחתם במהלך הנישואין טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי בלבד, משום שסעיף 2(ב) מחייב שהערכאה עצמה תיווכח בהסכמה החופשית ובהבנת התוצאות. המשמעות המעשית חשובה: זוג שחתם על "הסכם ממון" אצל נוטריון לאחר שכבר נישא עלול לגלות שההסכם חסר את התוקף המחייב של הסכם ממון מאושר, ויידרש להביאו לאישור ערכאה. הסכם גירושין, מעצם טבעו, נחתם כאשר בני הזוג נשואים, ולכן הוא מאושר תמיד בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני ולא אצל נוטריון. את החלקים הנוגעים לילדים מאשר בית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית.

מסמכים נדרשים לאישור ההסכם

בפועל, לקראת הדיון לאישור ההסכם נדרשים בדרך כלל תעודות זהות של שני הצדדים כולל הספח, הסכם הגירושין החתום, ופרטים על הנכסים והחובות הרלוונטיים כמו תדפיסי חשבונות, אישורי יתרות משכנתה ופרטי קרנות פנסיה. לצורך פתיחת תיק בבית הדין הרבני נדרשת בדרך כלל גם תעודת הנישואין. הרשימה המדויקת משתנה בין הערכאות ובהתאם לנסיבות התיק, ולכן מומלץ לוודא אותה מראש מול הערכאה שאליה מוגש ההסכם.

מייצגים גם באזור: ליווי משפטי בתל אביב.

סידור הגט בבית הדין הרבני

גם כאשר כל ההסכמות סוכמו ואושרו, התרת הנישואין עצמה נעשית בסידור גט. סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל נתונים לשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. הגט מסודר בבית הדין הרבני בנוכחות שני בני הזוג. לאחר סידור הגט ורישומו ניתן פסק הגירושין, המשלים את סיום הנישואין מבחינה משפטית.

מסגרת זמנים ריאלית

לוח הזמנים של גירושין בהסכמה נגזר משני מרכיבים: התקופות הקבועות בחוק, ומשך הזמן שנדרש לצדדים לגבש את ההסכמות ולקבוע מועד דיון בערכאה. כפי שצוין, פגישות המהו"ת מתקיימות בתוך 45 ימים, ותקופת עיכוב ההליכים נמשכת 60 ימים (75 בהארכה) (סעיפים 3(ב)(3) ו-3(ה) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014). מעבר לכך, המועד לאישור ההסכם תלוי בעומס הערכאה ובזמינות הצדדים. ככלל, כאשר ההסכמה מלאה וההסכם מנוסח היטב, ההליך ההסכמי מהיר משמעותית מהליך המתנהל במחלוקת, אך אין לראות בכך הבטחה למועד מדויק.

יתרונות גירושין בהסכמה לעומת גירושין בסכסוך

ההבדל המהותי הוא בזהות מי שמכריע. בגירושין בהסכמה הצדדים עצמם קובעים את התוצאה, ואילו בגירושין בסכסוך הערכאה היא שמכריעה בנושאים השנויים במחלוקת. מהבחירה במסלול ההסכמי נגזרים כמה מאפיינים עובדתיים: שליטה רבה יותר של הצדדים בפרטי ההסדר, עלות נמוכה יותר בשל צמצום מספר הדיונים, לוח זמנים קצר יותר, ושמירה טובה יותר על יחסי ההורות בהיעדר התדיינות יריבה. מנגד, המסלול ההסכמי מחייב מידה של שיתוף פעולה ותקשורת בין הצדדים, שאינה מתקיימת בכל מקרה.

עלויות גירושין בהסכמה

הגירושין בהסכמה זולים משמעותית מגירושין בסכסוך, אך אינם חינמיים. העלויות כוללות שכר טרחת עורכי הדין (של שני הצדדים), אגרות בית המשפט ובית הדין הרבני, ועלויות נלוות כמו שמאות לנכסים שמעורבים.

במונחי מספרים: עלותם הכוללת של גירושין בהסכמה נעה בדרך כלל בין 10,000 ל-30,000 ש"ח, בעיקר כתלות בנסיבות הצדדים ובמורכבות התיק. לשם השוואה, גירושין המתנהלים בהליכים משפטיים במחלוקת עולים עשרות אלפי שקלים, ובתיקים מורכבים העלות עשויה להגיע גם למאות אלפי שקלים - גם כאן כתלות במורכבות ובנסיבות התיק.

העלות הכוללת תלויה במורכבות הנכסים ובזמן הדרוש לגיבוש ההסכמות. הסכם שמגיע כבר "מגובש" מחסך שעות עבודה של עורכי הדין, ולכן עלול לעלות פחות.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

הטעות השכיחה ביותר היא הסכם חלקי המשאיר נושאים פתוחים. הסכם כזה יאלץ את הצדדים לחזור לערכאה בעניין מה שלא הוסדר, ומפחית את היתרון של הגישה ההסכמית. טעות נוספת היא התעלמות מנכסים "בלתי נראים" כמו קרנות פנסיה, קופות גמל וזכויות סוציאליות שנצברו במהלך הנישואין, שהם לעיתים בעלי ערך משמעותי. כן יש להיזהר מהנחה שגויה לפיה ניתן להסדיר הסכם גירושין באמצעות נוטריון בלבד לאחר הנישואין - כפי שצוין, סעיף 2 לחוק יחסי ממון מחייב אישור ערכאה. לבסוף, ניסוח לא ברור של ההסדר עלול להוביל לסירוב הערכאה לאשר את ההסכם או למחלוקות פרשנות בעתיד.

הבקשה המשותפת וטופסי הפתיחה

כאשר בני הזוג מסכימים על תנאי הפרידה, הם פונים לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה משותפת לאישור הסכם הגירושין. הבקשה מוגשת על ידי שני הצדדים יחד, בצירוף ההסכם החתום ומסמכים מזהים, ובה הם מבקשים מבית המשפט לאשר את ההסכם ולתת לו תוקף של פסק דין. הגשה משותפת זו היא שמבדילה את המסלול ההסכמי מהליך תביעה רגיל, שבו צד אחד תובע את משנהו.

לצד ההסכם עצמו נדרשים בדרך כלל פרטים על הילדים, על הרכוש ועל ההסדרים המבוקשים, כך שבית המשפט יוכל לבחון אם ההסכם הוגן ומשרת את טובת הילדים. טפסים ומסמכים חסרים עלולים לעכב את הדיון, ולכן חשוב להגיש תיק שלם ומסודר. הכנה מוקדמת ומדויקת של המסמכים מקצרת את משך ההליך ומפחיתה את הצורך בהשלמות.

היכן מגישים ופתיחת התיק

הבקשה לאישור הסכם גירושין מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, ואילו סידור הגט עצמו נעשה בבית הדין הרבני. שני ההליכים משלימים זה את זה: בית המשפט מאשר את ההסכם המסדיר את ענייני הרכוש, המזונות והילדים, ובית הדין הרבני מבצע את מעשה הגירושין הדתי. בני זוג רשאים לאשר את הסכם הגירושין גם בבית הדין הרבני, כאשר הם בוחרים לרכז את ההליך שם.

פתיחת התיק כרוכה בתשלום אגרה ובהגשת הבקשה בצירוף נספחיה. לאחר הפתיחה נקבע מועד לדיון קצר, שבו בוחן בית המשפט את ההסכם ומוודא שהצדדים הבינו את תוכנו והסכימו לו מרצונם החופשי. הבנה מוקדמת של סדר הפעולות בין שתי הערכאות מסייעת לבני הזוג לתכנן את לוח הזמנים ולהימנע מכפילויות מיותרות.

גירושין בהסכמה ללא ילדים

כאשר לבני הזוג אין ילדים משותפים קטינים, ההליך פשוט ומהיר יותר. בית המשפט אינו נדרש לבחון את טובת הילדים ואת הסדרי המשמורת והמזונות, ולכן הבדיקה מתמקדת בעיקר בחלוקת הרכוש ובאיזון המשאבים בין הצדדים. היעדר סוגיות הנוגעות לילדים מצמצם את מוקדי המחלוקת האפשריים ומאפשר לרוב אישור מהיר של ההסכם.

עם זאת, גם בהיעדר ילדים ההסכם צריך להסדיר באופן ברור את חלוקת הנכסים, הזכויות הפנסיוניות והחובות המשותפים. הסכם שאינו ממצה עלול להותיר סוגיות פתוחות שיתגלו רק בהמשך. לכן, גם בזוגיות ללא ילדים, ניסוח מדויק ומקיף של ההסכם חשוב לא פחות, כדי להבטיח פרידה נקייה ומוסדרת ללא תביעות עתידיות.

תפקיד הגישור בהגעה להסכם

רבים מהסכמי הגירושין בהסכמה נולדים בהליך של גישור. בגישור מסייע גורם ניטרלי לבני הזוג לנהל שיח ולגבש הסכמות בנוגע לרכוש, למזונות ולהסדרי ההורות, מתוך רצון להגיע לפתרון מוסכם בלא התדיינות משפטית ממושכת. ההסכם שמגובש בגישור מובא לאחר מכן לאישור בית המשפט, כדי לקבל תוקף מחייב.

יתרונו של הגישור בכך שהוא מאפשר לצדדים לעצב בעצמם את הפתרון המתאים למשפחתם, במקום שיוכתב להם מבחוץ. הוא נוטה להיות מהיר ופחות עוין מהליך משפטי, ולסייע בשמירה על יחסים תקינים, דבר החשוב במיוחד כאשר יש ילדים. עם זאת, מומלץ שכל צד יבין את זכויותיו טרם החתימה, כדי שההסכמות ישקפו איזון ולא ויתור מתוך חוסר מידע.

האם ניתן לשנות או לבטל הסכם גירושין מאושר

הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין מחייב את הצדדים, ואין לשנותו כלאחר יד. עצם החרטה של אחד הצדדים אינה עילה לביטול, שכן תכליתו של האישור השיפוטי היא ליצור ודאות וסופיות. יחד עם זאת, המשפט מכיר בכך שבנסיבות מסוימות ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות או לבטל את ההסכם.

עילות אפשריות לכך כוללות פגם ברצון בעת ההתקשרות, כמו הטעיה, כפייה או טעות מהותית, וכן שינוי נסיבות מהותי המצדיק עדכון של הסדרי המזונות או ההורות לטובת הילדים. הנטל להוכיח עילה כזו כבד, והוא נבחן בזהירות. משום כך, ההשקעה בניסוח מדויק והוגן של ההסכם מלכתחילה היא הדרך הטובה ביותר למנוע מחלוקות עתידיות.

הסדרי הורות ומזונות ילדים בהסכם גירושין בהסכמה

כאשר לבני הזוג ילדים קטינים, הסכם הגירושין חייב להסדיר את ענייני הילדים בצורה מפורטת, ולא רק את הפרידה בין ההורים. ההסכם קובע את הסדרי ההורות, כלומר את חלוקת זמני השהות של הילדים עם כל הורה, את מקום מגוריהם ואת אופן קבלת ההחלטות המשמעותיות בחייהם. כמו כן נקבע גובה מזונות הילדים, בהתאם לצורכיהם וליכולת ההורים. חשוב לדעת כי בעניינים הנוגעים לילדים בית המשפט אינו מאשר הסכם באופן אוטומטי, אלא בוחן שההסדרים עולים בקנה אחד עם טובת הילד. הסכם הפוגע בזכויות הילדים או במזונותיהם עלול שלא לקבל אישור, ואף אם אושר, ענייני הילדים ניתנים לבחינה מחדש עם שינוי נסיבות. משום כך מומלץ לנסח את חלק הילדים בהסכם בזהירות מיוחדת ומתוך ראייה של טובתם לאורך זמן.

אכיפת הסכם גירושין בהסכמה והפרתו

לאחר שהסכם הגירושין מאושר ומקבל תוקף של פסק דין, הוא מחייב את שני הצדדים, וניתן לאכוף אותו בכלים משפטיים אם צד אינו מקיים את חלקו. הפרה של התחייבות כספית, כגון אי תשלום מזונות או אי העברת חלק ברכוש, ניתנת לאכיפה, ולעיתים באמצעות הליכי הוצאה לפועל. הפרה של הסדרי הורות מטופלת במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, שיכול לנקוט צעדים לאכיפת ההסדרים. מאחר שההסכם המאושר הוא פסק דין, אין צורך לפתוח הליך חדש מתחילתו כדי לתבוע את קיומו, אלא ניתן לפעול לאכיפתו ישירות. עם זאת, שינוי מהותי בנסיבות עשוי להצדיק פנייה לבית המשפט לעדכון חלקים מסוימים, בעיקר בענייני ילדים ומזונות. תיעוד מסודר של ההפרות ושל הפניות לצד השני מסייע בהליך האכיפה.

גירושין בהסכמה כאשר צד מתגורר בחו"ל או מרוחק

גירושין בהסכמה אפשריים גם כאשר אחד הצדדים שוהה בחו"ל או מתגורר הרחק מן הצד השני, אף שהדבר מצריך היערכות. חלק מהשלבים ניתנים לביצוע מרחוק, כגון גיבוש נוסח ההסכם והחלפת מסמכים, אך אישור ההסכם וסידור הגט מצריכים לרוב את נוכחות הצדדים או ייצוג מתאים בהתאם לכללים. במקרים אלה נדרש תיאום מוקדם של מועד שבו יוכל הצד המרוחק להתייצב, ולעיתים ניתן להיעזר בייפוי כוח או באמצעים חלופיים בכפוף לאישור הגורם המוסמך. חשוב לוודא מראש אילו שלבים מחייבים התייצבות פיזית ואילו ניתן להשלים מרחוק, כדי למנוע עיכובים ונסיעות מיותרות. תכנון נכון מאפשר להשלים גם גירושין בהסכמה שבהם צד מצוי במרחק, בלא לפגוע בתקינות ההליך ובתוקפו.

כשצד חוזר בו לפני אישור ההסכם

כל עוד ההסכם לא אושר וקיבל תוקף של פסק דין, כל צד רשאי ככלל לחזור בו מהסכמתו, שכן טרם נכרת הסכם מחייב וסופי. מצב זה שכיח כאשר משא ומתן מתמשך ואחד הצדדים מתחרט על ויתור שהסכים לו. חזרה מהסכמה לפני האישור אינה מהווה בהכרח הפרה, אך היא עלולה להחזיר את הצדדים למשא ומתן או להסיט את ההליך למסלול של סכסוך. כדי להקטין סיכון זה נהוג לתעד את עיקרי ההסכמות בכתב ולהתקדם לאישור בהקדם לאחר גיבוש ההסכם. אם צד חוזר בו באופן חוזר ונשנה או בחוסר תום לב, הדבר עשוי להישקל בהמשך ההליך. עם זאת, החופש לבחון מחדש את ההסכמות לפני האישור נועד להבטיח שההסכם הסופי ישקף רצון חופשי ומודע של שני הצדדים.

חלוקת הרכוש בהסכם הגירושין: הסדר איזון המשאבים

אחד הנושאים המרכזיים שהסכם גירושין בהסכמה מסדיר הוא חלוקת הרכוש, והמסגרת המשפטית לכך היא הסדר איזון המשאבים. סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, קובע כי עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין, למעט נכסים מסוימים שהחוק מוציא מן האיזון, כגון נכסים שהיו לבן זוג לפני הנישואין או שקיבל במתנה או בירושה. חשוב להבהיר כי איזון משאבים אינו חלוקה שווה של כל רכושו של כל אחד מבני הזוג; סעיף 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, קובע כי עצם הנישואין אינו משנה את זכויות הקניין, והאיזון חל על הרכוש שנצבר בתקופת הנישואין. זכויות עתידיות, ובכללן זכויות פנסיה, נכללות באיזון בהתאם להוראות החוק. בהסכם גירושין בהסכמה בני הזוג יכולים להסדיר את חלוקת הרכוש בעצמם, ובלבד שההסכם מקבל תוקף כדין ומשקף את רצונם המשותף.

מתי ניתן לסטות מחלוקה שווה של הרכוש

ברירת המחדל בהסדר איזון המשאבים היא חלוקה שווה, מחצה על מחצה, של שווי הנכסים בני האיזון. עם זאת, החלוקה אינה בהכרח שוויונית באופן מוחלט בכל מקרה. בהסכם גירושין בהסכמה רשאים בני הזוג להסכים על חלוקה שאינה שווה, למשל בשל שיקולים כלכליים או משפחתיים המקובלים על שניהם, כל עוד ההסכם נערך מרצון ומאושר כדין. כאשר אין הסכמה והעניין מגיע להכרעת בית המשפט, סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, מאפשר לבית המשפט לסטות מחלוקה שווה בנסיבות מיוחדות, ובכלל זה לקבוע יחס איזון שאינו מחצה על מחצה תוך התחשבות בכושר ההשתכרות העתידי של בני הזוג, או לקבוע את שווי הנכסים לפי מועד מוקדם יותר. ההבחנה חשובה: במסלול ההסכמה גמישות החלוקה רחבה ונתונה לבני הזוג, ואילו סטייה שבית המשפט קובע מותנית בקיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

שאלות נפוצות

האם חובה לעבור הליך יישוב סכסוך לפני גירושין בהסכמה?

לא כאשר יש כבר הסכם. חובת הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ומפגשי המהו"ת חלה על מי שפותח הליך משפטי בסכסוך משפחתי. כאשר הצדדים הגיעו להסכם, אין צורך להגיש בקשה ליישוב סכסוך: מגישים ישירות בקשה לאישור ההסכם, שהיא למעשה תביעה לאישור הסכם, המכונה במערכת בתי המשפט תה"ס (תיק הסכם).

מה ההבדל בין "משמורת" לבין "אחריות הורית"?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סעיף 24) מדבר על מי יחזיק בקטין ועל הסדרי השהות עם ההורה השני, ואינו משתמש במונח "משמורת משותפת". הפסיקה והפרקטיקה נוטות כיום למונחים "אחריות הורית" ו"זמני שהות", המדגישים את מעורבות שני ההורים. חזקת הגיל הרך שבסעיף 25 לחוק, לפיה ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת, נותרה אמנם כתובה בחוק, אך בפועל היא הוחלשה משמעותית עד כדי כך שכמעט ואינה מיושמת: בתי המשפט נוטים כיום לקבוע הסדרי שהות נרחבים ואף שוויוניים לאבות המבקשים להיות מעורבים, גם כאשר מדובר בילדים בני חודשים בודדים.

האם אפשר לוותר על מזונות ילדים בהסכם?

הסכם הגירושין, ובכלל זה פרק המזונות שבו, טעון אישור בית המשפט, והלימת הסדר המזונות לטובת הילד היא אחד התנאים שבית המשפט בוחן. אם ההסכמות אינן נראות לבית המשפט תקינות או ראויות, הוא רשאי שלא לאשר את ההסכם או סעיף מסוים בו, או לקבוע תנאים אחרים בהסכמת הצדדים.

האם שני הצדדים חייבים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין שונים?

החוק אינו מחייב ייצוג נפרד, אך הוא מומלץ מאוד. עורך דין אחד לא יכול לייצג שני צדדים שלהם אינטרסים שעשויים להיות מנוגדים. ייצוג נפרד מבטיח שכל צד מקבל ייעוץ שמתחשב באינטרסים שלו ספציפית.

מה קורה אם הצדדים הסכימו על הכול, אבל בית המשפט לא אישר את ההסכם?

בית המשפט יכול לסרב לאשר הסכם שפוגע בטובת הילדים, שאינו הוגן מהותית לאחד הצדדים, או שמנוסח בצורה שאינה ברורה. במקרה כזה, הצדדים נדרשים לתקן את ההסכם בהתאם להנחיות בית המשפט ולהגישו מחדש.

האם גירושין בהסכמה מחייבים נוכחות פיזית בבית המשפט?

ברוב המקרים, לפחות דיון אחד בנוכחות הצדדים נדרש. במיוחד בבית הדין הרבני, נוכחות פיזית בעת מתן הגט ואישורו היא חובה. בית המשפט לענייני משפחה גמיש יותר, ובנסיבות מסוימות ניתן לאשר הסכמים מבלי שהצדדים יתייצבו.

מה קורה אם אחד הצדדים מחליט לחזור בו מההסכמה לאחר שהסכם גירושין נחתם?

הסכם גירושין שנחתם הוא חוזה מחייב. חרטה של צד אחד אחרי החתימה אינה מבטלת את ההסכם. הצד השני יכול לתבוע אכיפת ההסכם. ביטול הסכם גירושין שנחתם אפשרי רק בנסיבות מיוחדות כמו הטעיה, כפייה, או פגם מהותי.

ראו גם: כמה זמן לוקח הליך גירושין בישראל - מדריך מפורט

למדריך המקיף על כל שלבי ההליך: הליך גירושין

ראו גם: המדריך המלא לגירושין בישראל

גירושין בהסכמה, כאשר מגיעים אליהם, מאפשרים לשני הצדדים לסיים פרק בחיים בצורה מכובדת ומסודרת יחסית. ההסכם שמנוסח בקפידה מגדיר בבירור מה כל צד מקבל - ומסייע לשמור על יחסי הורות תקינים לטובת הילדים.