גירושין בהסכמה: השלבים, העלויות וכל מה שחשוב לדעת

כאשר שני בני זוג מגיעים למסקנה שהם מעוניינים לסיים את הנישואין, ואין ביניהם מחלוקות פתוחות על הנושאים המרכזיים, נפתחת הדרך לגירושין בהסכמה. גירושין בהסכמה הם הליך שבו הצדדים עצמם קובעים את תנאי פרידתם, ובית המשפט או בית הדין הרבני מאשר את מה שסוכם - ואינו נדרש לפסוק בעניינם.

הליך יישוב סכסוך: מה קורה לפני הגשת ההסכם

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, קובע כי מי שמבקש לפתוח הליך משפטי בסכסוך משפחתי מגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ולא כתב תביעה. לאחר הגשת הבקשה מוזמנים הצדדים לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע. על פי סעיף 3(ב)(3) לחוק, פגישות אלה מתקיימות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ויחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים נוספים.

סעיף 3(ה) לחוק קובע תקופת עיכוב הליכים של 60 ימים מיום הגשת הבקשה, ובמקרה של הארכה - 75 ימים. בתקופה זו אין הצדדים מגישים תובענה בעניין הסכסוך לשום ערכאה, למעט בקשה לסעד דחוף. בפועל, זהו לעיתים קרובות השלב שבו זוגות מגיעים להסכמות, שכן פגישות המהו"ת חושפות אותם למידע על ההליך ולאפשרות של גישור. כאשר ההסכמה בין הצדדים מלאה, ניתן להגיש בקשה משותפת לאישור הסכם הגירושין, המנתבת את התיק למסלול ההסכמי במקום למסלול של הכרעה שיפוטית.

מה נדרש כדי שגירושין יהיו "בהסכמה"

"הסכמה" בהקשר זה אינה רק הסכמה לגט. נדרשת הסכמה על כלל הנושאים שעל הפרק: חלוקת רכוש, הסדרי שהות ואחריות הורית לילדים, מזונות ילדים, מזונות אישה (אם רלוונטי), ומה קורה לחשבונות ולחובות המשותפים.

ניתן להגיע להסכמות אלה בדרכים שונות. הדרך הנפוצה ביותר היא עבודה עם עורכי דין מטעם שני הצדדים שמגיעים להסדר ביניהם. אפשרות נוספת היא גישור, שבה מגשר מלווה את שני הצדדים לגיבוש ההסכמות. לאחר שכל הנושאים הוסדרו, מנוסח הסכם גירושין מפורט שמוגש לאישור.

שלבי ההליך

שלב 1 - הסכמה בין הצדדים: שני הצדדים מגיעים להסכמה על כל הנושאים, בין אם ישירות, בעזרת עורכי הדין, או בגישור.

שלב 2 - ניסוח הסכם גירושין: עורך הדין מנסח הסכם גירושין מקיף שכולל את כל ההסכמות. ההסכם עובר בדיקה על ידי עורכי דין של שני הצדדים.

שלב 3 - הגשה לאישור: ההסכם מוגש לבית המשפט לענייני משפחה (לאישור רכוש וסוגיות אזרחיות) או לבית הדין הרבני (לאישור הגט).

שלב 4 - אישור וגט: בית המשפט בוחן את ההסכם, מוודא שאינו פוגע בצדדים חלשים (בפרט ילדים), ומאשר. הגט ניתן בבית הדין הרבני, ולאחריו ניתן פסק הגירושין האזרחי.

אילו נושאים ההסכם חייב להסדיר

הסכם גירושין מלא צריך להתייחס לכל הנושאים הפתוחים. רכוש: דירה, כלי רכב, חשבונות בנק, קרנות פנסיה, חסכונות, ועסקים. חובות: מי אחראי לכל חוב משותף. ובכל הנוגע לילדים: הסדרי האחריות ההורית, מי יחזיק בקטין, הסדרי השהות עם כל הורה, וכן מזונות הילדים.

חשוב להבהיר את המינוח: המונח "משמורת", ובכלל זה "משמורת משותפת", נפוץ בשיח היומיומי, אך חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, אינו משתמש בו. סעיף 24 לחוק מדבר על הסכם בין הורים החיים בנפרד בדבר "מי מהם יחזיק בקטין" ובדבר הסדרי השהות עם ההורה השני, וקובע כי הסכם כזה טעון אישור בית המשפט. הפרקטיקה והפסיקה נוטות כיום למונחים "אחריות הורית" ו"הסדרי שהות" (או "זמני שהות"), המבטאים את מעורבות שני ההורים.

נקודה נוספת שיש להכיר: מזונות הילדים וטובת הילד אינם נתונים לוויתור כובל בין ההורים. טובת הילד נותרת תמיד פתוחה לבחינת בית המשפט לענייני משפחה, גם לאחר שאושר הסכם. בעניין היקף המזונות נקבע בבית המשפט העליון, בבע"מ 919/15, כי בגילאי 6 עד 15 חבים שני ההורים במזונות מדין צדקה, בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית ולחלוקת זמני השהות ביניהם.

אישור ההסכם: היכן וכיצד

אישור ההסכם בערכאה הוא שמקנה לו תוקף מחייב. בכל הנוגע לחלוקת הרכוש, סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, קובע כי הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. סעיף 2(ב) מוסיף כי האישור לא יינתן אלא לאחר שהערכאה נוכחה שבני הזוג עשו את ההסכם "בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו". סעיף 2(ד) קובע כי הסכם שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין דינו כדין הסכם ממון שאושר.

נקודה שמבלבלת רבים היא תפקיד הנוטריון. סעיף 2 לחוק מונה כמה דרכי אישור, אך אין הן חלופיות בכל שלב. הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין ניתן לאשר באחת משלוש דרכים: אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי; אימות רושם הנישואין בשעת עריכת הנישואין (סעיף 2(ג)); או אימות נוטריון (סעיף 2(ג1)), ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג ערכו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.

לעומת זאת, משנישאו בני הזוג נסגרת דרך הנוטריון. הסכם ממון או הסכם גירושין הנחתם במהלך הנישואין טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי בלבד, משום שסעיף 2(ב) מחייב שהערכאה עצמה תיווכח בהסכמה החופשית ובהבנת התוצאות. המשמעות המעשית חשובה: זוג שחתם על "הסכם ממון" אצל נוטריון לאחר שכבר נישא עלול לגלות שההסכם חסר את התוקף המחייב של הסכם ממון מאושר, ויידרש להביאו לאישור ערכאה. הסכם גירושין, מעצם טבעו, נחתם כאשר בני הזוג נשואים, ולכן הוא מאושר תמיד בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני ולא אצל נוטריון. את החלקים הנוגעים לילדים מאשר בית המשפט לענייני משפחה מכוח סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית.

מסמכים נדרשים לאישור ההסכם

בפועל, לקראת הדיון לאישור ההסכם נדרשים בדרך כלל תעודות זהות של שני הצדדים כולל הספח, הסכם הגירושין החתום, ופרטים על הנכסים והחובות הרלוונטיים כמו תדפיסי חשבונות, אישורי יתרות משכנתה ופרטי קרנות פנסיה. לצורך פתיחת תיק בבית הדין הרבני נדרשת בדרך כלל גם תעודת הנישואין. הרשימה המדויקת משתנה בין הערכאות ובהתאם לנסיבות התיק, ולכן מומלץ לוודא אותה מראש מול הערכאה שאליה מוגש ההסכם.

סידור הגט בבית הדין הרבני

גם כאשר כל ההסכמות סוכמו ואושרו, התרת הנישואין עצמה נעשית בסידור גט. סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע כי ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל נתונים לשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. הגט מסודר בבית הדין הרבני בנוכחות שני בני הזוג. לאחר סידור הגט ורישומו ניתן פסק הגירושין, המשלים את סיום הנישואין מבחינה משפטית.

מסגרת זמנים ריאלית

לוח הזמנים של גירושין בהסכמה נגזר משני מרכיבים: התקופות הקבועות בחוק, ומשך הזמן שנדרש לצדדים לגבש את ההסכמות ולקבוע מועד דיון בערכאה. כפי שצוין, פגישות המהו"ת מתקיימות בתוך 45 ימים, ותקופת עיכוב ההליכים נמשכת 60 ימים (75 בהארכה) (סעיפים 3(ב)(3) ו-3(ה) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014). מעבר לכך, המועד לאישור ההסכם תלוי בעומס הערכאה ובזמינות הצדדים. ככלל, כאשר ההסכמה מלאה וההסכם מנוסח היטב, ההליך ההסכמי מהיר משמעותית מהליך המתנהל במחלוקת, אך אין לראות בכך הבטחה למועד מדויק.

יתרונות גירושין בהסכמה לעומת גירושין בסכסוך

ההבדל המהותי הוא בזהות מי שמכריע. בגירושין בהסכמה הצדדים עצמם קובעים את התוצאה, ואילו בגירושין בסכסוך הערכאה היא שמכריעה בנושאים השנויים במחלוקת. מהבחירה במסלול ההסכמי נגזרים כמה מאפיינים עובדתיים: שליטה רבה יותר של הצדדים בפרטי ההסדר, עלות נמוכה יותר בשל צמצום מספר הדיונים, לוח זמנים קצר יותר, ושמירה טובה יותר על יחסי ההורות בהיעדר התדיינות יריבה. מנגד, המסלול ההסכמי מחייב מידה של שיתוף פעולה ותקשורת בין הצדדים, שאינה מתקיימת בכל מקרה.

עלויות גירושין בהסכמה

הגירושין בהסכמה זולים משמעותית מגירושין בסכסוך, אך אינם חינמיים. העלויות כוללות שכר טרחת עורכי הדין (של שני הצדדים), אגרות בית המשפט ובית הדין הרבני, ועלויות נלוות כמו שמאות לנכסים שמעורבים.

במונחי מספרים: עלותם הכוללת של גירושין בהסכמה נעה בדרך כלל בין 10,000 ל-30,000 ש"ח, בעיקר כתלות בנסיבות הצדדים ובמורכבות התיק. לשם השוואה, גירושין המתנהלים בהליכים משפטיים במחלוקת עולים עשרות אלפי שקלים, ובתיקים מורכבים העלות עשויה להגיע גם למאות אלפי שקלים - גם כאן כתלות במורכבות ובנסיבות התיק.

העלות הכוללת תלויה במורכבות הנכסים ובזמן הדרוש לגיבוש ההסכמות. הסכם שמגיע כבר "מגובש" מחסך שעות עבודה של עורכי הדין, ולכן עלול לעלות פחות.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

הטעות השכיחה ביותר היא הסכם חלקי המשאיר נושאים פתוחים. הסכם כזה יאלץ את הצדדים לחזור לערכאה בעניין מה שלא הוסדר, ומפחית את היתרון של הגישה ההסכמית. טעות נוספת היא התעלמות מנכסים "בלתי נראים" כמו קרנות פנסיה, קופות גמל וזכויות סוציאליות שנצברו במהלך הנישואין, שהם לעיתים בעלי ערך משמעותי. כן יש להיזהר מהנחה שגויה לפיה ניתן להסדיר הסכם גירושין באמצעות נוטריון בלבד לאחר הנישואין - כפי שצוין, סעיף 2 לחוק יחסי ממון מחייב אישור ערכאה. לבסוף, ניסוח לא ברור של ההסדר עלול להוביל לסירוב הערכאה לאשר את ההסכם או למחלוקות פרשנות בעתיד.

שאלות נפוצות

האם חובה לעבור הליך יישוב סכסוך לפני גירושין בהסכמה?

לא כאשר יש כבר הסכם. חובת הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ומפגשי המהו"ת חלה על מי שפותח הליך משפטי בסכסוך משפחתי. כאשר הצדדים הגיעו להסכם, אין צורך להגיש בקשה ליישוב סכסוך: מגישים ישירות בקשה לאישור ההסכם, שהיא למעשה תביעה לאישור הסכם, המכונה במערכת בתי המשפט תה"ס (תיק הסכם).

מה ההבדל בין "משמורת" לבין "אחריות הורית"?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סעיף 24) מדבר על מי יחזיק בקטין ועל הסדרי השהות עם ההורה השני, ואינו משתמש במונח "משמורת משותפת". הפסיקה והפרקטיקה נוטות כיום למונחים "אחריות הורית" ו"זמני שהות", המדגישים את מעורבות שני ההורים. חזקת הגיל הרך שבסעיף 25 לחוק, לפיה ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת, נותרה אמנם כתובה בחוק, אך בפועל היא הוחלשה משמעותית עד כדי כך שכמעט ואינה מיושמת: בתי המשפט נוטים כיום לקבוע הסדרי שהות נרחבים ואף שוויוניים לאבות המבקשים להיות מעורבים, גם כאשר מדובר בילדים בני חודשים בודדים.

האם אפשר לוותר על מזונות ילדים בהסכם?

הסכם הגירושין, ובכלל זה פרק המזונות שבו, טעון אישור בית המשפט, והלימת הסדר המזונות לטובת הילד היא אחד התנאים שבית המשפט בוחן. אם ההסכמות אינן נראות לבית המשפט תקינות או ראויות, הוא רשאי שלא לאשר את ההסכם או סעיף מסוים בו, או לקבוע תנאים אחרים בהסכמת הצדדים.

האם שני הצדדים חייבים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין שונים?

החוק אינו מחייב ייצוג נפרד, אך הוא מומלץ מאוד. עורך דין אחד לא יכול לייצג שני צדדים שלהם אינטרסים שעשויים להיות מנוגדים. ייצוג נפרד מבטיח שכל צד מקבל ייעוץ שמתחשב באינטרסים שלו ספציפית.

מה קורה אם הצדדים הסכימו על הכול, אבל בית המשפט לא אישר את ההסכם?

בית המשפט יכול לסרב לאשר הסכם שפוגע בטובת הילדים, שאינו הוגן מהותית לאחד הצדדים, או שמנוסח בצורה שאינה ברורה. במקרה כזה, הצדדים נדרשים לתקן את ההסכם בהתאם להנחיות בית המשפט ולהגישו מחדש.

האם גירושין בהסכמה מחייבים נוכחות פיזית בבית המשפט?

ברוב המקרים, לפחות דיון אחד בנוכחות הצדדים נדרש. במיוחד בבית הדין הרבני, נוכחות פיזית בעת מתן הגט ואישורו היא חובה. בית המשפט לענייני משפחה גמיש יותר, ובנסיבות מסוימות ניתן לאשר הסכמים מבלי שהצדדים יתייצבו.

מה קורה אם אחד הצדדים מחליט לחזור בו מההסכמה לאחר שהסכם גירושין נחתם?

הסכם גירושין שנחתם הוא חוזה מחייב. חרטה של צד אחד אחרי החתימה אינה מבטלת את ההסכם. הצד השני יכול לתבוע אכיפת ההסכם. ביטול הסכם גירושין שנחתם אפשרי רק בנסיבות מיוחדות כמו הטעיה, כפייה, או פגם מהותי.

ראו גם: כמה זמן לוקח הליך גירושין בישראל - מדריך מפורט

למדריך המקיף על כל שלבי ההליך: הליך גירושין

ראו גם: המדריך המלא לגירושין בישראל

גירושין בהסכמה, כאשר מגיעים אליהם, מאפשרים לשני הצדדים לסיים פרק בחיים בצורה מכובדת ומסודרת יחסית. ההסכם שמנוסח בקפידה מגדיר בבירור מה כל צד מקבל - ומסייע לשמור על יחסי הורות תקינים לטובת הילדים.