חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 מספק לנתבע מספר הגנות שיכולות לפטור אותו מאחריות, גם אם הפרסום נמצא כמפגע. הגנת האמת היא הבסיסית ביניהן: אם מה שפורסם היה אמת, וקיים עניין ציבורי בפרסומו, הנתבע עשוי להיות פטור מתשלום פיצויים.

מבנה הגנת האמת לפי החוק

סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע קובע שני תנאים מצטברים להגנת האמת. התנאי הראשון הוא שהפרסום היה אמת לאמיתו - העובדות שפורסמו היו נכונות. התנאי השני הוא שהיה עניין ציבורי בפרסום. שני התנאים חייבים להתקיים בצוותא. פרסום שהוא אמת אך אין בו עניין ציבורי לא יזכה להגנה מלאה. כך גם פרסום שיש בו עניין ציבורי אך כולל עובדות שקריות. "עניין ציבורי" פורש בפסיקה כעניין שהציבור הרחב, לא רק הצדדים הישירים, מוצא בו ערך ותועלת. מידע על בטיחות ציבורית, פעולות של נושאי תפקיד ציבורי, מחדלים של חברות הפועלות עם הציבור - אלה נחשבים בדרך כלל לבעלי עניין ציבורי.

נטל ההוכחה ומשמעותו

בהגנת האמת, נטל ההוכחה מוטל על הנתבע. בניגוד לדיני לשון הרע במדינות אחרות, בישראל התובע אינו חייב להוכיח ששקר נאמר עליו - די בכך שיוכיח שבוצע פרסום פוגעני. הנתבע שרוצה ליהנות מהגנת האמת חייב להוכיח בראיות שמה שפרסם היה נכון. ראיות יכולות להיות מסמכים, עדויות עדים, תמלילים, רשומות ציבוריות, או כל ראיה מהימנה אחרת. "אמת בדיעבד" - כלומר, ניסיון להוכיח אמת על ידי איסוף ראיות לאחר הפרסום - עשויה להיות מוכרת, אך בית המשפט יבחן אם הפרסום נעשה בתום לב ועל בסיס מידע שהיה זמין באותה עת.

מגבלות הגנת האמת

גם כאשר מתקיימים שני תנאי ההגנה, ישנן נסיבות שבהן בית המשפט עשוי להגביל אותה. פרסום שמכיל אמת חלקית - עובדות נכונות אך מוצגות בהקשר מטעה - עשוי שלא ליהנות מהגנה מלאה. כמו כן, פרסום מידע אמיתי בצורה שנועדה להשפיל ולבייש ללא צורך עשוי להיחשב כחורג ממה שהגנת האמת מתירה. בנוסף, אפילו פרסום אמיתי עם עניין ציבורי עשוי ליצור אחריות אם הוא כולל רכיב נפרד של פגיעה בפרטיות שאינו מוצדק. הגנת האמת גם אינה מגנה על פרסום מכוון להפיץ שנאה, גזענות, או תכנים אסורים אחרים.

שאלות נפוצות

האם מספיק שמה שפרסמתי היה אמת כדי להיות פטור?

לא. הגנת האמת בחוק איסור לשון הרע מחייבת הן שהפרסום היה אמת הן שהיה בו עניין ציבורי. פרסום שהוא אמת אך אין בו עניין ציבורי עדיין עלול לחשוף את המפרסם לאחריות. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו ומעריכים האם עניין ציבורי אמיתי התקיים.

מה ההבדל בין הגנת האמת לבין הגנת תום הלב?

הגנת האמת מבוססת על נכונות עובדתית של הפרסום, בעוד שהגנת תום הלב מבוססת על כוונה ואופן הפרסום. הגנת תום הלב קבועה בסעיף 15 לחוק ומכסה מצבים כגון הבעת דעה על עניין ציבורי, דיווח על הליכים ציבוריים, או פרסום לגורמים בעלי עניין. ניתן לטעון לשתי ההגנות במקביל.

האם ניתן לתבוע גם כשמה שנאמר היה אמת?

התביעה יכולה להיות מוגשת גם אם הפרסום היה אמת. הגנת האמת היא הגנה שהנתבע מעלה בהליך המשפטי, ואינה מונעת הגשת תביעה. בית המשפט יבחן את ההגנה ויחליט אם היא עומדת, ורק אז יפסוק אם ישולמו פיצויים.

האם הגנת האמת חלה על פוסטים ברשתות חברתיות?

כן. חוק איסור לשון הרע חל על פרסומים דיגיטליים לא פחות מאשר על פרסומים מסורתיים. פוסט בפייסבוק, סטטוס באינסטגרם, ציוץ, הודעה בקבוצת וואטסאפ - כולם עשויים לעלות לכדי פרסום פוגעני, ויחולו עליהם כל ההגנות, כולל הגנת האמת.

הגנת האמת מייצגת עיקרון יסוד בחופש הביטוי: אנשים רשאים לדבר על עובדות אמיתיות שיש בהן עניין ציבורי. עם זאת, גבולות ההגנה אינם בלתי מוגבלים, ועריכת פרסומים מתוך מחשבה על הראיות הזמינות ועל ההקשר הציבורי חשובה לכל מי שמפרסם תוכן הנוגע לאחרים.

קראו גם: ביקורת שלילית ברשת: מתי לשון הרע ומתי דעה לשון הרע על עסקים: מתי הביקורת הופכת לתביעה?

ראו גם: המדריך המלא למאבק בלשון הרע | המדריך המלא להתמודדות עם לשון הרע

לייצוג בנושא: לשון הרע - משרד עו"ד קשתי