לשון הרע על עסק או בעל עסק עלולה לגרום נזק כלכלי ממשי, ולכן חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 מעניק לעסקים ולבעליהם הגנה משפטית. פרסום שקרי, מנפח, או חסר בסיס עובדתי שפוגע במוניטין של עסק, בלקוחותיו, ביחסיו העסקיים, או בהכנסותיו - עשוי להיחשב לשון הרע שדינה פיצויים אזרחיים. מנגד, ביקורת לגיטימית המבוססת על עובדות, חוות דעה כנות, או הגנת אמת - אינה מהווה לשון הרע.

מה מוגדר לשון הרע על עסק?

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע ככל דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו, לגרום לאחרים להימנע ממנו - ובמפורש גם "לפגוע במשלח ידו, בעסקו או בכלכלתו." מכאן שעסק, חברה, ואישיות עסקית - כולם בני תביעה. ביקורת ברשתות חברתיות, ב-Google, ב-Yelp, או בפה לפה שמכילה טענות עובדתיות כוזבות - כמו שחברה מאחרת בתשלומים, שמוצריה מזויפים, או שהיא מונה את לקוחותיה - עשויה להיחשב לשון הרע. בתי המשפט בישראל קבעו כי פרסום לא חייב להיות כתוב: גם הפצה בעל-פה, הודעת וואטסאפ, או ביקורת פייסבוק שהגיעה לאנשים רבים מספיק - נחשבת "פרסום" לצרכי החוק. הסף המספרי לפרסום נמוך מאוד - גם שלושה אנשים שקראו את ההאשמה מספיקים.

אילו הגנות עומדות לצד המפרסם?

גם כאשר הפרסום פוגע, המפרסם יכול להישמט מאחריות בהסתמך על שורת הגנות שקבע המחוקק בסעיפים 13-15 לחוק. ההגנה הנפוצה ביותר היא "אמת דיברתי" - אם הפרסום נכון לאמיתו ויש בו עניין ציבורי, אין אחריות. הגנה שנייה היא "ביקורת הוגנת" - ביקורת על אירוע ציבורי, מוצר, שירות, או ביצוע, המוצגת בתום לב ומבדילה בין עובדות לדעות. הגנה שלישית רלוונטית היא "תום לב ועניין אישי" - אדם שסיפר חוויה אישית אמיתית, כגון שירות לקוחות גרוע שחווה בעצמו, ולא הגזים, נהנה מהגנה זו. ההבחנה בין "טענה עובדתית שגויה" לבין "הבעת דעה" היא לב-ליבו של כל דיון בלשון הרע על עסקים. הביטויים "בדעתי", "לטעמי", "כעמדתי" אינם מרפאים אוטומטית פרסום שגוי, אך הם עשויים לסייע בהצגתו כדעה ולא כעובדה.

כמה פיצוי ניתן לקבל ומה ניתן לדרוש?

סעיף 7א לחוק קובע פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק: עד כ-75,000 שקל לפרסום אחד (סעיף 7א, צמוד מדד מ-1998, נכון ל-2026), ועד כ-150,000 שקל בנסיבות מחמירות. בתי המשפט בישראל פוסקים גם פיצוי גבוה יותר כאשר הנפגע מוכיח נזק ממשי - ירידה בהכנסות, אובדן לקוחות, או נזק לשמו המקצועי. לצד הפיצוי הכספי, עסק שנפגע יכול לדרוש צו מניעה להסרת הפרסום, צו עתידי כנגד פרסומים נוספים, ופרסום תיקון או התנצלות. בתביעות לשון הרע ברשת, בתי המשפט מתבקשים לעיתים קרובות לאפשר חשיפת זהות של גולשים אנונימיים שהשמיצו את העסק, בהתאם להוראות חוק התקשורת וחוק הגנת הפרטיות.

שאלות נפוצות

האם ביקורת שלילית אמיתית ב-Google היא לשון הרע?

לא, ככלל. ביקורת המבוססת על חוויה אמיתית ומוצגת כדעה - אינה לשון הרע לפי חוק תשכ"ה-1965. הגנת "אמת דיברתי" מגינה על כותב שמתאר מה קרה לו בפועל. עם זאת, אם הביקורת מכילה טענות עובדתיות שגויות, מגזימה מעבר לנסיבות האמיתיות, או מפרסמת פרטים שלא היו, היא עלולה להיחשב לשון הרע.

עסק מתחרה מפיץ שמועות שגויות עלינו - מה עושים?

פרסום שגוי ומכוון מצד מתחרה עשוי להיות גם עוולת לשון הרע וגם עוולת "גרם הפרת חוזה" או "תחרות בלתי הוגנת" לפי פקודת הנזיקין. כדאי לתעד את הפרסומים בהקדם, לאסוף עדויות על הנזק שנגרם, ולפנות לייעוץ משפטי. ניתן לשלוח מכתב דרישה להפסקה, ובמקרים חמורים להגיש בקשה לצו מניעה זמני.

כמה זמן יש לתבוע על לשון הרע על עסק?

תקופת ההתיישנות לתביעת לשון הרע היא שנה אחת ממועד הפרסום לפי סעיף 8 לחוק. לאחר שנה הזכות פוקעת בדרך כלל, אלא אם כן הפרסום המשיך להיות נגיש ברשת. לכן, הגשת תביעה תוך 6-8 חודשים ממועד הגילוי היא הגישה הבטוחה.

האם חברה בע"מ יכולה לתבוע בגין לשון הרע?

כן. חוק איסור לשון הרע חל גם על תאגידים. חברה בע"מ, עמותה, ואף שותפות עשויים לתבוע פיצויים בגין פרסום הפוגע במוניטין העסקי שלהם, בהכנסותיהם, ובקשריהם העסקיים. בתי המשפט בישראל הכירו בזכות התאגיד לתבוע לשון הרע גם ללא הוכחת נזק ספציפי.

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 מאזן בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב - גם בעולם העסקי. ביקורת מבוססת וכנה זוכה להגנה; טענות שגויות, מנפחות, ומזיקות - כרוכות בסיכון משפטי ממשי. הבחנה בין שתי הקטגוריות נעשית לפי עובדות הפרסום, כוונת המפרסם, והנזק שנגרם בפועל.

קראו גם: ביקורת שלילית ברשת: מתי לשון הרע ומתי דעה אמת כהגנה בלשון הרע: מתי זה פוטר מאחריות

לייצוג בנושא: לשון הרע - משרד עו"ד קשתי