חזרה למאמרים

זכאות מתווך לדמי תיווך לאחר ביטול הסכם שכירות

פורסם 12 בנובמבר 2026
זכאות מתווך לדמי תיווך לאחר ביטול הסכם שכירות

פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו בתביעה לתשלום דמי תיווך על רקע עסקת שכירות שנחתמה ולאחר מכן בוטלה.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ת"ק 68348-12-25 פאר נ' מודיעין אזרחי בע"מ. בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו, כבוד השופטת קרן שמש. פסק הדין ניתן ביום כ"ג חשוון תשפ"ז, 03 נובמבר 2026.

טענות הצדדים

התובע, מתווך בעל רישיון, טען כי משנחתם הסכם שכירות מחייב ביום 16.7.2025 תם תפקידו והוא זכאי לדמי תיווך לפי הסכם התיווך, גם אם ההסכם בוטל. לטענתו, הנתבעת התחמקה מהתשלום, וצוות הנתבעת ידע כי מועד המסירה אינו סופי משום שמדובר בבניין חדש, אך לא נקב באיזה עובד נמסר הדבר.

הנתבעת, חברה המספקת שירותי שמירה ואבטחה למשרד ראש הממשלה, טענה כי מועד המסירה ב-1.8.2025 היה תנאי מהותי וידוע לתובע, וכי התובע ובעל הדירה הסתירו ממנה מידע מהותי על עיכוב אפשרי. לטענתה, התובע הפר את חובת הנאמנות, לא היה הגורם היעיל, הטעה אותה, והסכם השכירות בוטל כדין, כך שלא קיים "הסכם מחייב". היא הוסיפה כי סכום התביעה מנופח וללא ביסוס. הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי כלפי בעל הדירה, וטענה כי הוא שותף למצג המטעה.

בעל הדירה, הצד השלישי, טען כי חתימתו על הסכם השכירות מזויפת, כי לא טען שהדירה לא תימסר במועד, כי קיבל את מכתב ההתראה רק ביום 3.8.2025, וכי ההמחאות הוחזרו במלואן לנתבעת ולא נעשה בהן שימוש. עוד טען כי גם לו נגרמו נזקים בדמות אובדן דמי שכירות והוצאות.

השאלה המשפטית

האם התובע זכאי לדמי תיווך בגין הסכם שכירות שנחתם ובוטל, בהתחשב בשאלה אם נכרת הסכם מחייב, אם היה הגורם היעיל, ואם פעל בנאמנות ובתום לב בהתאם לחובותיו כמתווך.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט דחה את התביעה משישה נימוקים, ודי בכל אחד מהם כדי להצדיק את דחייתה:

א. אי-השתכללות הסכם מחייב: בית המשפט קבע כי מועד המסירה ב-1.8.2025 היה תנאי מהותי לנתבעת ולא התקיים, ולכן "הסחורה" שהוזמנה לא סופקה, בהתאם לע"א 166/77 דדון נ' אברהם. הכרעה זו נשענה על הערכת ראיות: עדות נציגי הנתבעת הועדפה, בהסתמך על התכתובת, על נוסח ההסכם ועל מסירת ההמחאות מהמועד הנקוב. הדבר נבחן לפי סעיף 14(א)(3) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996.

ב. הפרת חובת הגילוי והזהירות: לפי סעיף 8 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996, התובע לא מסר מידע מהותי על אפשרות העיכוב ולא פעל במיומנות לברר אותו. הוא גם מסר מידע שגוי על מועד מסירה לקראת 15.8.2025, אף שהדירה נמסרה ביום 4.8.2025.

ג. חובת תום הלב במשא ומתן: לפי סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, התובע שלט באופן בלעדי בתקשורת בין הצדדים והציג לכל צד מצג שונה.

ד. ביטול הסכם התיווך: לפי סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, מסירת מידע מטעה מקימה לנתבעת עילת ביטול מחמת הטעיה.

ה. מעורבות בעריכת ההסכם: לפי סעיף 12 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996, האוסר על מתווך מעורבות בעריכת מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה, מתווך המפר הוראה זו אינו זכאי לדמי תיווך. בית המשפט קבע כי התובע ומשרדו היו מעורבים בעריכת ההסכם, וכי קיימים סימני שאלה על חתימת בעל הדירה, שלא ניתן להם הסבר.

ו. התנהלות לאחר החתימה: בית המשפט קבע כי התובע מנע קשר בין הנתבעת לבעל הדירה עד להסדרת דמי התיווך, ובכך הכשיל את ביצוע ההסכם. התנהלות זו חרגה מחובת הנאמנות וההגינות לפי סעיפים 8 ו-14(א)(3) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

תביעה לדמי תיווך: נדחתה

הודעה לצד שלישי: נדחתה

הוצאות הנתבעת: 750 ₪ לתשלום על ידי התובע, על הצד הנמוך ולפנים משורת הדין

הוצאות בין הנתבעת לצד השלישי: כל צד יישא בהוצאותיו

לעיון בתחום: מקרקעין

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

קראו גם: זכאות מתווך לדמי תיווך בחוזה מותנה ובעסקה מאוחרת הגורם היעיל וטענת ויתור בתביעת דמי תיווך

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו