חזרה למאמרים

השבת דמי שכירות לאחר מציאת שוכר חלופי

פורסם 13 בנובמבר 2026
השבת דמי שכירות לאחר מציאת שוכר חלופי

פסק הדין עוסק בתביעה של שוכר דירה להשבת דמי שכירות ששילם מראש, לאחר שנחתם הסכם שכירות עם שוכר חלופי.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ת"ק 10418-02-26 וקנין נ' גרינבאום. בית משפט לתביעות קטנות בטבריה, כבוד הרשמת בכירה רולא חמאתי. פסק הדין ניתן ביום כ"ג חשוון תשפ"ז, 03 נובמבר 2026.

טענות הצדדים

התובע שכר מהנתבע דירה בטבריה לתקופה מיום 15.11.2025 עד ליום 15.11.2026 ושילם את דמי השכירות במזומן מראש לכל התקופה. לטענתו, לאחר מספר שבועות ביקש לצאת מהדירה. הסכם השכירות התיר שחרור מהתחייבויות בכפוף להסכמת המשכיר מראש ולמציאת שוכר חלופי. התובע טען כי הנתבע דחה מספר שוכרים פוטנציאליים, וכי לבסוף נחתם הסכם שכירות עם שוכר חלופי שהיה מקובל על הנתבע, לתקופה שמיום 1.2.2026. לטענתו, כל בעיה בין הנתבע לשוכר החלופי אינה עניינו. לכן הוא זכאי להשבת דמי השכירות ששולמו מראש בגין יתרת התקופה, והתביעה הועמדה על 15,224 ₪. הנתבע טען כי לא הובא שוכר חלופי מתאים, ולכן התובע מחויב בהסכם עד תום התקופה. עוד טען כי התובע מחזיק במפתח הדירה ולא השיבו. לדבריו, החוזה עם השוכר החלופי לא התקיים משום שזה הביא עשרה שיקים אך לא את התשלום במזומן שהוסכם עבור שני חודשי שכירות.

השאלה המשפטית

האם החתימה על הסכם שכירות עם שוכר חלופי שחררה את התובע מהתחייבויותיו בהסכם השכירות, וזיכתה אותו בהשבת דמי השכירות ששולמו מראש.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט דחה את התביעה מהנימוקים האלה:

1. בית המשפט קבע כי התובע לא עמד בנטל להוכיח שהשתחרר מההסכם. עדות הנתבע, שנתקבלה כמהימנה, הראתה כי מסירת עשרה שיקים ותשלום במזומן עבור שני חודשי שכירות היו תנאי לכניסת החוזה החלופי לתוקף. התובע לא הכחיש זאת.

2. בית המשפט קבע כי טענת הנתבע לא נסתרה. מסמך חתום בידי חברו של הנתבע הצביע על כך שהשוכר החלופי לא שילם במזומן, והתובע לא זימן את השוכר החלופי לעדות, והדבר נזקף לחובתו.

3. בית המשפט קבע כי הסכם השכירות חייב את השוכר החלופי לעמוד בכל תנאיו ולהפקיד בטחונות חלופיים. מאחר שלא שילם כמוסכם, התנאי לא קוים, והתובע ידע על כך.

4. בית המשפט קבע כי התובע ראה עצמו עדיין מחויב, שכן ביקש לקבל את המפתח בחזרה והמשיך להציע שוכרים אחרים.

5. בית המשפט קבע כי טענת התובע שניסה להשיב את המפתח לא נתמכה בראיה או בתכתובת.

6. בית המשפט קבע כי העברת רישום הגז אינה מוכיחה השתכללות החוזה. החשבונית נוגעת לרחוב אחר ולתקופה שקדמה להתקשרות, ואינה מעידה על חזקה בפועל.

7. לפי סעיף 22 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971, הנטל להוכיח שסירוב המשכיר בלתי סביר מוטל על השוכר, והסבירות נבחנת לפי הנסיבות (ע"א 15/87 מדינת ישראל נ' יהודה וויס). התובע לא הביא ראיה לכך שהסירוב לשוכרים שהציע בלתי סביר, ולא הוכח שהסירוב לשוכר שלא שילם כמוסכם בלתי סביר.

8. למעלה מן הצורך, בית המשפט ציין כי התובע מחזיק במפתחות ולא הוכיח ניסיון להשיבם, ולא ניתן הסבר לאור הדולק בדירה באופן קבוע.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

התביעה בסך 15,224 ₪: נדחתה

הוצאות משפט לנתבע: 400 ₪, על התובע לשלם לנתבע

לעיון בתחום: מקרקעין

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

קראו גם: שכירות חממה שקרסה: חובת שיקום וקיזוז דמי שכירות נזקי דירה ואכלוס יתר בשכירות לפי חוות דעת מומחה

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו