בקשת רשות ערעור על החלטה שדחתה בקשה להשבתה מלאה של משאבות בריכה בסכסוך שכנים בשל מטרד רעש נטען, ובה נטען גם כי חדר המכונות הוקם בסטייה מהיתר הבנייה.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין רע"א 18800-08-26 קליימן נ' ג'ייקובס. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפני כבוד השופט אלי ברנד. פסק הדין ניתן ביום כ"ג תשרי תשפ"ז, 04 אוקטובר 2026.
טענות הצדדים
טענות המבקש: שגה בית משפט קמא כשהתיר את הפעלת משאבת הבריכה של המשיב במשך שמונה שעות ביום, שכן הרעש מפריע לעבודתו מביתו. בית המשפט לא נתן משקל לטענתו כי חדר המכונות הוקם בסטייה מהיתר הבנייה, טענה המצדיקה לשיטתו סעד גם אם ההפרעה עולה רק כדי אי-נוחות ולא כדי מטרד. כמו כן, בית המשפט לא חייב את המשיב ליישם את הפתרון הטכני שהציע המומחה, שפגיעתו במשיב קלה יותר.
לעומת זאת, טען המשיב כי מומחה בית המשפט קבע שהרעש עומד בדרישות התקן והתקנות. לשיטתו, שאלת הסטייה מהיתר הבנייה מצויה בבירור לפני הגורם התכנוני המוסמך ואין להכריע בה במסגרת בקשה אזרחית לסעד זמני. עוד טען כי המבקש הוא שוכר שתקופת שכירותו הסתיימה ותלויה נגדו תביעת פינוי, וכי הגבלת שעות הפעולה היא איזון ראוי.
השאלה המשפטית
האם היה על בית משפט קמא לשקול, בבקשה לסעד זמני, את הטענה כי חדר המכונות הוקם בסטייה מהיתר הבנייה?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט נתן רשות ערעור, דן בבקשה כבערעור וקיבל את הערעור במידה מוגבלת, מהנימוקים הבאים:
א. הממצאים האקוסטיים: בית המשפט לא מצא פגם המצדיק התערבות באופן שבו בחן בית משפט קמא את הממצאים האקוסטיים. בית משפט קמא נתן משקל הולם לממצאי המדידה, אך לא ראה בהם מחסום לעילה אזרחית לכאורה, שכן עמידה בדרישות התקן והתקנות אינה שוללת כשלעצמה הפרעה לשימוש סביר במקרקעין. אמות המידה לסעד זמני מעוגנות בתקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
ב. הטענה לסטייה מהיתר הבנייה: נקבע כי נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא, שלא בחן את משמעות הטענה בדבר מיקומו של חדר המכונות ביחס להיתר הבנייה במכלול השיקולים למתן הסעד הזמני. על פי הפסיקה, מי שנפגע מבנייה ללא היתר או על פי היתר שאינו חוקי עשוי להיות זכאי לסעד אזרחי גם אם הפגיעה אינה עולה כדי מטרד, ודי בכך שנגרמה לו אי-נוחות.
ג. ההליך האזרחי אינו ממתין להליך התכנוני: בית המשפט הבהיר כי בחינת חוקיות הבנייה במישור האזרחי נעשית ברמה של מאזן ההסתברות, ובסעד זמני לכאורה בלבד, ואין בה התגדרות בתחומם של הוועדה לתכנון ובנייה ובית המשפט לעניינים מקומיים. אין הכרח להמתין לסיום ההליכים שם כדי לדון בסעד האזרחי.
ד. מעמד המבקש כשוכר: טענות המשיב כי המבקש הוא שוכר שתקופת שכירותו הסתיימה ותלויה נגדו תביעת פינוי אינן שוללות כשלעצמן את זכותו לעתור להגנה. סעיף 17 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 מקנה הגנה למחזיק במקרקעין מפני הפרעה לשימוש בהם, ולא לבעליהם בלבד. בית משפט קמא רשאי לשקול שאלה זו במכלול האיזונים.
ה. עלות הפתרון הטכני: בית המשפט ציין כי בבית משפט קמא טען המשיב שעלות החלפת הצנרת מגיעה לכדי 15,000 ₪, ואילו בדיון בערעור הוברר שהיא עומדת על כ-2,500 ₪. על בית משפט קמא להביא מידע זה בחשבון במסגרת האיזונים ובבחינת שאלת תום ליבו של המשיב.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
בקשת רשות הערעור: ניתנה רשות ערעור והערעור התקבל במידה מוגבלת
החלטת בית משפט קמא מיום 30.7.26: בוטלה, לרבות פסיקת ההוצאות
הבקשה לסעד זמני: הוחזרה לבית משפט קמא להשלמת בחינת טענות המבקש והתייחסות המשיב אליהן, ובית משפט קמא אינו כבול לתוצאת החלטתו הקודמת
עיכוב ביצוע: ביטול ההחלטה עוכב זמנית עד להחלטה אחרת של בית משפט קמא, ועד אז יוסיף לחול הסדר שעות הפעולה שנקבע בה
הוצאות בהליך זה: לא נעשה צו להוצאות
הערובה שהפקיד המבקש: תושב למבקש
לעיון בתחום: מקרקעין
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.