בית המשפט המחוזי בחיפה דן בשלושה ערעורים מאוחדים של אחים וגיס על הבעלות בנכס מקרקעין מניב, לאחר שבית משפט קמא קבע כי לאח ח' 90% מהזכויות בנכס ולבני הזוג א' 10% הנותרים, מטעמי צדק.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין עמ"ש 49200-03-26 ג' נ' א' ואח', עמ"ש 78463-03-26 א' נ' ג' ואח', עמ"ש 77427-03-26 ג' נ' א' ואח'. בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים, לפני השופטים חננאל שרעבי (אב"ד), אספרנצה אלון ויצחק כהן, שופט עמית. פסק הדין ניתן ביום י"ז אלול תשפ"ו, 30 אוגוסט 2026.
טענות הצדדים
ח' טען כי הוא הבעלים היחיד של הנכס: הוא נשא ברוב תשלומי הרכישה, רכש את חלקי אחיו, סילק את יתרת המשכנתא ושילם את היטל ההשבחה, ובני הזוג א' חתמו לטובתו על ייפוי כוח בלתי חוזר המעיד על מכירת זכויותיהם. לטענתו שגה בית משפט קמא כשהעניק לבני הזוג א' 10% מהנכס מטעמי צדק, בסעד שלא התבקש ובנימוק שלא נטען. בני הזוג א' טענו כי הם שחתמו על הסכם הרכישה מול המוכרים ונטלו את המשכנתא, כי ייפוי הכוח ניתן לח' רק לצורך טיפול בנכס בשל ריחוק מגוריהם ואינו הסכם מכר, וכי העסקה הנטענת לא דווחה למיסוי מקרקעין. האח כ' טען בערעורו כי בני הזוג א' רכשו את הנכס כנאמנים עבורו, אך חזר בו מערעורו בהמלצת בית המשפט.
השאלה המשפטית
האם ייפוי כוח בלתי חוזר שלא דווח לרשויות המס מהווה עסקת מכר תקפה, והאם מוסמך בית המשפט לענייני משפחה להעניק זכויות קניין בנכס מטעמי צדק בלבד?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את ערעורו של ח' ודחה את ערעורם של בני הזוג א', מארבעה נימוקים:
א. ייפוי הכוח הבלתי חוזר כעסקת מכר: בית המשפט קבע כי ייפוי כוח בלתי חוזר בין בני משפחה, הכולל את פרטי הצדדים, פרטי הנכס המלאים והצהרה על קבלת מלוא התמורה, עומד בדרישת הכתב שבסעיף 8 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ודי בו למכירת זכויות בני הזוג א' לח' ללא הסכם מכר נוסף. טענת בני הזוג א' כי לא הבינו על מה חתמו נדחתה בבית משפט קמא בקביעה עובדתית, וערכאת הערעור לא מצאה מקום להתערב בה.
ב. אי-הדיווח למיסוי מקרקעין: בית המשפט קבע כי אי-דיווח על העסקה אינו מאיין את תוקפה החוזי. לפי סעיף 16(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963, העסקה אינה יכולה לעבור לשלב הקנייני כל עוד לא דווחה, אך מדובר באי-חוקיות אגבית הניתנת לריפוי באמצעות דיווח ותשלום המסים, ולכן הרישום הותנה בדיווח.
ג. נימוקי בית משפט קמא להקניית 10% אינם משכנעים: בית המשפט קבע כי שני הנימוקים שעליהם נשענה הקניית 10% מהנכס לבני הזוג א' אינם משכנעים, ודי בכך כדי לבטל את הקביעה. המשכנתא שנטלו בני הזוג א' אינה מכרעת, שכן ח' נתן לרכישה 37,500 דולר, סכום גבוה יותר, ודמי השכירות שקיבלו בני הזוג א' מהנכס עד שנת 2008 מימנו את החזרי המשכנתא. הטענה כי המשכנתא שללה את זכאותם להלוואה למחוסרי דיור לא נטענה כלל על ידי בני הזוג א' ואף אינה נכונה עובדתית.
ד. היעדר סמכות להקנות קניין מטעמי צדק: בית המשפט קבע עוד כי לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות ליצור יש מאין זכויות קניין בנכס מטעמי צדק בלבד. העברת קניין מחייבת עילה משפטית מוכרת, כגון הסכם, מתנה, צוואה, ירושה או עשיית עושר ולא במשפט, ושיקולי הצדק שבסמכות בית המשפט לענייני משפחה נוגעים לאיזון המשאבים ולדרכי הביצוע, ולא ליצירת זכויות קניין.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
ערעורו של כ' (עמ"ש 77427-03-26): נדחה בהסכמתו, ללא צו להוצאות
ערעורם של בני הזוג א' (עמ"ש 78463-03-26): נדחה
ערעורו של ח' (עמ"ש 49200-03-26): התקבל. ח' זכאי להירשם כבעלים היחיד של הנכס בשלמותו, בכפוף לדיווח למיסוי מקרקעין על עסקת המכר בינו לבין בני הזוג א' לפי ייפוי הכוח הבלתי חוזר מיום 15.9.2008
הערבון שהפקיד ח' בערעורו: יושב לידיו
הוצאות ושכר טרחת עורך דין: בני הזוג א' ישאו בהוצאות ח' ובשכר טרחת בא כוחו בשני הערעורים בסכום כולל של 15,000 ₪, שיועבר לח' מתוך הערבון שהפקידו בני הזוג א' בערעורם
אופן ההכרעה: פה אחד, למעט ההוצאות לטובת ח', שנפסקו בדעת רוב של השופטים שרעבי וכהן; השופטת אלון סברה כי אין לפסוק הוצאות לטובת ח'
לעיון בתחום: מקרקעין
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.