פסק דין של בית משפט השלום בתל אביב-יפו עסק בזכאותה של משכירת יחידה מסחרית לדמי שימוש ראויים בגין המשך החזקת הנכס על ידי השוכרת לאחר תום תקופת השכירות, במסגרת פרויקט תמ"א 38.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין ת"א 11284-10-24 ש"כ נכסים בע"מ נ' אורבן בן יהודה בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב -יפו, כבוד השופט יאיר דלוגין. פסק הדין ניתן ביום ב' אב תשפ"ו, 16 יולי 2026.
טענות הצדדים
טענות התובעת: הנתבעת, חברה יזמית בפרויקט תמ"א 38, שכרה מהתובעת יחידה מסחרית בבניין לצרכי הפרויקט בכללותו (אחסון, מעבר ומשרד), מעבר לזכותה להשתמש בנכס ללא תמורה לצורך עבודות החיזוק והשיפוץ של היחידה עצמה. הנתבעת לא שילמה את דמי השכירות עבור חודשים אוגוסט עד אוקטובר 2023, ולא פינתה את הנכס בתום התקופה, ולכן עליה לשלם דמי שימוש ראויים, וכן חובות בגין ועד בית ומים. טענות הנתבעת: הנכס נשכר לתקופה קצרה בלבד, והנתבעת הפסיקה לעשות בו שימוש לצרכי כלל הפרויקט ופינתה אותו לכל המאוחר באמצע נובמבר 2023. כל נוכחות מאוחרת יותר בנכס הייתה אך ורק לצרכי ביצוע עבודות התמ"א והשיפוץ של נכס התובעת עצמו, שאינן מזכות בדמי שימוש. בנוסף, התובעת גרמה לעיכוב של 3 חודשים בסיום הפרויקט, ויש לקזז עיכוב זה.
השאלה המשפטית
האם הנתבעת המשיכה להחזיק בנכס לצרכי הפרויקט הכללי לאחר תום תקופת השכירות המוסכמת, באופן המזכה את התובעת בדמי שימוש ראויים, ומהו מועד פינוי הנכס בפועל?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את התביעה בעיקרה מחמישה נימוקים:
א. שימוש בנכס לצרכי הפרויקט הכללי: בית המשפט קבע כי הנתבעת המשיכה לעשות שימוש בנכס לצרכי הפרויקט הכללי גם לאחר תום תקופת השכירות. מסקנה זו נשענה על עדיפות ברורה לעדות נציג התובעת על פני עדות נציג הנתבעת, ועל תמונות מיום 25.12.23 בהן נראה הנכס מלא בחומרי בנייה וציוד השייכים לפרויקט בכללותו.
ב. המשך תשלום הארנונה כראיה מכרעת: ראיית מפתח הייתה הודעת הנתבעת לעיריית תל אביב מיום 19.2.25, בה הצהירה כי עזבה את הנכס ביום 1.1.25. העובדה שהנתבעת המשיכה לשלם ארנונה על הנכס במשך למעלה משנה לאחר מועד הפינוי הנטען על ידה (נובמבר 2023), מעידה כי היא עצמה סברה שהיא עדיין שוכרת את הנכס.
ג. דחיית טענת הקיזוז: טענת הנתבעת לקיזוז בגין עיכוב של 3 חודשים שגרמה התובעת נדחתה, משום שלא הוכחה לגופה, וממילא הנתבעת לא פירטה או הוכיחה איזה נזק נגרם לה עקב כך.
ד. קביעת גובה דמי השימוש הראויים: גובה דמי השימוש הראויים הועמד על סכום דמי השכירות החוזיים של 17,550 ₪ לחודש, מאחר שהתובעת לא הגישה חוות דעת שמאית או אסמכתא אחרת להוכחת סכום גבוה יותר שנתבע על ידה. הסכומים שנפסקו יישאו הפרשים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.
ה. דחיית חובות ועד בית ומים: התביעה לתשלום חובות ועד בית ומים נדחתה, שכן התובעת לא הביאה ראיות מספקות להוכיח כי הסכומים ששולמו מתייחסים לתקופה בה החזיקה הנתבעת בנכס.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
יתרת חוב דמי שכירות (אוגוסט-אוקטובר 2023): 52,000 ₪ לתובעת
דמי שימוש ראויים (1.11.23 עד 30.9.24): 193,050 ₪ לתובעת
סה"כ לתשלום: 245,050 ₪ לתובעת
תביעה לחוב ועד בית ומים: נדחתה
צו עשה: ניתן צו הקובע כי יום 1.1.25 הוא מועד השבת הנכס לחזקת התובעת
אגרות משפט: חלק יחסי מסכום התביעה לתובעת
שכר טרחת עו"ד: 40,000 ₪ לתובעת
לעיון בתחום: מקרקעין
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: לשון הרע בין אחים: פיצוי בגין האשמות שווא דחיית תביעת רשלנות בנקאית בחשבון נותן שירותי מטבע