חזרה למאמרים

הכרה בבעלות משותפת של ידוע בציבור בבית מגורים

פורסם 3 בספטמבר 2026
הכרה בבעלות משותפת של ידוע בציבור בבית מגורים

טענות התובע: עותר לפסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים של 50% מהזכויות בבית המגורים, חרף רישומו על שם הנתבעת בלבד. לטענתו, הבית נרכש מתמורת מכירת דירתם הקודמת המשותפת ומגרירת משכנתא משותפת שאותה שילם במלואה. הרישום הבלעדי נעשה מטעמים טקטיים בעקבות ייעוץ משפטי, תוך יצירת נאמנות משתמעת, והדבר נתמך בצוואות הדדיות שערכו.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין תלה"מ 4895-05-24 ק. נ' ה. ק.. בית משפט לענייני משפחה באשדוד, כבוד השופטת הילה אוחיון גליקסמן. פסק הדין ניתן ביום י"ז אלול תשפ"ו, 30 אוגוסט 2026.

טענות הצדדים

טענות התובע: עותר לפסק דין הצהרתי לפיו הוא הבעלים של 50% מהזכויות בבית המגורים, חרף רישומו על שם הנתבעת בלבד. לטענתו, הבית נרכש מתמורת מכירת דירתם הקודמת המשותפת ומגרירת משכנתא משותפת שאותה שילם במלואה. הרישום הבלעדי נעשה מטעמים טקטיים בעקבות ייעוץ משפטי, תוך יצירת נאמנות משתמעת, והדבר נתמך בצוואות הדדיות שערכו. טענות הנתבעת: הרישום משקף את הבעלות האמיתית ומהווה תיקון היסטורי לרישום הדירה הקודמת על שם התובע, שנעשה תחת לחץ חרף העובדה שהיא מימנה אותה. תשלומי המשכנתא של התובע היוו דמי שכירות עבור מגוריו. התובע מושתק מלטעון לבעלות לאור הצהרה משותפת שהגישו למוסד לביטוח לאומי בה הוצהר כי הבית שייך לה.

השאלה המשפטית

האם התובע הוכיח בעלות על מחצית מהזכויות בבית המגורים מכוח יחסי נאמנות משתמעת או הלכת השיתוף בין ידועים בציבור, חרף רישום הזכויות במלואן על שם הנתבעת והצהרה סותרת למוסד לביטוח לאומי?

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט קיבל את התביעה בהתבסס על הטעמים הבאים:

דחיית טענת השתק שיפוטי: בית המשפט קבע כי ההצהרה למוסד לביטוח לאומי אינה מקימה השתק שיפוטי מוחלט, שכן הנתבעת היא שניסחה אותה, שני הצדדים נהנו מההכרה בסטטוס, וההצהרה סתרה טענות אחרות של הנתבעת עצמה בהליך.

מקורות המימון: הוכח כי הבית נרכש בעיקר מתמורת מכר הדירה הקודמת (שהייתה בבעלות משותפת) ומגרירת הלוואת המשכנתא, וכן הוכח שהתובע העביר לנתבעת 40,000 ₪ בסמוך לרכישה.

נאמנות משתמעת: חרף הראיה החותכת שבסעיף 125 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, הוכח כי הרישום הבלעדי נעשה בעקבות ייעוץ משפטי למניעת חשיפה לתביעות או מס, תוך הסכמה עתידית לרישום משותף. עדות עורך הדין מטעם הנתבעת נדחתה כבלתי מהימנה.

תשלומי המשכנתא: התובע נשא במלוא החזרי המשכנתא משנת 2011 ועד לפירעונה בשנת 2020. טענת הנתבעת כי תשלומים אלו היוו דמי שכירות נדחתה.

צוואות הדדיות: עריכת צוואות הדדיות בשנת 2012, בהן ציוותה הנתבעת את מחצית הבית לתובע, תומכת בכוונת השיתוף. ביטול הצוואה בסתר על ידי הנתבעת מחזק מסקנה זו.

הלכת השיתוף בין ידועים בציבור: למעלה מן הצורך, נקבע כי מתקיימת הלכת השיתוף ביחס לבית המגורים לאור חיים משותפים של כ-31 שנים, ניהול משק בית משותף, והמשכיות רכושית, חרף ההפרדה הרכושית בשאר נכסיהם.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

תביעה למתן פסק דין הצהרתי לבעלות במחצית הזכויות בבית: התקבלה

הוצאות משפט: 15,000 ₪ לתובע

לעיון בתחום: חלוקת רכוש

קראו גם: פיצוי בגין דברי פרסומת שנשלחו לאחר הודעת סירוב תביעת מתווכת לחלק מדמי תיווך נדחתה בהיעדר הסכם דמי שימוש ראויים: דחייה על הסף מחמת מעשה בית

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו