פסק הדין עוסק בשאלה האם תביעה לדמי שימוש ראויים בגין תקופת מגורים בדירה מהווה כפל חיוב, מקום שבו פסק דין קודם בין אותם צדדים כבר התייחס לאותה תקופה במסגרת פסיקת פיצויים.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק הדין בתיק תמ"ש 45412-01-26 (ס. נ' ס.) ניתן בבית משפט לענייני משפחה בירושלים, מפי כב' השופט משה בראון. פסק הדין ניתן ביום ח' אב תשפ"ו, 22 יולי 2026.
טענות הצדדים
התובע (חמה לשעבר של הנתבעת) דרש דמי שימוש ראויים בגין התקופה שבין מועד משלוח מכתב ביטול רשות השימוש בדירה לבין מועד הפינוי בפועל, בטענה כי מדובר בעילה נפרדת מתביעת הפינוי הקודמת, אשר התגבשה רק לאחר מתן פסק הדין הקודם. הנתבעת טענה מנגד כי יש למחוק את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין וכפל חיוב אסור, שכן פסק הדין הקודם שקלל וגילם במפורש את תקופת שהייתה בדירה במסגרת הפיצוי שנפסק לזכותה.
השאלה המשפטית
האם תביעה לדמי שימוש מהווה כפל חיוב ופגיעה בעקרון סופיות הדיון כאשר פסק דין קודם בין הצדדים התייחס לתקופת המגורים במסגרת פסיקת פיצויים?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את התביעה על הסף, בהתבסס על הנימוקים הבאים:
א. הודאת בעל דין וכפל חיוב: בית המשפט קבע כי התביעה מהווה כפל חיוב ופוגעת בעקרון סופיות הדיון (מעשה בית דין), בהתבסס על הודאת בעל דין של התובע עצמו בכתב התשובה, שם אישר כי בית המשפט בפסק דין הפינוי שקלל במפורש את תקופת המגורים וכי בית המשפט כבר דן בסכסוך זה.
ב. לשונו הברורה של פסק הדין הקודם: נקבע כי לשונו הברורה של פסק הדין הקודם מלמדת שבית המשפט נתן משקל לעובדה שהנתבעת התגוררה בדירה עד למועד הפינוי בעת קביעת סכום הפיצוי בגין השקעותיה, ולפיכך דמי השימוש נבלעו בהחלטה הקודמת.
ג. דחיית טענת ההתגבשות המאוחרת: טענת התובע כי עילת התביעה התגבשה במלואה רק לאחר פסק הדין הקודם נדחתה, שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם הקביעה המפורשת בפסק הדין הקודם ועם הודאתו בכתב התשובה.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
תביעה לדמי שימוש: נדחתה על הסף
הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד: התובע יישא בסך כולל של 5,000 ₪
לעיון בתחום: מקרקעין
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: הסכם ממון ומזונות משקמים בין ידועים בציבור ביטול הזמנת דירת נופש: הפליה נדחתה, נפסק פיצוי