תביעת לשון הרע של עורכת דין בגין פרסומים ברשת

פסק דין בתביעת לשון הרע שהגישה עורכת דין נגד בן זוגה לשעבר של לקוחתה, בגין שורת פרסומים שיוחסו לו בפלטפורמות מקוונות שונות.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ת"א 11329-12-23 הראל נ' אלדד. הפסיקה ניתנה בבית משפט השלום בחיפה, כבוד השופט אבישי רובס.

טענות הצדדים

התובעת, עורכת דין שייצגה את פרודתו של הנתבע, טענה כי הנתבע פרסם 44 פרסומים מכפישים נגדה בפלטפורמות שונות (אתר "עדנה קרנבל", פייסבוק, יוטיוב וגוגל), בהם כינה אותה שקרנית, רמאית וסחטנית, וייחס לה עבירות פליליות ואתיות. היא דרשה פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך 1,000,000 ₪. הנתבע הכחיש קשר לחלק מהפרסומים, אך הודה בפרסום ביקורת בגוגל ובדף הפייסבוק האישי שלו. לטענתו, התובעת שימשה כמגשרת בינו לפרודתו ולאחר מכן ייצגה את הפרודה תוך שימוש במידע חסוי. הנתבע טען להגנת "אמת דיברתי" והגנת תום הלב, בטענה שמדובר בביקורת צרכנית לגיטימית.

השאלה המשפטית

האם הנתבע אחראי לכלל הפרסומים הנטענים, האם הם מהווים לשון הרע, והאם עומדות לו ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע (אמת בפרסום ותום לב)?

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, מהנימוקים הבאים:

א. קביעה עובדתית - ייצוג ולא גישור: בית המשפט קבע עובדתית כי התובעת מעולם לא שימשה כמגשרת, אלא ייצגה את פרודתו של הנתבע במשא ומתן בלבד, עובדה שהייתה ידועה לנתבע.

ב. היעדר אחריות לפרסומים המקוריים: התובעת לא הוכיחה כי הנתבע אחראי לפרסומים המקוריים באתר "עדנה קרנבל", לסרטונים ביוטיוב ולפרסומים בפרופיל הפייסבוק "עוזי ברק".

ג. אחריות לפרסומים הישירים: הנתבע אחראי לשיתוף הכתבה מ"עדנה קרנבל" בפייסבוק שלו, לביקורת בגוגל ולשני פוסטים בפייסבוק האישי שלו. פרסומים אלו מהווים לשון הרע לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

ד. דחיית הגנת אמת בפרסום: הגנת "אמת דיברתי" נדחתה, שכן הנתבע לא הוכיח את אמיתות הטענות (לרבות הטענה לגישור, תפירת תיקים והגשת תלונות שווא), בהתאם לסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

ה. דחיית הגנת תום הלב: הגנת תום הלב נדחתה, מאחר שהפרסומים כללו עובדות שקריות ולא רק הבעת דעה ונעשו בחוסר תום לב, תוך שהתקיימו לחובת הנתבע החזקות שבסעיף 16ב(1) ובסעיף 16(ב)(3) לחוק, בזיקה לסעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

ו. כוונה לפגוע - פיצוי מוגדל: נקבע כי הפרסומים נעשו בכוונה לפגוע, דבר המצדיק פסיקת פיצוי מוגדל לפי סעיף 7א(ג) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

פיצוי בגין פרסום לשון הרע: 240,000 ₪ (60,000 ₪ בגין כ"א מהפרסומים)

שכר טרחת עורך דין: 50,000 ₪

אגרות משפט: הנתבע ישלם לתובעת

תביעה בגין יתר הפרסומים (יוטיוב, פרופיל "עוזי ברק", פרסום מקורי ב"עדנה קרנבל"): נדחתה

לעיון בתחום: לשון הרע

מאת: עו"ד אלי קשתי | משרד עו"ד קשתי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.