פסק הדין עוסק בתביעת חברת השכרת רכבים נגד חברה שהשכירה ממנה רכבים ונגד מי שחתם כערב להתחייבויותיה לפי הסכם המסגרת, ובהודעות לצדדים שלישיים שהגיש הערב.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין ת"א 66007-06-22 יו.טי.אס - יוניברסל פתרונות תחבורה בע"מ ואח' נ' אי. בר - מים בע"מ ואח'. בית משפט השלום בתל אביב -יפו, השופטת מיה רויזמן-אלדור. פסק הדין ניתן ביום כ"ג תשרי תשפ"ז, 04 אוקטובר 2026.
טענות הצדדים
התובעת טענה כי הנתבעת נותרה חייבת לה כספים בגין השכרת רכבים, קנסות סילוק מוקדם ונזקים, וכי הנתבע חב בחובותיה מכוח ערבותו האישית להסכם המסגרת. הנתבעת הכחישה את החוב וטענה כי הנתבע, ששימש כמנכ"ל, אחראי להתקשרויות ולמעילה בחברה. הנתבע טען לעומת זאת כי התובעת לא הוכיחה את החוב, לא פנתה תחילה לנתבעת, התרשלה כשלא גבתה ביטחונות, וכי ערבותו פקעה עם עזיבתו. בנוסף, הגיש הנתבע הודעות לצדדים שלישיים נגד הנתבעת, בעל השליטה בה וספקים נוספים, בטענה שעליהם לשפותו עקב שימושם ברכבים, הברחת נכסים והתרשלות כלפיו.
השאלה המשפטית
האם הוכח חוב הנתבעת בגין השכרת הרכבים, האם הנתבע חב בתשלומו מכוח ערבותו, והאם הוא זכאי לשיפוי מהצדדים השלישיים?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה הארי, ודן בטענות ההגנה של הערב ובהודעות לצדדים שלישיים:
א. הוכחת החוב: בית המשפט קבע כי התובעת הוכיחה את חוב הנתבעת ואת גובהו, חרף היעדר חתימה על נספח א' להסכם המסגרת, שכן הסכם המסגרת נחתם, הרכבים נמסרו לנהגי הנתבעת והצדדים פעלו לפיו.
ב. דרישה תחילה מן החייב: בית המשפט דחה את טענת הנתבע כי התובעת לא פנתה תחילה לנתבעת. נקבע כי לפי סעיף 8 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, די בדרך כלל במשלוח התראה לחייב לפני הפנייה לערב, ואין חובה להגיש תחילה תביעה נגד החייב או לנקוט נגדו הליכי גבייה. התובעת פנתה תחילה לנתבעת ופעלה כנושה סביר.
ג. תוקף הערבות לאחר עזיבת הערב: בית המשפט קבע כי ערבות הנתבע תקפה גם לחיובים שהתגבשו לאחר שעזב את החברה, שכן לא שלח לתובעת הודעה בכתב על ביטול ערבותו כנדרש לפי סעיף 15(א) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967.
ד. אי-גביית הפיקדון ושטר החוב: בית המשפט דחה את הטענה כי הערבות פקעה משום שהתובעת לא גבתה פיקדון ושטר חוב. לפי סעיף 6(ב) לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, ערב מופטר כדי סכום הנזק אם הנושה גרם לפקיעת ערובה, אך לפי נוסח הערבות היא אינה תלויה בכל בטוחה אחרת, ומאחר שלא נטען כי הנתבע היה ערב יחיד, אין איסור להתנות על הוראות סעיף 6 לחוק. עם זאת נקבע כי התובעת התרשלה באי-גביית הפיקדון, ונזקו של הנתבע הועמד על 87,120 ₪; תרומתה של התובעת לנזק הועמדה על 30% (26,136 ₪), והסכום הופחת מחיובו כערב.
ה. איסוף הרכבים: בית המשפט קבע כי התובעת לא השתהתה יתר על המידה באיסוף הרכבים, ופעלה כבעלת חוב סבירה.
ו. שיפוי מן החייבת העיקרית: בית המשפט קיבל את ההודעה לצד שלישי נגד הנתבעת, וקבע כי לפי סעיף 9 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967, הערב זכאי לחזור על החייב ולהיפרע ממנו את מה שנתן למילוי ערבותו.
ז. בעל השליטה: בית המשפט דחה את ההודעה נגד בעל השליטה, וקבע כי לא הוכחו נסיבות להרמת מסך לפי סעיף 6(א)(1) לחוק החברות, תשנ"ט-1999: לא שוכנע כי מכירת מערך השירות הייתה הברחת נכסים, מימון דק כשלעצמו אינו מצדיק הרמת מסך כשלא הוכח שנעשה בניגוד לתכליתה העסקית של החברה, ולא הוכח ערבוב נכסים.
ח. הספקים: בית המשפט דחה את ההודעה נגד הספק ונגד החברה שבשליטתו, וקבע כי לא הוכח שהספק כיהן כמנכ"ל החברה, כי ההסכם עמם לא היה הברחת נכסים ולכן אין לחייבם כמעוולים במשותף, וכי לא הוכחה אחריותם ליצירת החוב בשל השימוש ברכבים.
ט. הטענה להתרשלות בהפטרת הערב: בית המשפט קבע כי בעל השליטה והספק לא התרשלו בכך שלא דאגו להפטיר את הנתבע מערבותו: האחריות הראשית לביטול ערבות עם שינוי נסיבות מוטלת על הערב עצמו, והטענה כי הספק לא ידע על הערבות לא נסתרה.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
סה"כ חוב הנתבעת לתובעת: 173,377 ₪
הנתבעת והנתבע, ביחד ולחוד: 85,730 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה
הנתבעת לבדה: 87,647 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה
הודעה לצד שלישי נגד הספק והחברה שבשליטתו: נדחתה
הודעה לצד שלישי נגד בעל השליטה: נדחתה
הודעה לצד שלישי נגד הנתבעת: התקבלה, והנתבעת תשפה את הנתבע עד לתקרה של 85,730 ₪
הוצאות ושכר טרחת עורך דין לתובעת מאת הנתבעת: 35,000 ₪
הוצאות ושכר טרחת עורך דין לתובעת מאת הנתבע: 15,000 ₪
הוצאות ושכר טרחת עורך דין לספק ולחברה שבשליטתו מאת הנתבע: 30,000 ₪
הוצאות ושכר טרחת עורך דין לבעל השליטה מאת הנתבע: 5,000 ₪
הוצאות לנתבע מאת הנתבעת: 40,000 ₪
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.