פסק הדין עוסק בבקשה לסעד זמני להשבת טובין שתפסה המדינה מכוח פקודת המכס, ובבקשת המדינה למחוק את התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין ת"א 65086-05-26 חלאילה נ' מדינת ישראל. בית משפט השלום בבאר שבע, כבוד השופט ירון גולן. פסק הדין ניתן ביום כ"ד אלול תשפ"ו, 06 ספטמבר 2026.
טענות הצדדים
המבקש עתר לצו עשה זמני להשבת הטובין שנתפסו, בטענה כי התפיסה בוצעה שלא כדין ותוך פגיעה בזכות הקניין שלו, כי הוא מיופה כוח של סוחר עזתי המחזיק בהיתרים הנדרשים, וכי לטובין יש חשבוניות ותעודות משלוח. לטענתו, הטובין הועברו שלא דרך מעבר הסחורות המוסדר כדי לחסוך זמן בלבד, ולא היה זה ניסיון הברחה. לעומתו, המשיבה ביקשה לסלק את הבקשה והתביעה על הסף: המבקש לא הגיש התחייבות עצמית, ערובה או תצהיר לתמיכה בבקשה; שווי מיסי היבוא החלים על הטובין, 11,358,014 ₪, עולה על תקרת סמכותו של בית משפט השלום; אין יריבות, שכן הבעלים הרשומים של המשאית והנגרר הם אחרים; והסעד הזמני זהה לסעד העיקרי בתביעה. עוד טענה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, בשל החשש למכירת מוצרי טבק שאינם נושאים חבקי מס, לפגיעה בחקירה הפלילית ולחוב מס אבוד. המבקש לא הגיש תשובה לתגובת המשיבה.
השאלה המשפטית
האם יש למחוק על הסף תביעה להשבת טובין שנתפסו על ידי המכס בשל חוסר סמכות עניינית, והאם המבקש זכאי לסעד זמני להשבתם?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט מחק את התביעה בשל חוסר סמכות עניינית ודחה את הבקשה לסעד זמני. הוא הוסיף תהיות בשתי שאלות נוספות, ולמעלה מן הצורך קבע כי הבקשה הייתה נדחית גם לגופה:
א. חוסר סמכות עניינית: לפי תגובת המשיבה, שווי הטובין שנתפסו עולה על 11 מיליון ₪, סכום העולה על סמכותו של בית משפט השלום. המבקש לא השיב לטענה זו, ולכן בית המשפט הניח שאינו חולק עליה. על נימוק זה נשענה מחיקת התביעה.
ב. תהיות לגבי היריבות: המבקש לא פירט מה זיקתו לטובין, שלפי אישור התפיסה נתפסו אצל אדם אחר, ולא הסביר מה הקשר שלו לאותו אדם.
ג. תהיות לגבי לוחות הזמנים: המסגרת המשפטית של התביעה מוסדרת בסעיף 192(א)(1) לפקודת המכס [נוסח חדש]. בהודעת החילוט שהוצאה לפי סעיף 188 לפקודת המכס [נוסח חדש] נקבעו מועדים להגשת הודעה בכתב על תביעת התפוס. על פניו המבקש לא פעל לפי לוחות הזמנים שבהודעה, ובית המשפט ציין כי רק בשל כך ניתן לדחות את בקשתו.
ד. למעלה מן הצורך: דחיית הבקשה לגופה: המבקש לא פעל לפי תקנה 96 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: לא הגיש התחייבות עצמית ולא הפקיד ערובה. הבקשה נתמכה בתצהיר שאינו מפורט, והמבקש לא הגיש תשובה לפי החלטות בית המשפט. סיכויי התביעה על פניו אינם גבוהים: החלטת החילוט נהנית מחזקת התקינות המנהלית, והמבקש עצמו ציין כי חלק גדול מהטובין הוברחו לישראל; הטובין לא היו ארוזים ומסומנים לפי הוראות פקודת הטבק [נוסח חדש]; ועל פניו המשיבה מוסמכת לחלט את כל הטובין שהיו ארוזים עם הטובין המוברחים באותה משאית, לפי סעיף 206 לפקודת המכס [נוסח חדש]. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה: הנזק בר פיצוי, הבקשה מבקשת לשנות את המצב הקיים, וקיים חשש שהטובין יימכרו ולא ניתן יהיה לאתרם.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
התביעה: נמחקה בשל חוסר סמכות עניינית
הבקשה לסעד זמני: נדחתה
הוצאות: המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 5,000 ₪
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.