ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה שדחה תביעה כספית בין אחים לפירעון חובות עיזבון ההורים המנוחים מתוך תמורת מכירת בית ההורים, על יסוד שורת הסכמים שנחתמו בין הצדדים לאורך השנים.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין עמ"ש 69957-03-25 י.ב. נ' ד.ב. ואח'. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בפני כבוד השופטת עינת רביד (אב"ד), כבוד השופט נפתלי שילה וכבוד השופט יחזקאל אליהו. פסק הדין ניתן ביום י"ד באלול תשפ"ו, 27 באוגוסט 2026.
טענות הצדדים
טענות המערער: התביעה לא התיישנה, משום שמועד קיום ההתחייבויות של המנוחה על פי ההסכמים הוא רק במועד מכירת הבית. ההסכמים אינם מהווים מתנה לאחר מיתה ואינם מנוגדים לחוק הירושה, וסעיף הוויתור בהסכם הגישור משנת 2012 אינו חל על חובות העיזבון. עוד נטען כי בית המשפט קמא התעלם מקבלות שהוגשו על גבי החסן נייד להוכחת ההוצאות. מנגד טענו המשיבים כי התביעה התיישנה, שכן המנוחה נפטרה בשנת 2010, כי ההסכמים משנת 2008 מנוגדים לחוק הירושה ובטלים, וכי לאור סעיף הוויתור המפורש בהסכם 2012 המערער מנוע מלהעלות תביעות כספיות, שעה שהסכם זה סיים את כל המחלוקות בין הצדדים.
השאלה המשפטית
האם תניית ויתור בהסכם גישור מאוחר חוסמת תביעה לאכיפת התחייבויות כספיות של המנוחה מהסכמים מוקדמים, והאם התביעה התיישנה?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את הערעור באופן חלקי, מהנימוקים הבאים:
א. התיישנות: מרוץ ההתיישנות מתחיל עם היווצרות "כוח התביעה". מאחר שכל ההסכמים קבעו כי מועד החיוב לתשלום הוא לאחר מכירת הבית, והבית נמכר רק בשנת 2021, קם כוח התביעה רק במועד המכירה, ולפיכך התביעה לא התיישנה ולא הוגשה בשיהוי.
ב. מתנה מחמת מיתה: ההסכמים משנת 2008 אינם מנוגדים לסעיף 8(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. מועד החיוב חל בעת מכירת הבית וללא קשר למועד פטירת האם, והייתה ציפייה שהבית יימכר עוד בחייה, ולכן אין מדובר בהתחייבות לתת מתנה לאחר פטירה.
ג. תניית הוויתור: על אף שהתביעה לא התיישנה וההסכמים אינם נוגדים את חוק הירושה, המערער ויתר על זכויותיו מכוח הסכמי 2008 במסגרת סעיף 5 להסכם 2012, בו התחייב שלא להגיש תביעות בכל נושא הנוגע לנכס או לירושה. הסכם 2012 שמר במפורש, בסעיף 7 שבו, רק על הזכויות מכוח הסכם 2009.
ד. תוקף הסכמי 2009 ו-2012: המשיבים לא עתרו לביטול הסכמים אלו ולא הוכיחו פגמים בכריתתם, ולכן הם תקפים. בית המשפט קמא שגה כשלא בחן את רכיבי התביעה שהתבססו על חיובים אלו, שעליהם לא חלה תניית הוויתור.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
ערעור על דחיית התביעה מכוח הסכמי 2008: נדחה
רכיב 37,500 ₪ לפי הסכם 2012 (שעליו ויתר המערער בסיכומיו בקמא): נדחה
החזר הוצאות אחזקה לפי סעיף 4 להסכם 2012: הוחזר להכרעת בית המשפט קמא
רכיב 100,000 ₪ לפי הסכם 2009: הוחזר להכרעת בית המשפט קמא
רכיב 80,000 ₪ לפי הסכם 2009: הוחזר להכרעת בית המשפט קמא
הוצאות המשפט שנפסקו בערכאה קמא (80,000 ₪ לחובת המערער): נותרו על כנן
הוצאות הערעור: המערער ישלם 10,000 ₪ למשיבים 1-3
לעיון בתחום: צוואות וירושה
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: ביטול שטר שכירות חניה בבית משותף ל-999 שנים תביעה לחלוקת רווחי תמ"א 38 נדחתה בהעדר הוכחת נזק