חזרה למאמרים

תביעה לחלוקת רווחי תמ"א 38 נדחתה בהעדר הוכחת נזק

פורסם 8 בספטמבר 2026
תביעה לחלוקת רווחי תמ"א 38 נדחתה בהעדר הוכחת נזק

פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דן בתביעה כספית לקבלת יתרת רווחים מפרויקטים של תמ"א 38 שבוצעו במסגרת הסכם לשיתוף פעולה עסקי בין יזמית לחברה קבלנית.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ת"א 26407-06-20 של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופטת יסכה רוטנברג. פסק הדין ניתן ביום כ"ד אלול תשפ"ו, 06 ספטמבר 2026.

טענות הצדדים

הנתבעת הפרה את הסכם שיתוף הפעולה ביניהן לביצוע פרויקטים של תמ"א 38, בכך שלאחר עזיבת הקבלן המבצע המקורי היא לקחה על עצמה את ביצוע העבודות ללא הסכמת התובעת ובניגוד למנגנון החוזי, וכן ניפחה הוצאות ושחקה את הרווחים. לשיטת התובעת, יש לחשב את רווחי הפרויקטים, שמהם היא זכאית ל-18%, על בסיס העלויות שנקבעו בהסכמים הפאושליים המקוריים עם הקבלן שעזב, ולא לפי ההוצאות בפועל.

הנתבעת טענה כי הקבלן המקורי נקלע לקשיים כספיים ונטש את הפרויקטים, וכי כדי למנוע את קריסתם ואת החשיפה לתביעות היא נאלצה להיכנס בנעליו ולהשלים את העבודות בעצמה, בידיעת התובעת. לעומת התובעת גרסה הנתבעת כי ההסכמים המקוריים לא יצאו לפועל משום שמחיריהם לא היו ריאליים, ולכן יש לחשב את הרווחים לפי ההוצאות שהוצאו בפועל; עוד טענה כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה וכי שולמו לה אף תשלומי יתר.

השאלה המשפטית

האם הנתבעת הפרה את הסכם שיתוף הפעולה כשפעלה להשלמת הפרויקטים בעצמה, והאם יש לחשב את רווחי הפרויקטים לפי ההסכמים המקוריים שלא בוצעו או לפי ההוצאות שהוצאו בפועל.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט דחה את התביעה, בהתבסס על חמישה נימוקים מרכזיים:

א. אי הוכחת נזק: זכאות לפיצוי בגין הפרת חוזה מותנית בהוכחת נזק וקשר סיבתי. התובעת לא הוכיחה מה היו הרווחים בפועל ומה הסכום שלא הועבר לה, שכן ביססה את תביעתה על התכנון המקורי בלבד והתעלמה מן השינויים המהותיים שחלו ומכך שהקבלן המבצע עזב את האתרים טרם סיום העבודות.

ב. פרשנות ההסכם בעת משבר: המנגנון שבהסכם המסגרת לבחירת קבלן מבצע - קבלת שלוש הצעות מחיר והסכמה משותפת - נועד למצב רגיל, ואינו חל בעת משבר שבו נדרש פתרון אקוטי ומיידי כדי למנוע את קריסת הפרויקטים. משכך, הנתבעת לא הפרה את ההסכם כשפעלה להשלמת העבודות.

ג. דחיית חישוב ההוצאות לפי ההסכמים המקוריים: אין לקבל את הטענה כי על הנתבעת לחשב את הוצאות הפרויקטים לפי עלויות שנקבעו בהסכמים שלא בוצעו, בפרט כאשר המחירים בהם לא היו ריאליים והובילו לפרישת הקבלן. את רווחי הפרויקטים יש לחשב לפי ההוצאות שהוצאו בפועל.

ד. דחיית הטענה לניפוח הוצאות: התובעת והמומחה מטעמה לא הוכיחו כי הנתבעת העמיסה הוצאות לא לגיטימיות. הנחת הבסיס של המומחה, לפיה כל הוצאה החורגת מן הסכומים הנקובים בהסכמים המקוריים אינה לגיטימית, נדחתה.

ה. אי הוכחת חלופה זולה יותר: הטענה כי ניתן היה לסיים את הפרויקטים בתוספת תשלום של 700,000 ₪ - 800,000 ₪ לקבלן המקורי נדחתה, שכן התבססה על תמליל חסר ועל עדות שמיעה שמשקלה מועט ביותר, אם בכלל.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

התביעה הכספית לחלוקת רווחים: נדחתה

טענות הקיזוז של הנתבעת: התייתרו ולא נדונו

הוצאות עדי הנתבעת: התובעת תישא בהן כפי שנפסקו

שכר טרחת עורך דין לנתבעת: 200,000 ₪

לעיון בתחום: משפט אזרחי ומסחרי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

קראו גם: תביעת רווחים בתמ"א 38 נדחתה עקב אי הוכחת נזק ביטול החלטות אסיפה כללית בחברה משפחתית

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו