חזרה למאמרים

סרבנות דיירים בפרויקט פינוי ובינוי בגבעתיים

פורסם 4 בנובמבר 2026
סרבנות דיירים בפרויקט פינוי ובינוי בגבעתיים

פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתביעה של רוב בעלי הדירות בבית משותף בגבעתיים נגד ארבעה בעלי דירות המסרבים לחתום על הסכם פינוי בינוי, ובשאלה אם סירובם סביר.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין בת"א 25510-11-24 כהן ואח' נ' הזמי ואח'. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. פסק הדין ניתן ביום י"ח חשוון תשפ"ז, 29 אוקטובר 2026.

טענות הצדדים

התובעים, בעלי 28 מתוך 32 הדירות בבית המשותף, טענו כי סירוב הנתבעים לחתום על הסכם הפינוי בינוי אינו סביר. לטענתם, השטח הנקוב בהסכם הוחל באופן זהה על כל הדירות, ההסכם קובע שטח דירת תמורה קבוע, ועקרון השוויון נשמר. עוד טענו כי מקדם זכויות הבנייה שנקבע על ידי שמאי הנתבעים נדחה על ידי מומחה בית המשפט, וכי מימוש הזכויות מחייב הסכמה לפי סעיף 71ב לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, שלא הייתה מושגת, שכן 13 מבעלי הדירות הקטנות מסרבים. עוד טענו כי רווח היזם עומד על 16.2% וכל הגדלה תסכל את הפרויקט. הנתבעים טענו כי סירובם סביר. לטענתם, ההסכם מתבסס על שטח של 60 מ"ר חלף 67.6 מ"ר בהיתר המקורי, והם זכאים לתמורה בגין זכויות בנייה בלתי מנוצלות לפי מקדם 0.44. לטענתם, פער זה מוריד את רווחיות הפרויקט ל-9.2%. עוד טענו כי לא הוכח רוב מיוחס במועד הגשת התביעה, וכי לא ויתרו על טענה זו בהסדר הדיוני.

השאלה המשפטית

האם סירוב הנתבעים לחתום על הסכם הפינוי בינוי סביר, בשים לב לטענותיהם בדבר הפער בין שטח דירותיהם בהיתר לשטח הנקוב בהסכם ובדבר תמורה בגין זכויות בנייה בלתי מנוצלות, והאם יש לאשר את העסקה לפי חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי הסירוב אינו סביר, מארבעה נימוקים:

1. רוב מיוחס: בית המשפט קבע כי קיומו של הרוב הנדרש לפי חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006 אינו שנוי במחלוקת. בכתב ההגנה לא הוכחש עצם קיום הרוב, ובהודעתם מיום 6/1/26 הסכימו הנתבעים להסדר הדיוני וציינו כי חוות דעת המומחה נותנת מענה לשתי הסוגיות שבמחלוקת, ומכאן שוויתרו על טענותיהם האחרות.

2. פער השטחים: בית המשפט קבע כי אין בפער בין השטח הנקוב בהסכם לבין השטח בהיתר כדי להקים עילת סירוב סבירה לפי סעיף 2(ב) לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006. ההסכם קובע שטח תמורה קבוע ("פיקס"), והטעות הוחלה באופן זהה על כל הדירות. לפי עדות המומחה, גם אילו תוקנה הטעות לא בהכרח היה משתנה שטח התמורה. הנתבעים לא הצביעו על מקור לדרישתם לשטח נוסף ולא הציגו חלופה שבה ניתן לקבל תמורה גדולה יותר, כנדרש לפי רע"א 1002/14 שומרוני נ' קופמן.

3. זכויות בנייה לא מנוצלות: בית המשפט קבע כי השוויון נבחן גם בין הקבוצות השונות של בעלי הדירות. הדירות הקטנות מקבלות תוספת של 10 מ"ר והגדולות תוספת של 1.7 מ"ר. בית המשפט אימץ את עמדת מומחה בית המשפט, ולפיה במקרה הקונקרטי מקדם נמוך מ-0.44 (0.33) הוא סביר, בין היתר משום שמימוש זכויות הבנייה מחייב הסכמה לפי סעיפים 71א עד 71ד לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, ובין התובעים נכללים בעלי 13 דירות קטנות המסרבים להרחבה. טענה זו לא נסתרה על ידי הנתבעים.

4. כדאיות כלכלית: בית המשפט קבע, על יסוד קביעת מומחה בית המשפט, כי הפרויקט כלכלי וכי רווחיותו ליזם, נכון לשנת 2023, עולה בקנה אחד עם תקן 21.1. משנדחו טענות הנתבעים, נדחתה גם טענתם לפי סעיף 2(א)(1) לחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

תביעה לאכיפת הסכם הפינוי בינוי מיום 16.1.22: התקבלה

סירוב הנתבעים לחתום על ההסכם: נקבע כי אינו סביר

מינוי מורשים לחתימה: ככל שהנתבעים לא יחתמו, ימונו באי כוח הבעלים או באי כוח היזם לחתום בשמם ובמקומם

סעד חלופי כספי: נמחק

הוצאות: הנתבעים ישאו בהוצאות התובעים בסך כולל של 40,000 ₪

לעיון בתחום: מקרקעין

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

קראו גם: נזקים למושכר בתום שכירות וחבות השוכרים אכיפת הסכם מכר דירה לאחר איחור בתשלום והיעדר ביטול נזקי דירה ואכלוס יתר בשכירות לפי חוות דעת מומחה

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו