פסק דין זה עוסק בתביעות הדדיות שנבעו מחוזה למכר בית מגורים, בגין איחורים בתשלומי התמורה מזה, ובגין איחור במסירת החזקה וליקויים בנכס מזה.
פסק דין
פרטי הערכאה
התיק נדון בבית משפט השלום בחדרה, בפני כבוד השופטת יפעת אונגר ביטון (ת"א 41835-08-24 יזדיאן ואח' נ' בילמן ואח'). פסק הדין ניתן ביום י"א אלול תשפ"ו, ב-24 אוגוסט 2026.
טענות הצדדים
התובעים (המוכרים) טענו כי הנתבעים (הקונים) איחרו בתשלומי התמורה עבור הנכס, ודרשו פיצוי מוסכם יומי ופיצוי מוסכם כללי בגין הפרה יסודית. הנתבעים טענו כי העיכובים נבעו מקשיים בנקאיים בצרפת ומפרוץ המלחמה, החוסים תחת סעיף פטור בחוזה. בתביעה שכנגד טענו הקונים כי המוכרים איחרו במסירת החזקה בנכס לאחר תשלום מלוא התמורה, לא ביצעו תיקונים שהתחייבו להם, והסתירו את היקפן האמיתי של חריגות הבנייה. המוכרים טענו מנגד כי עיכבו את המסירה כדין משום שלא שולמו להם הפיצויים על האיחור בתשלום, וכי הקונים ידעו על חריגות הבנייה ופוצו בגינן במסגרת הפחתת התמורה.
השאלה המשפטית
האם איחור בתשלום עקב קשיי מימון ומלחמה מהווה הפרה יסודית, והאם אי-תשלום פיצוי מוסכם מצדיק עיכוב במסירת החזקה בנכס מצד המוכר כ"דין עצמי"?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט הכריע בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד, וקבע חמישה נימוקים מרכזיים:
א. איחור בתשלום התמורה: התשלום השלישי שולם באיחור של 227 ימים. הקונים פנו לבקשת הלוואה מהבנק בצרפת רק בתוך ימי הגרייס, ולכן פרוץ המלחמה אינו חוסה תחת סעיף הפטור שבחוזה ואינו פוטר אותם מאחריות. האיחור מזכה את המוכרים בפיצוי היומי ובפיצוי המוסכם הכללי בגין ההפרה. קבלת התשלומים באיחור, ללא מחאה, אינה מהווה ויתור על הזכות לפיצוי בהיעדר הסכמה בכתב.
ב. הטענה להעברת הבעלות בטרם תשלום מלוא התמורה - נדחתה: הטענה הועלתה לראשונה בסיכומים, ולגופה נקבע כי הפיצויים המוסכמים אינם חלק מן התמורה החוזית. משנפרעה מלוא התמורה, רישום הזכויות על שם הקונים נעשה כדין.
ג. איחור במסירת החזקה: משעמדו הקונים בתשלום מלוא התמורה, עיכוב מסירת החזקה כ"דין עצמי" מצד המוכרים מהווה הפרת חוזה, המזכה את הקונים בפיצוי היומי ובפיצוי המוסכם. הדרישה לדמי שכירות ראויים בנוסף נדחתה בהיותה כפל פיצוי לפי סעיפים 10 ו-15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.
ד. ליקויים בנכס: המוכרים הודו בהתחייבותם לבצע תיקונים מסוימים ולא הוכיחו שביצעו אותם, ולכן חויבו בעלות התיקונים המוסכמים בלבד.
ה. חריגות בנייה והטעיה: לא הוכחה הטעיה מכוונת. אף שעל המוכרים חלה חובת גילוי לפי סעיף 16 לחוק המכר, תשכ"ח-1968, הצדדים קבעו מנגנון הפחתה מן התמורה שבו נהנו הקונים, ולכן דרישת פיצוי נוספת מהווה טעות בכדאיות העסקה; חוות דעת המומחים מטעם הקונים נמצאו בלתי קבילות או חסרות משקל.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
התביעה העיקרית - פיצוי בגין ימי האיחור בתשלום (סעיף 19 לחוזה): 227,000 ₪
התביעה העיקרית - פיצוי מוסכם בגין עצם ההפרה (סעיף 42 לחוזה): 495,000 ₪
סה"כ בתביעה העיקרית - בילמן ישלמו ליזדיאן: 722,000 ₪
התביעה שכנגד - פיצוי בגין ימי האיחור במסירת החזקה (סעיף 21 לחוזה): 320,000 ₪
התביעה שכנגד - פיצוי מוסכם בגין עצם ההפרה (סעיף 42 לחוזה): 495,000 ₪
התביעה שכנגד - עלות תיקון הליקויים המוסכמים: 43,220 ₪
סה"כ בתביעה שכנגד - יזדיאן ישלמו לבילמן: 858,220 ₪
תביעת הקונים בגין חריגות בנייה ודמי שכירות ראויים: נדחתה
הוצאות משפט: 18,000 ₪ לבילמן
הפרשי הצמדה וריבית: הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעות
לעיון בתחום: מקרקעין
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.