בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן בתביעה להצהיר על תוקפו של יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר משנת 1989, בהעדר סיכומים מטעם הנתבעים.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין תמ"ש 16731-05-22 מ' ואח' נ' מ' ואח'. בית משפט לענייני משפחה בירושלים, כב' השופט משה בראון. פסק הדין ניתן ביום ל' חשוון תשפ"ז, 10 נובמבר 2026.
טענות הצדדים
התובעים ביקשו פסק דין הצהרתי לפיו יפוי כוח בלתי חוזר מיום 12.8.1989 מאת המנוחה, שהלכה לעולמה ביום 11.6.2007, תקף ומחייב לכל דבר ועניין. הם ביקשו גם צווי מניעה נגד ביצוע ורישום כל פעולה הנוגדת אותו. הנתבעות טענו בכתב ההגנה את הטענות האלה: - התיישנות: התביעה הוגשה לאחר 33 שנים, והנכסים אינם רשומים, ולכן חלה תקופת התיישנות של 15 שנים שחלפה בשנת 2004. - השתק שיפוטי: בהליך קודם הציגו כלל הצדדים מצג לפיו יפוי הכוח בטל. - פסלות: יפוי הכוח מבוסס על הפליה מגדרית שנועדה לנשל את הבנות מזכויותיהן בעיזבון, ולכן הוא נוגד את תקנת הציבור. - ביטול בהסכמה: כלל הצדדים והמנוחה עצמה, בשנת 1999 בפני נוטריון, הביעו דעתם כי יפוי הכוח מבוטל. - ביטול מחובת הצדק: הנתבעות השקיעו כספים רבים וניהלו הליכים משפטיים כדי להתגונן מפני ניסיונות השתלטות שלא כדין על הנכסים. התובע השיב כך: - התיישנות: פסק דין מיום 29.6.2020 קבע כי יפוי כוח בלתי חוזר אינו מוגבל בזמן ואינו ניתן לביטול חד-צדדי. ההתיישנות דיונית בלבד, ומירוץ ההתיישנות במקרקעין מתחיל רק עם חזקה נוגדת, שלא נטענה ולא הוכחה. המנוחה אף ויתרה ביפוי הכוח במפורש על הזכות לבטלו. - השתק שיפוטי: הנתבעות עצמן טענו בהליך הקודם כי יפוי הכוח תקף ומחייב, ופסק הדין משנת 2018 אימץ עמדה זו, ולכן קיימים השתק פלוגתא ומעשה בית דין. - תקנת הציבור: הטענה נגועה בחוסר תום לב ובשיהוי, והנתבעות הצהירו בעבר כי המנוחה לא הייתה הבעלים דפקטו של הנכסים וכי העסקה נועדה להעניק אותם לבניה בחייה. - חלופה: אם יפוי הכוח יבוטל, פסק הדין משנת 2018 יתבטל בשל שינוי נסיבות יסודי, והמסמכים משנת 1999 יקומו לתחייה, ובהם הועברו הנכסים לתובע 1. הנתבעים לא הגישו סיכומים.
השאלה המשפטית
האם יש לקבל את התביעה ולהצהיר כי יפוי הכוח הנוטריוני הבלתי חוזר מיום 12.8.1989 תקף ומחייב, משלא הוגשו סיכומי הנתבעים, ובהינתן טענות ההגנה בכתב ההגנה בדבר התיישנות, השתק שיפוטי, הפליה ותקנת הציבור, ביטול בהסכמה וביטול מחובת הצדק.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את התביעה מהנימוקים האלה:
1. לפי תקנה 74(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, דין אי-הגשת סיכומים במועד כדין אי-התייצבות לדיון. התובעים הגישו סיכומים והנתבעים לא הגישו כלל, אף שהמועד שנקבע להם היה 6.11.2026.
2. לפי תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, כשהנתבע אינו מתייצב רשאי התובע להוכיח את תביעתו, והוא זכאי לסעד שביקש לפי הראיות שהתקבלו. לכן התובעים זכאים לסעדים שהתבקשו.
3. בית המשפט קבע כי תשובות התובע לטענות ההגנה (התיישנות, השתק שיפוטי, הפליה ותקנת הציבור, ביטול בהסכמה וביטול מחובת הצדק) מבוססות ומנומקות היטב. משהנתבעות לא הגישו סיכומים, די בתשובות אלה כדי לדחות את הטענות ולבסס את התביעה.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
התביעה: התקבלה
פסק דין הצהרתי: יפוי הכוח הנוטריוני הבלתי חוזר מיום 12.8.1989 מאת המנוחה תקף ומחייב לכל דבר ועניין
צו המניעה הזמני מיום 8.6.2022: יישאר בתוקף כצו קבוע
הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד: 15,000 ₪ בסך כולל, שישלמו הנתבעות 3 ו-4 לתובעים
לעיון בתחום: מקרקעין
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: צוואה מאוחרת שנערכה תחת השפעה בלתי הוגנת ערעור על הארכת צו למניעת הטרדה מאיימת אחריות יצרן לצנרת פוליאתילן פגומה ופיצוי נזק

