חזרה למאמרים

ערעור על הארכת צו למניעת הטרדה מאיימת

פורסם 18 בנובמבר 2026
ערעור על הארכת צו למניעת הטרדה מאיימת

המערער ערער על פסק דין שהאריך בשישה חודשים נוספים צו למניעת הטרדה מאיימת שניתן נגדו, ובית המשפט המחוזי דן בטענותיו.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין בעמ"ש 35728-11-26 פלוני נ' אלמונית. בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. כב' השופטת תמר סנונית פורר.. פסק הדין ניתן ביום ב' כסלו תשפ"ז, 12 נובמבר 2026.

טענות הצדדים

המערער ערער על פסק דינו של בית משפט קמא, שהאריך בשישה חודשים נוספים צו למניעת הטרדה מאיימת שניתן נגדו. לטענתו, בית המשפט פעל בחוסר סמכות משום שהצו פקע, ועל המשיבה היה להגיש בקשה חדשה ולהוכיח אירועים חדשים. עוד טען כי הכחיש את האירועים באופן גורף וכי הארכת הצו ניתנה ללא תשתית ראייתית. לטענתו, לא נעשה הליך פלילי ולא הוחלט להעמידו לדין. הוא הוסיף כי פסק הדין פוגעני, כי ההוצאות עונשיות, וכי היה מקום ליתן צו הדדי. עוד טען כי נפגעו זכויותיו הדיוניות, כי רדיוס של 250 מטר פוגע בחופש התנועה שלו, וכי הצו גורם לו נזק אישי, תדמיתי וכלכלי בנסיבות חיים דוחקות. המשיבה ביקשה בבית משפט קמא להאריך את הצו הקיים ופירטה בבקשתה הפרות של הצו מצד המערער. הערעור נדחה ללא קבלת תשובה.

השאלה המשפטית

האם נפל פגם המצדיק התערבות ערכאת הערעור בהחלטה להאריך צו למניעת הטרדה מאיימת, לרבות סמכות בית המשפט להאריכו, הצורך בבקשה חדשה ובאירועים חדשים, והתשתית הראייתית להארכה.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט דחה את הערעור מהנימוקים האלה:

1. בית המשפט קבע כי החלטה בעניין הארכת צו מצויה בליבת שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת הערעור מתערבת רק בטעות מהותית או בחוסר סבירות קיצוני. בית המשפט לא מצא טעות כזו.

2. בית המשפט קבע כי ממצאי העובדה והמהימנות מבוססים על התרשמות ישירה. המערער נמנע מלהשיב, התקשה להסביר את נוכחותו באזור מגורי המשיבה, ולא ערער על הצו המקורי. לכן לא הכחיש באופן גורף, ואין עילה להתערב.

3. לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001, בית המשפט רשאי להאריך צו עד תקופה כוללת של שנה. לפי סעיף 7(א) לתקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), תשפ"ד-2024, אפשר לבקש הארכה של צו שניתן לתקופה קצרה יותר. הצו ניתן ל-3 חודשים, ולכן ההארכה כדין.

4. לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001, אין צורך בבקשה חדשה או באירוע חדש. המשיבה פירטה הפרות, ולכן חובת בית המשפט הייתה לברר אותן.

5. חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001, אינו מתנה מתן צו בתלונה במשטרה או בהעמדה לדין.

6. בית המשפט קבע כי פסק הדין אינו פוגעני, וכי זכויות המערער הדיוניות לא נפגעו, שכן הוסבר לו בסבלנות כמי שאינו מיוצג.

7. בית המשפט קבע כי לא הוכחה הטרדה מצד המשיבה ולא התבקש צו הדדי.

8. בית המשפט קבע כי הרדיוס של 250 מטר הוא שיקול דעת שיפוטי, וחופש התנועה נסוג מפני זכויות המשיבה, שכן הצו מוגבל בזמן.

9. בית המשפט קבע כי טענות הנזק ונסיבות החיים לא הועלו בבית משפט קמא.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

ערעור: נדחה

הארכת הצו בשישה חודשים נוספים: נותרה על כנה

הוצאות שנפסקו בבית משפט קמא, 1,500 ₪: הטענה שהן עונשיות נדחתה

הוצאות בערעור: אין צו להוצאות, מאחר שלא התבקשה תשובה

לעיון בתחום: משפט אזרחי ומסחרי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו