ההחלטה עוסקת בבקשת רשות ערעור של המבקשת על קביעה בשלב ביצוע פסק דין חלוט לאיזון משאבים, לפיה המומחה יערוך את החישובים בפסיקתאות ללא צירוף ריבית לחוב. בית המשפט המחוזי בחן אם יש להוסיף ריבית לתשלומי האיזון כאשר פסק הדין המקורי שתק בעניין זה.
החלטה
פרטי הערכאה
החלטה רמ"ש 79949-05-26 ד.כ נ ר.כ. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כבוד השופטת, סגנית הנשיאה ורדה פלאוט. ההחלטה ניתנה ביום י"א תשרי תשפ"ז, 22 ספטמבר 2026.
טענות הצדדים
המבקשת טענה כי שתיקת פסק הדין המקורי לעניין הריבית היא לקונה טכנית שיש להשלימה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. לטענתה, אי-פסיקת הריבית מעניקה למשיב התעשרות שלא כדין בשווי של כ-300,000 ₪, שכן הוא החזיק בכספיה קרוב לשבע שנים והפיק מהם תשואות.
המשיב טען כי פסק הדין חלוט לאחר שערעורים הדדיים נדחו בהסכמה, וכי שתיקת פסק הדין מהווה הסדר שלילי. לטענתו, המבקשת מנועה מלהעלות את הדרישה כעת, והוא עצמו ספג הפסד הון ריאלי של כ-550,000 ₪ עקב ירידת שער הדולר לאחר שרכש מט"ח לשימור ערך הכסף.
השאלה המשפטית
האם ניתן להורות על הוספת ריבית לתשלומי איזון משאבים בשלב מתן פסיקתאות לביצוע פסק דין, כאשר פסק הדין המקורי שתק בעניין זה?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את הבקשה מנימוק עיקרי אחד ומחמישה נימוקים נוספים:
א. שיקול דעת בפסיקת ריבית: בית המשפט קבע כי פסיקת ריבית נתונה לשיקול דעתו הרחב של בית המשפט ואינה חיוב אוטומטי, בהתאם לסעיף 2 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961. שתיקת פסק הדין המקורי בעניין הריבית אינה טעות סופר אלא תוצאה מודעת של הפעלת שיקול דעת המהווה הסדר שלילי, ואין עילה להתערבות ערכאת הערעור.
ב. סופיות הדיון: בית המשפט קבע כי פסק הדין הוא חלוט לאחר שערעורים הדדיים נדחו בהסכמה מבלי שאיש העלה טענה בעניין הריבית. העלאת הדרישה לראשונה בשיהוי ניכר בשלב הפסיקתאות עומדת בניגוד מוחלט לעקרון סופיות הדיון.
ג. אי-נקיטת הדרכים לתיקון: בית המשפט קבע כי ככל שהמבקשת סברה שמדובר בהשמטה מקרית, היה עליה לפעול לתיקון פסק הדין בדרכים הקבועות בדין מיד לאחר נתינתו או להעלות את הטענה בערעור. משלא עשתה כן, היא מנועה מלהעלותה כעת.
ד. הסתמכות המשיב: בית המשפט קבע כי המשיב הסתמך בתום לב על פסק הדין החלוט, והעלאת טענת הריבית בשלב כה מאוחר פוגעת באופן קשה באינטרס ההסתמכות הלגיטימי שלו.
ה. המשמעות הכלכלית של חלוף הזמן: בית המשפט קבע כי לזמן הרב שחלף יש משמעות כלכלית כבדת משקל, מאחר שהריבית היא רכיב מצטבר, ופסיקתה בשיהוי ניכר תהווה פגיעה בלתי מידתית במשיב.
ו. בחינה דו-צדדית של טענת ההתעשרות: בית המשפט קבע כי אין לבחון את טענת ההתעשרות באופן חד-צדדי. המבקשת זכתה להגנה מפני שחיקה אינפלציונית באמצעות הצמדת הכספים למדד מיום 31.8.19, בעוד המשיב טוען שספג הפסדים בפועל של כ-550,000 ₪. חיובו בריבית כעת יטיל עליו נטל כבד, וממילא אין להידרש לטענות אלו לראשונה לאחר שפסק הדין הפך לחלוט.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
בקשת רשות הערעור: נדחתה
הוצאות משפט: 7,500 ₪ למשיב
לעיון בתחום: חלוקת רכוש
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.