חזרה למאמרים

כינוי גנאי "עבריינים" בשיחה טלפונית ולשון הרע

פורסם 26 באוקטובר 2026
כינוי גנאי "עבריינים" בשיחה טלפונית ולשון הרע

התובעים, עובדי משרד תיווך, תבעו פיצויים בגין כינוי הגנאי "עבריינים" שנאמר בשיחת טלפון, והפסיקה בוחנת אם כינוי כזה הוא פרסום של לשון הרע.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ת"א 20495-03-25 צפריר בן מלך ואח' נ' דב מקס ברקאי. בית משפט השלום בחיפה, כבוד השופטת סיגלית מצא. פסק הדין ניתן ביום י"א חשוון תשפ"ז, 22 אוקטובר 2026.

טענות הצדדים

התובעים, עובדי משרד תיווך, תבעו מהנתבע 100,000 ₪ פיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. הם טענו כי בשיחת טלפון שניהל בא כוחם עם הנתבע בעניין הוצאות משפט שנפסקו לטובת אחד מהם בתביעה קטנה, כינה הנתבע אותם "עבריינים". בא כוח העביר להם את הדברים. הנתבע לא הכחיש שהשתמש בביטויים בוטים. לדבריו, הוא פנה בדברים לאשתו במטבח ביתם, לאחר שהניח את הטלפון על ירכו, והיה נסער וכועס על שהרגיש שהונו אותו בעניין שיעור עמלת התיווך. הוא טען כי לא התכוון שבא כוח התובעים ישמע את הדברים, וכי מכוח חוק השליחות, התשכ"ה-1965, יש לראות בבא כוח כתובעים עצמם, ולכן אין זה פרסום. עוד טען כי עומדת לו הגנה לפי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. במהלך עדותו הביע צער על כך שהדברים הובנו כמייחסים להם פליליות.

השאלה המשפטית

האם כינוי הגנאי "עבריינים", שהנתבע אמר לאשתו בביתו ונשמע לבא כוח התובעים בשיחת טלפון, מהווה פרסום לשון הרע המזכה בפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, ואם כן, האם עומדת לנתבע הגנה.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט פתח בשאלת הפרסום ודחה את התביעה מכמה נימוקים:

תחילה נקבע כי הדברים הם "פרסום" לפי סעיף 2(ב)(1) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. החוק אינו פוטר דברים שנאמרו לבן זוג, והדברים הגיעו בפועל לבא כוח התובעים. סעיף 2 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965, אינו מוציא אותם מגדר פרסום. התביעה נדחתה מן הנימוקים האלה:

1. בית המשפט קבע כי הביטוי נאמר בסמוך לביטוי "האידיוט ההוא", בהתבטאות ספונטנית בעידנא דריתחא של אדם חסר מעמד מקצועי בתחום החוק. לכן האדם הסביר יבין אותו ככינוי גנאי ולא כתיאור עובדתי, ואין זו לשון הרע לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.

2. אף אילו היה זה לשון הרע, הרי זו הבעת דעה על התובעים כבעלי דין, המוגנת לפי סעיף 15(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. בית המשפט קבע כי הדברים נאמרו בתום לב, משום שהנתבע ניסה לכסות את הטלפון כדי שבא כוח לא ישמע, ועדותו נתמכה בעדות אשתו.

3. לחילופין, בית המשפט קבע כי מדובר בזוטי דברים וללא נזק. הדברים נאמרו במטבח הבית, לא פורסמו ברבים, והגיעו לתובעים רק דרך בא כוחם. בית המשפט הסתמך על דברי המלומד שנהר, שלפיהם סעיף 76(1) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מתנה את הפיצויים בקשר סיבתי בין הנזק למעשה העוולה, ולכן בהיעדר נזק אין הצדקה לפסוק פיצויים. הנתבע גם הביע צער בעדותו.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

תביעה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע: נדחתה

שכר טרחה: 12,000 ₪ שישלמו התובעים לנתבע

לעיון בתחום: לשון הרע

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

קראו גם: לשון הרע בייחוס השתמטות משירות צבאי בשידור חי לשון הרע גזענית כלפי פקחית ברכבת הקלה תביעת לשון הרע של דמות ציבורית נגד עובדת לשעבר

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו