תחולת הגנות אמת ודעה על פרסום ברשת חברתית

ערעור לבית המשפט המחוזי על חיוב עיתונאית ועיתון בפיצוי בגין פרסום ברשת חברתית, שנדון לפי חוק איסור לשון הרע.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ע"א 21451-10-25 הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח' נ' שמש ואח' — בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו, כבוד השופט יונה אטדגי.

טענות הצדדים

המערערות טענו כי הפרסום חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי" (סעיף 14 לחוק) והגנת הבעת דעה (סעיף 15(4) לחוק). נטען כי התרשים שקשר בין המשיבים לאחרים פורסם על-ידי המשיבים עצמם, וכי העיתון אינו נושא באחריות לפוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק האישי של העיתונאית.

המשיבים טענו כי הפרסום השתמש בטכניקה פסולה של "הכתמה באמצעות סמיכות", תוך כריכתם במזיד עם עברייני מין לכאורה ויצירת מציאות אלטרנטיבית שקרית. עוד נטען כי העדר פנייה לקבלת תגובה שולל את הגנת תום הלב, וכי העיתון נושא באחריות שכן הוא נהנה מהחשיפה שמייצרת העיתונאית ברשתות החברתיות.

השאלה המשפטית

האם פרסום בעמוד פייסבוק פרטי של עיתונאית, הכורך את המשיבים עם אנשים שיוחסו להם מעשים פסולים על בסיס תרשים שפרסמו המשיבים עצמם, חוסה תחת הגנות חוק איסור לשון הרע, והאם קיימת אחריות לעיתון בגין פרסום זה?

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי היה מקום לדחות את התביעה גם ביחס לפרסום הרביעי, מארבעה נימוקים:

א. הגנת אמת הפרסום: החלקים העובדתיים בפרסום חוסים תחת הגנת "אמת דיברתי" לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. נקבע כי קיים עניין ציבורי מובהק וכי העובדות שפורסמו הן אמת. הקישור בין המשיבים לאנשים האחרים נעשה על-ידי המשיבים עצמם בתרשים שפרסמו, והגנת האמת חלה גם אם הדברים נכתבו בסרקזם וללא תלות במניעי המפרסמת.

ב. הגנת הבעת דעה: יתר חלקי הפרסום, לרבות האמירה שלמשיב "אין לו כל הכשרה לטיפול באנשים" (בהתייחס להעדר הכשרה מוכרת על-ידי הרשויות), מהווים הבעת דעה מובהקת החוסה תחת הגנת תום הלב לפי סעיף 15(4) לחוק.

ג. העדר פנייה לתגובה אינו שולל את ההגנות: הימנעות המערערת מפנייה לקבלת תגובה אינה שוללת את ההגנות במקרה זה, שכן רוב הפרטים העובדתיים לא היו שנויים במחלוקת, ויתר הפרטים היו בגדר הבעת דעה שלגביה לא נדרשת קבלת תגובה.

ד. אחריות העיתון לא הוכחה: דין הערעור של העיתון להתקבל גם מהטעם שהפרסום נעשה בעמוד הפייסבוק האישי של העיתונאית, ולא הוכח שהפרסום נעשה מטעמו של העיתון או בידיעתו.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

קבלת הערעור: חיובן של המערערות בקשר לפרסום הרביעי מבוטל

השבת כספים: על המשיבים 1 ו-2 להשיב למערערות את הכספים ששולמו בצירוף ריבית שקלית כחוק ממועד תשלומם

הוצאות משפט בערעור: המשיבים 1 ו-2 ישלמו למערערות 8,000 ₪

השבת עירבון: המזכירות תשיב למערערות את העירבון

לעיון בתחום: לשון הרע

מאת: עו"ד אלי קשתי | משרד עו"ד קשתי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.