ערעור על החלטת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן להטיל עיצום כספי בסך 2,560,800 ש"ח על חברת Booking.com, חברה זרה, בגין אופן הצגת המחירים באתר האינטרנט ובאפליקציה שלה ללא רכיב המע"מ.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין עש"א 21489-10-22 ניתן בבית משפט השלום בירושלים, כבוד השופטת ליאת בנמלך. פסק הדין ניתן ביום י"ח אלול תשפ"ו, 31 אוגוסט 2026.
טענות הצדדים
המערערת (Booking.com) טענה כי הרשות נעדרת סמכות להטיל עליה עיצום כספי בהיותה חברה זרה, וכי חל הדין ההולנדי. לגופו של עניין נטען כי קיימת לאקונה בחוק, שכן לא ניתן להציג "מחיר כולל" אחד כאשר תיירים פטורים ממע"מ וישראלים חייבים בו. בנוסף, נטען כי נפלו פגמים בהליך המנהלי וכי חישוב העיצום הכספי, שהתבסס על נתוני תעבורת גלישה (טראפיק) ולא על הפרות מוכחות, הוא שרירותי ונעדר תשתית עובדתית. המשיבה (הרשות להגנת הצרכן) טענה כי הדין הישראלי חל על חברה המכוונת את פעילותה לצרכנים ישראלים, וכי החוק מחייב הצגת מחיר כולל מע"מ. לטענתה, ההליך נוהל כדין, ונוסחת החישוב המבוססת על מודל הטראפיק היא סבירה, מצמצמת, ומצויה במתחם שיקול הדעת המקצועי של הרשות.
השאלה המשפטית
האם מוסמכת הרשות להגנת הצרכן להטיל עיצום כספי על חברה זרה המפעילה אתר אינטרנט המכוון לישראלים, והאם החלטתה להטיל עיצום בסך 2,560,800 ש"ח בגין אי הצגת מחיר כולל מע"מ התקבלה בסבירות ועל תשתית עובדתית ראויה?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט הכריע בטענות הצדדים כמפורט להלן:
תחולת הדין הישראלי וסמכות הרשות: בית המשפט קבע כי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 חל על המערערת, שכן היא פונה לקהל הישראלי (אתר בעברית, מחירים בשקלים), וכי תניית ברירת הדין הזר אינה גוברת על הוראותיו הקוגנטיות של החוק. לפיכך, לרשות קיימת סמכות לנקוט בהליכי אכיפה מנהלית נגד החברה הזרה.
חריגה ממתחם הסבירות: נקבע כי החלטת הרשות להטיל את העיצום הכספי חורגת ממתחם הסבירות ויש לבטלה בשל הצטברות מספר פגמים. הרשות עצמה הודתה כי לא קיימת דרך פרסום מיטבית המקיימת את דרישות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 במלואן כלפי כלל המשתמשים (תיירים וישראלים), ולכן הטלת עיצום בגין אי-ביצוע פעולה שלא ניתן לבצעה כדין פוגעת בתכלית ההרתעתית.
היעדר שקילת חלופת אכיפה מתונה: נקבע כי הרשות נמנעה מלשקול כראוי חלופות אכיפה מתונות יותר, כגון התראה מנהלית לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, חרף המורכבות המעשית, העובדה שחברות זרות אחרות פועלות באופן דומה ללא אכיפה נגדן, והימנעותה מפנייה ליועץ המשפטי לבחינת קיומה של "מחלוקת כנה בציבור".
תשתית עובדתית חסרה לחישוב מספר ההפרות: נקבע כי מודל חישוב מספר ההפרות (מודל הטראפיק) שערכה הרשות לא התבסס על תשתית עובדתית מלאה ורלבנטית. הרשות השוותה נתוני גלישה מתקופות שונות (פער של כארבע שנים), השוותה לכלל אתרי הסחר במקום לאתרים דומים, ולא הוכיחה כי הצליחה לבודד את הכניסות הרלבנטיות ליחידות אירוח בישראל (למעט אילת) מתוך כלל הכניסות לאתר.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
ערעור על החלטת הרשות להגנת הצרכן: התקבל
עיצום כספי בסך 2,560,800 ש"ח: בוטל (על הרשות להשיבו למערערת)
הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד: 35,000 ש"ח למערערת
לעיון בתחום: משפט אזרחי
קראו גם: הגורם היעיל וטענת ויתור בתביעת דמי תיווך חיוב חברה תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

