התביעה עסקה בתגמולי ביטוח בסך 260,840 ₪ בגין משאית של התובעת שהוצתה בזדון בעת שחנתה בלילה בחצרי מפעל, ובשאלה אם החריג שברשימת הפוליסה שולל כיסוי לנזק בזדון שגרם צד שאינו קשור למבוטח.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין ת"א 31211-02-25 עמרן מסחר וניהול בע"מ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ. בית משפט השלום בתל אביב -יפו, כבוד השופט יאיר דלוגין. פסק הדין ניתן ביום כ"ו תשרי תשפ"ז, 07 אוקטובר 2026.
טענות הצדדים
התובעת טענה כי על הנתבעת לפצותה בסך של 260,840 ₪ בגין אובדן מוחלט של משאית שהוצתה בזדון, שכן החריג בפוליסה שולל כיסוי רק אם הנזק בזדון נגרם על ידי המבוטח או מי מטעמו. עוד טענה כי הנתבעת עצמה פירשה בזמנו את החריג כפרשנותה, שכן המשיכה לברר את נסיבות ההצתה, לא שלחה מכתב דחייה, ובעניין יעיש ובעניין מובילי נווה המדבר התמקדה בזהות גורם הנזק.
הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי הפוליסה מחריגה כל נזק שנגרם בזדון, ללא קשר לזהות המצית. בנוסף טענה כי התובעת הסתירה ממנה מידע מהותי, לא שיתפה פעולה באופן מלא עם בירור החבות ולא הוכיחה את הנזק.
השאלה המשפטית
האם החריג ברשימת הפוליסה שולל כיסוי ביטוחי בגין כל נזק בזדון, או רק בגין נזק בזדון שנגרם על ידי המבוטח ומי מטעמו?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קבע כי דין התביעה להידחות, משום שהחריג ברשימת הפוליסה חל ואין כיסוי ביטוחי, מהנימוקים הבאים:
א. הפרשנות הלשונית של החריג: בית המשפט קבע כי הרשימה, שהיא מסמך ספציפי הגובר על התנאים הכלליים שבז'קט, כוללת חריג שהרישא שלו שוללת כיסוי לנזקים שנגרמו בזדון, מבלי לסייג זאת לזהות גורם הנזק, ואילו הסיפא מתייחסת לגניבת הרכב ושוללת כיסוי רק כשהגניבה נעשתה על ידי המבוטח או הגורמים הקשורים אליו. הרישא עוסקת ב"נזקים" והסיפא ב"גניבה", שני דברים שונים.
ב. גם לפי כוונת הצדדים וההיגיון המסחרי התוצאה זהה: בית המשפט קבע כי גם אילו פירש את החוזה לפי כוונת הצדדים והיגיון מסחרי או ביטוחי, התוצאה לא הייתה משתנה: מדובר בפוליסה צרכנית שאינה כפופה לפוליסה התקנית, המבטחת משאית המובילה סחורה, והנתבעת הייתה רשאית לקבוע שנזק בזדון אינו מכוסה גם כשלא נגרם על ידי המבוטח או מי מטעמו. בית המשפט לא מצא שניתן לפסול את החריג, ולא הוצגה ראיה לכך שכוונת הצדדים הייתה אחרת.
ג. המשך הבירור אינו הודאה בפרשנות התובעת: בית המשפט קבע כי חברת ביטוח זכאית לברר את כל העובדות והנסיבות לפני החלטה בתביעה, ולכן ההמתנה לפרטי החקירה המשטרתית לאחר שהתקבלו דוחות על ההצתה אינה הודאה בפרשנות התובעת, ואין למנוע מהנתבעת לטעון לפרשנותה בהליך.
ד. גם אם הנתבעת פירשה תחילה כמו התובעת: בית המשפט קבע כי גם אם נניח שהנתבעת פירשה בזמנו את הסעיף כפי שהתובעת מפרשת אותו, כל עוד לא הודיעה למבוטח שזו פרשנותה, היא הייתה רשאית לחזור בה ממנה בינה לבין עצמה.
ה. היעדר מכתב דחייה וההתכתבות עם סוכן הביטוח: בית המשפט דחה את הטענה שבהיעדר מכתב דחייה, ומשלא הועלה עניין הפרשנות בהתכתבויות עם סוכן הביטוח, אין הנתבעת יכולה לטעון לפרשנותה, שכן תהליך הבירור טרם הסתיים והתביעה הוגשה לבית המשפט לפני שהנתבעת סיימה את בירוריה.
ו. אבחנת פסקי הדין שהתובעת הפנתה אליהם: בית המשפט קבע כי עניין יעיש (ת.א 23407-10-22) עסק בגניבה, שלגביה רק מעורבות המבוטח או מי מטעמו שוללת כיסוי, ולא בהצתה. בעניין מובילי נווה המדבר (ת.א 20998-09-19) פסק הדין אינו מצטט את תנאי הפוליסה, והשריפה אירעה בעת שנהג המבוטח נהג במשאית, כך שהאפשרויות היחידות היו כשל טכני או הצתה בידי הנהג הקשור למבוטח.
ז. עדות סוכן הביטוח: בית המשפט קבע כי עדותו הכללית של סוכן הביטוח, שלא ראה מקרה של סירוב לשלם בנזק בזדון שלא נעשה על ידי המבוטח, אין לה כל משקל בפוליסה שאינה כפופה לפוליסה התקנית, משלא הוצג מקרה זהה מהעבר בנוסח חריג זהה.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
תביעה לתגמולי ביטוח: נדחתה
טענות הנתבעת לחוסר שיתוף פעולה ולאי-גילוי מידע מהותי: נדחו (הגם שאינן דרושות נוכח התוצאה)
טענת הנתבעת כי הנזק לא הוכח: נדחתה
שכ"ט עו"ד: 20,000 ₪ שתשלם התובעת לנתבעת
שכר טרחת חוקר השריפות בגין עדותו: 1,200 ₪ פלוס מע"מ שתשלם התובעת לנתבעת
הוצאות חוות הדעת של חוקר השריפות: לא נפסקו, משום שהנתבעת לא הוכיחה אותן בסיכומיה כנדרש לפי תקנה 155(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ולא ביקשה שייפסקו
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.