המבקשת ביקשה רשות ערעור בגלגול שלישי על דחיית בקשתה לתקן את כתב ההגנה בעקבות חוות דעת מעודכנת של מומחה מטעם בית המשפט, בהליך שנפתח לפני כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
החלטה
פרטי הערכאה
החלטה ברע"א 51305-05-26 מנוליד - חירות מערכות בע"מ נ' נאור קבלני חשמל לתעשיה ומתקנים בע"מ. בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, כבוד השופט יחיאל כשר. ההחלטה ניתנה ביום כ"ד תשרי תשפ"ז, 05 אוקטובר 2026.
טענות הצדדים
המשיבה, נאור קבלני חשמל לתעשיה ומתקנים בע"מ, הגישה לבית משפט השלום בנתניה תביעה כספית על סך של כ-1.43 מיליון ש"ח נגד המבקשת, מנוליד - חירות מערכות בע"מ, בגין עבודות חשמל ותקשורת שלטענתה לא שולמה מלוא התמורה עבורן. המבקשת טענה בכתב הגנתה, בין היתר, כי המשיבה לא פעלה לפי הסכמות הצדדים, כי לא הגישה חשבון סופי, וכי יש לערוך התחשבנות ולאפשר קיזוז או תביעת השבה אם שולמו סכומים ביתר.
בעקבות חוות דעת מעודכנת שהגיש המומחה מטעם בית המשפט ביוזמתו, ביקשה המבקשת לתקן את כתב ההגנה ולהגיש ראיות משלימות, להוציא את חוות הדעת המעודכנת מהתיק, ולהורות למומחה להעביר לה את פניות הזירוז שקיבל. בית משפט השלום דחה את הבקשות, ובית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור.
בבקשה לגלגול שלישי טענה המבקשת כי מתעוררת שאלה עקרונית: לשיטתה, מכוח הוראת המעבר בתקנה 180 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, חלה תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, והיא זכאית לתקן את כתב ההגנה בלי רשות. עוד טענה לעיוות דין: היעדר הנמקה מספקת, הגשת חוות הדעת המעודכנת ללא אישור, והחשש למשוא פנים בשל פניות הזירוז. לעומת זאת, הערכאות קמא קבעו כי על הבקשה חלה תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, הדורשת רשות לתיקון, וכי את טענות המבקשת ניתן לברר בהמשך ההליך, לרבות בחקירת המומחה. המשיבה לא נתבקשה להשיב.
השאלה המשפטית
האם בהליך שנפתח לפני כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, נתונה לבעל דין זכות קנויה לתקן כתב טענות לאחר הגשת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, והאם יש מקום ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי בנסיבות העניין.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את עמדת המבקשת בשאלה העקרונית, אך דחה את הבקשה, מהנימוקים הבאים:
א. אמת המידה לרשות ערעור בגלגול שלישי: רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת רק במקרים חריגים, של שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניין הצדדים או של עיוות דין, וביתר שאת כשמדובר בהחלטות ביניים בעלות אופי דיוני, נוכח שיקול הדעת הרחב של הערכאה הדיונית. בית המשפט קבע כי הבקשה אינה נמנית עם מקרים אלה, בהסתמך בין היתר על רע"א 5905/22 גילרו בע"מ נ' פלונית.
ב. ההחלטות קמא מנומקות: בית המשפט דחה את טענת היעדר ההנמקה, וקבע כי החלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי מפורטות ומנומקות ומתייחסות באופן מספק לטענות המבקשת.
ג. הטענות על חוות הדעת המעודכנת ועל פניות הזירוז: בית המשפט קבע כי אלה טענות ערעוריות המופנות נגד שיקול הדעת הדיוני של הערכאה הדיונית, וכי גם לגופן אין בהן ממש, משום שהערכאות קמא הבהירו שהמבקשת רשאית להעלותן בהמשך ההליך, לרבות בחקירת המומחה.
ד. בשאלה העקרונית: הדין הספציפי גובר: בית המשפט קבע כי תקנה 180(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 החילה על הליכים תלויים את פרק ז' (תיקון כתבי טענות) אך לא את פרק י"ד (מומחים). את תיקון כתב הטענות בעקבות חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט יש לסווג, בעיקרו, כעניין מומחים, נוכח תכליתו של ההסדר הספציפי שבתקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ולכן הוא ממשיך לחול על הליך שנפתח לפני כניסת התקנות החדשות לתוקף.
ה. העדפת פירוש שאינו יוצר מחסום דיוני: בית המשפט קבע כי מקום שבו קיימת אי-בהירות בהיקף התחולה של הוראה דיונית חדשה, יש להעדיף פירוש שאינו פוגע בזכויות שהיו נתונות לבעל דין ערב שינוי הדין. לפיכך, בהליך כזה נתונה לבעלי הדין זכות קנויה לתקן את כתבי טענותיהם בעקבות חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, בלי רשות לפי תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
ו. אין הצדקה לרשות ערעור בנסיבות המקרה: למרות האמור, בית המשפט קבע כי אין מקום ליתן רשות ערעור: ראשית, נפקותה המעשית של השאלה מצטמצמת ככל שחולף הזמן מ-1.1.2021; שנית ועיקר, דחיית הבקשה אינה צפויה לפגוע במבקשת, משום שטענת הקיזוז כבר הועלתה בכתב ההגנה המקורי, ובית משפט השלום קבע כי שמורה לה הזכות להעלות את טענותיה בשלבים מאוחרים יותר של ההליך בלי לתקן את כתב ההגנה.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
בקשת רשות הערעור בגלגול שלישי: נדחתה
הוצאות: אין צו להוצאות, משלא נתבקשה תשובה
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.