התובעים טענו כי הנתבע ניצל את אמונם ונטל מהם כספים במזומן למטרות הסדרת רישום זכויות בטאבו, וכן לשמירה בנאמנות של כספי תמורת מכירת רכב ומענקי קורונה.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין ת"א 67096-12-21 רחאל ואח' נ' מחמוד חסן. בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת, כבוד השופטת רביע ג'באלי. פסק הדין ניתן ביום ב' תשרי תשפ"ז, 13 ספטמבר 2026.
טענות הצדדים
התובעים טענו כי הנתבע ניצל את אמונם ונטל מהם כספים במזומן למטרות הסדרת רישום זכויות בטאבו, וכן לשמירה בנאמנות של כספי תמורת מכירת רכב ומענקי קורונה. לטענתם, הנתבע עשה בכספים שימוש לצרכיו האישיים, והם נסמכו על הקלטות בהן הודה במעשיו. לעומתם, הנתבע, באמצעות אפוטרופסו, הכחיש את הטענות וביקש לדחות את התביעה, בטענה כי הוכרז כחסוי, נעדר זיכרון לגבי האירועים, וכי יש לפסול את קבילות ההקלטות. כמו כן, הצביע על סתירות בעדויות התובעים.
השאלה המשפטית
האם קמה חובת השבה בעשיית עושר ולא במשפט, והאם הכרזת הנתבע כחסוי לאחר האירועים פוטרת אותו ממנה?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה מהנימוקים הבאים:
א. חובת השבה בעשיית עושר ולא במשפט: בית המשפט קבע כי הנתבע קיבל מהתובעים כספים למטרות מוגדרות של נאמנות ושליחות, שלח בהם יד לצרכיו האישיים, ובכך התעשר שלא כדין על חשבונם תוך הפרת חובות הנאמנות. משכך קמה נגדו חובת השבה לפי סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979, ובזבוז הכספים אינו פוטר אותו מחובה זו.
ב. היקף ההשבה שהוכח: נקבע כי הוכח שהנתבע נטל 30,000 ₪ לצורך רישום בטאבו ו-63,000 ₪ בגין מכירת הרכב ומענקי הקורונה, כפי שהודה בהקלטות. לגבי מענקי הקורונה, לא הוצגה ראיה לכך שכל הסכום שנטען, 60,086 ₪, נמסר לנתבע.
ג. מינוי אפוטרופוס אינו פוטר מחובות עבר: בית המשפט קבע כי מינוי אפוטרופוס לפי סעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 נועד להגן על ענייני החסוי מכאן ולהבא, ואינו מעניק חסינות מפני תביעות בגין חובות ומעשים שקדמו למינוי. המבחן הוא מצבו הקוגניטיבי של הנתבע במועד ביצוע הפעולות, והנתבע לא הציג חוות דעת רפואית המעידה על היעדר כשרות במועדים אלה.
ד. קבילות ההקלטות והמסמך: נקבע כי ההקלטות והמסמך בכתב יד קבילים: התובעת העידה כיצד בוצעו ההקלטות וכיצד צולם המסמך, ובהיעדר הכחשה פוזיטיבית כי מדובר בקולו ובחתימתו של הנתבע, ההקלטות מהוות הודאת בעל דין בזמן אמת בקבלת הכספים ובבזבוזם. הסתירות בעדויות התובעים נמצאו מינוריות ואין בהן כדי לפגוע במארג הראייתי.
ה. הימנעות הנתבע מהגשת ראיות: בית המשפט קבע כי בהתאם לתקנה 67(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, משלא הגיש הנתבע תצהיר עדות ראשית, הוא מנוע מלהוכיח עובדות מטעמו. גרסת התובעים נותרה הגרסה העובדתית היחידה בתיק, ושתיקת הנתבע פועלת לחובתו. הטענה כי התובעים נמנעו מלזמן עדים נדחתה.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
התביעה על סך 134,086 ₪: התקבלה בחלקה
הנתבע ישלם לתובעים: 93,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (30.12.2021)
הוצאות משפט: 5,000 ₪ לתובעים
שכר טרחת עורך דין: 20,000 ₪ לתובעים
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.