ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בחדרה שקיבל בחלקו את תביעת חברה קבלנית כנגד בעלי בית, וחייב אותם בתשלום יתרת תמורה חוזית ותוספות בנייה, לצד פיצוי בגין מניעת רווח ועוגמת נפש. בית המשפט המחוזי בחיפה בחן את היקף חובת התשלום בגין התוספות ואת הבסיס הראייתי לפיצויים שנפסקו.
פסק דין
פרטי הערכאה
ע"א 27034-12-25 נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים, בפני הרכב השופטים ישראלה קראי-גירון [אב"ד], עדי חן-ברק ויואב פרידמן. פסק הדין ניתן ביום י"ב אב תשפ"ו, 26 יולי 2026.
טענות הצדדים
המערערים (המזמינים, בעלי הבית) טענו כי שגה בית המשפט קמא כשחייב אותם בתשלום בגין עבודות נוספות, שכן לטענתם עבודות אלו כלולות בהסכם הפאושלי - הסכם "סגור" שכל חריגה ממנו טעונה ראיות בכתב. עוד טענו כי שגה בית המשפט כשפסק פיצוי בגין מניעת רווח ללא תשתית ראייתית, וכשפסק פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום העולה על הסכום שנדרש בכתב התביעה. מנגד טענה המשיבה, החברה הקבלנית, כי עבודות שאינן מצוינות במפורש בהסכם אינן כלולות בתמורה, כי ההסכם אינו דורש שהסכמה לתוספות תיעשה דווקא בכתב, וכי המערערים הם שסילקו אותה מהאתר. עוד טענה כי לבית המשפט נתונה סמכות לפסוק את הסעדים שפסק.
השאלה המשפטית
האם עבודות שבוצעו מעבר למפורט בהסכם פאושלי מזכות את הקבלן בתשלום נוסף אף ללא אישור בכתב, והאם הקבלן זכאי לפיצוי בגין אובדן רווח ועוגמת נפש בסכומים שחרגו מכתב התביעה או שלא הוכחו בראיות.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו בלבד, מהנימוקים הבאים:
א. יתרת התמורה החוזית: בית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב בקביעת בית המשפט קמא כי יתרת החוב במועד הפסקת העבודה עמדה על 17,377 ₪. חישוב זה נעשה לפי שווי העבודה שבוצעה בפועל, ושני הצדדים לא חלקו על שיטת חישוב זו, ולכן מדובר בקביעה עובדתית שאין הצדקה להתערב בה.
ב. חיוב בגין תוספות הבנייה: בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ולסעיף 15 להסכם בין הצדדים, בקשה לביצוע תוספות אינה חייבת להיעשות בכתב ויכולה להיעשות אף בעל פה או בהתנהגות. נקבע כי בוצעו תוספות בנייה - תוספת למרתף, שינוי גרם המדרגות, הגבהת הגג, נקודות אינסטלציה וחצרות אנגליות - שחרגו מהתכניות ומההסכם המקורי, כי אלה בוצעו לבקשת המערערים או אושררו על ידם, וכי הדבר הוכח באמצעות חוות דעת מומחית בית המשפט ועדויות. עוד נקבע כי הטענה שהתוספות כלולות בהסכם הפאושלי הועלתה לראשונה בערעור, וערכאת הערעור אינה במה להעלאת טענות חדשות, ולכן נדחתה. משנקבע כי היה על המערערים לשאת בעלות התוספות, לא נפל פגם בקביעה כי הם שהפרו את ההסכם משלא שילמו את התמורה בגינן.
ג. ביטול הפיצוי בגין מניעת רווח: בהתאם לסעיף 10 לחוק התרופות, הנטל להוכיח את גובה הנזק מוטל על הטוען לקיומו. נקבע כי המשיבה לא הביאה ראיות להוכחת אובדן הרווח או שיעורו, לא הוכיחה מהו הרווח "הנקי" הצפוי לה בשלבי הגמר לאחר קיזוז הוצאות, ואף לא הוכיחה כי פעלה להקטנת הנזק. לפיכך בוטל הפיצוי בסך 60,000 ₪ שנפסק ברכיב זה.
ד. הפחתת הפיצוי בגין עוגמת נפש: ככלל, אין בית המשפט מעניק לתובע סעד שלא התבקש בכתב התביעה, למעט מקרים חריגים שאינם מתקיימים כאן. המשיבה עתרה בכתב התביעה לפיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש, ולפיכך שגה בית המשפט קמא כשפסק לה 20,000 ₪, והפיצוי הועמד על הסכום שנתבע.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
תוצאת הערעור: התקבל בחלקו
חיוב בגין תוספות הבנייה ויתרת התמורה: נותר על כנו
פיצוי בגין מניעת רווח: בוטל (60,000 ₪ בתוספת מע"מ)
פיצוי בגין עוגמת נפש: הופחת מ-20,000 ₪ ל-10,000 ₪
סך ההפחתה מפסק דין קמא: 70,000 ₪ (10,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו-60,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין מניעת רווח)
שכר טרחת עורך דין בבית המשפט קמא: הופחת והועמד על 30,000 ₪
הוצאות בערעור: כל צד יישא בהוצאותיו
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: מחיקת רישום כוזב של בעל מניות ודירקטור בחברה תיקון רישום מקרקעין עקב טעות משותפת בשטח הממכר