אכיפת פשרה בהלוואת ביטקוין ודחיית תביעת לשון הרע

פסק דין העוסק באכיפת הסכם פשרה שנכרת בעקבות עסקת הלוואה במטבעות ביטקוין, ובתביעה שכנגד שעניינה בין היתר לשון הרע בגין הטלת עיקול זמני.

פסק דין

פרטי הערכאה

ת"א 1955-03-20 אפלבוים ואח' נ' קראוס ואח'. הדין נדון בבית משפט השלום בתל אביב -יפו, כבוד השופט רון גולדשטיין.

טענות הצדדים

התובע טוען כי הלווה לנתבע 1 עשרות מטבעות ביטקוין. משלא הושבו המטבעות, חתמו הצדדים על הסכם פשרה לתשלום סכום דולרי קצוב, אך הנתבע 1 הפר גם אותו ושילם רק חלק מהסכום באיחור. התובע דורש את אכיפת ההסכם המקורי (השבת המטבעות בתוספת הפסד רווח) או את אכיפת הסכם הפשרה, וכן טוען כי הנתבע 2 ערב אישית לחוב. הנתבע 1 טוען כי שימש כמתווך בלבד בעסקת השקעה מול צד שלישי, וכי הסכם הפשרה נחתם תחת כפייה וסחיטה. בתביעה שכנגד הוא דורש את השבת הכספים ששילם, וכן פיצוי בגין לשון הרע עקב צו עיקול זמני שהטיל התובע על מניותיו. בנוסף, תבע הנתבע 1 בני משפחה ומכרים של התובע בטענה שהם מנהלים עסק להלוואות בשוק האפור. הנתבע 2 טוען להיעדר יריבות שכן אינו חתום על הסכם הפשרה.

השאלה המשפטית

1. האם הסכם הפשרה החליף את הסכם ההלוואה המקורי, והאם נחתם תחת כפייה המצדיקה את ביטולו? 2. האם בקשה למתן צו עיקול זמני במסגרת הליך שיפוטי מקימה עילה לתביעת לשון הרע?

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט הכריע בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד מחמישה נימוקים:

א. תוקף הסכם הפשרה: נקבע כי הסכם הפשרה תקף ולא נחתם תחת כפייה או עושק (סעיפים 17 ו-18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). ההסכם גילם חלוקת סיכונים מודעת והדדית, והנתבע 1 אף מושתק מלטעון לכפייה משום שהסתמך על ההסכם כ"שריר וקיים" בבקשתו לביטול העיקולים.

ב. נפקות ההפרה: הסכם הפשרה החליף כליל את הסכם ההלוואה המקורי. לפיכך, הפרתו אינה מקימה לתחייה את ההסכם המקורי (דרישת השבת המטבעות), אלא מזכה את התובע באכיפת הסכם הפשרה בלבד.

ג. דחיית התביעה נגד הנתבע 2: הנתבע 2 אינו חתום על הסכם הפשרה ושמו אינו נזכר בו. אמירות מוקדמות בעל-פה בדבר "ערבות" נבלעו במשא ומתן והתאיינו מבחינה משפטית עם חתימת ההסכם הכתוב.

ד. דחיית התביעה שכנגד (לשון הרע): בקשה למתן צו עיקול זמני וצו העיקול עצמו הם צעדים הננקטים במסגרת הליך שיפוטי, ולכן נהנים מחסינות מוחלטת כ"פרסום מותר" מכוח סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, גם אם נטען שנעשו בזדון.

ה. דחיית התביעה שכנגד נגד צדדי ג': התביעה נדחתה במלואה בהיעדר עילה ויריבות משפטית, תוך קביעה כי מדובר בתביעת סרק חסרת ביסוס.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

תשלום יתרת חוב: הנתבע 1 ישלם לתובע סך של 359,750 דולר ארה"ב לפי השער היציג ביום 5.2.2020, בניכוי הסכומים ששולמו לאחר הגשת התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין

שכר טרחה והוצאות לתובע: הנתבע 1 ישלם לתובע שכר טרחת עורך-דין בסך 50,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 34,400 ש"ח

שכר טרחה והוצאות לנתבע 2: התובע ישלם לנתבע 2 שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 3,500 ש"ח

שכר טרחה והוצאות לנתבעים שכנגד 2 ו-3: התובע שכנגד ישלם לנתבעים שכנגד 2 ו-3 שכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 3,500 ש"ח

שכר טרחה והוצאות לנתבע שכנגד 4: התובע שכנגד ישלם לנתבע שכנגד 4 שכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 3,500 ש"ח

תביעה שכנגד: נדחתה במלואה

לעיון בתחום: משפט אזרחי ומסחרי

מאת: עו"ד אלי קשתי | משרד עו"ד קשתי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

קראו גם: תביעה שטרית: אחיזה כשורה ודחיית טענת זיוף חתימה אי-קיום תנאי מתלה בהסכם מכר מקרקעין