פסק דין זה עוסק בשאלת אחריותה של סוכנות נסיעות להשיב ללקוחותיה כספים ששולמו עבור שירותי קרקע, לאחר שטיול בוטל עקב פרוץ מבצע צבאי והספק המקומי סירב להשיב את התשלום.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק הדין בתיק ת"ק 75149-11-25 בן יוסף ואח' נ' איסתא ישראל בע"מ ניתן בבית משפט לתביעות קטנות בבת ים, מפי כבוד הרשם הבכיר ניקולאי יעקובלב.
טענות הצדדים
התובעים דרשו השבה של התשלום עבור לינה ושירותים נלווים בסך 5,027 ₪ וכן פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 2,000 ₪ (סך הכל 7,027 ₪), לאחר שטיולם בוטל בשדה התעופה עקב פרוץ מבצע צבאי. לטענתם, קמה להם זכות להשבה מכוח סיכול, חוק הגנת הצרכן, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובת תום הלב. הנתבעת טענה כי היא שימשה כסוכנות נסיעות ומתווכת בלבד, כי הכספים הועברו לספקים המקומיים שסירבו להשיבם חרף פניותיה, וכי חלף המועד המאפשר ביטול ללא דמי ביטול.
השאלה המשפטית
האם סוכנות נסיעות ששימשה כמתווכת חייבת להשיב ללקוחות כספים ששולמו עבור שירותי קרקע שבוטלו עקב מבצע צבאי, כאשר הספק המקומי מסרב להשיבם?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את התביעה מארבעה נימוקים:
א. מעמד הנתבעת והיעדר יריבות: הנתבעת שימשה כמתווך ושלוח בלבד. גם אם מדובר בסיכול חוזי בהתאם לסעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, את הטענות לסעדים יש להפנות לספקים עצמם ולא לסוכנות הנסיעות.
ב. היעדר התרשלות: לא הוכח כשל או רשלנות של הנתבעת כסוכנות נסיעות בהתאם לסעיף 6 לחוק שירותי תיירות, תשל"ו-1976. הנתבעת אינה אשמה בהתרחשות המבצע הצבאי ופעלה כסוכן סביר בניסיונותיה להשיב את הכספים מול בית המלון.
ג. הגנת הצרכן: לא הוכחה הטעיה, שכן תנאי הביטול הוצגו לתובעים. כמו כן, נדחתה הטענה לביטול מכוח סעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, מאחר שעברו כחודשיים ממועד רכישת החבילה ועד לביטולה.
ד. תום לב ועשיית עושר: הנתבעת לא התעשרה שכן הכסף נותר אצל בית המלון, ולא פעלה בחוסר תום לב משום שניסתה להשיב את הכספים עבור התובעים.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
תביעה: נדחתה
הוצאות משפט: התובעים ישלמו לנתבעת 600 ₪
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.