חזרה למאמרים

לשון הרע בוואטסאפ: מה הדין ואיזה פיצוי ניתן לקבל

פורסם 16 ביוני 2026
לשון הרע בוואטסאפ: מה הדין ואיזה פיצוי ניתן לקבל

הודעת וואטסאפ שמכילה לשון הרע על אדם מהווה עוון פלילי ועילת תביעה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, בדיוק כמו כל פרסום אחר. בית המשפט בוחן את ההודעה, את ההיקף שאליו הופצה ואת הנזק שנגרם לנפגע.

מתי הודעת וואטסאפ מהווה לשון הרע

חוק לשון הרע חל על כל פרסום שעשוי להשפיל אדם בעיני הבריות, לגרום לאחרים להתרחק ממנו, לפגוע במשרתו, עסקו או מקצועו. הגדרה זו אינה מוגבלת למאמרי עיתונות - היא חלה על כל אמצעי תקשורת, ובכלל זה הודעות טקסט בקבוצות וואטסאפ.

הפסיקה הישראלית הכירה בהודעות וואטסאפ כפרסום לכל דבר. שיגור הודעה פוגענית לכמה מכרים משותפים, שיתופה בקבוצת עבודה, או העברתה הלאה מנמען לנמען - כולם עשויים להגביר את ההיקף ולהגדיל את הנזק. העובדה שמדובר ב"שיחה פרטית" אינה הגנה מוחלטת: כאשר ההודעה מגיעה לקבוצה, גם קטנה, מתמלאת בדרך כלל דרישת הפרסום לאחרים.

סוגיה מרכזית היא ההבחנה בין טענה עובדתית כוזבת לבין הבעת דעה. הפסיקה מכירה בהגנות "אמת בפרסום" ו"הבעת דעה בתום לב" - לכל אחת תנאים ברורים שיש לבחון בכל מקרה לגופו.

מן הפסיקה: פסק דין בעניין לשון הרע בתלונת שווא במשטרה אגב סכסוך גירושין

הפיצויים האפשריים בתביעת לשון הרע

סעיף 7א(ב) לחוק קובע תקרה נומינלית של 50,000 ש"ח לפיצוי ללא הוכחת נזק; הסכומים צמודים למדד ומתעדכנים מדי חודש, כך שנכון ל-2026 התקרה בפועל עומדת על כ-75,000 ש"ח. כאשר הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע רשאי בית המשפט לפסוק כפל הסכום, כלומר תקרה נומינלית של 100,000 ש"ח, שבערכים מעודכנים לשנת 2026 עומדת על כ-150,000 ש"ח. סכומים אלה צמודים למדד מאז תיקון 4 לחוק משנת 1998 ומשקפים את הערכים המעודכנים נכון ל-2026.

מעבר לפיצוי הסטטוטורי, ניתן לתבוע גם בגין נזק ממשי שנגרם בפועל: פגיעה במוניטין עסקי, אובדן הכנסה, עלויות תיקון הנזק ונזק נפשי. אלה מצריכים הוכחה ותיעוד, אך עשויים להגדיל משמעותית את הפיצוי הכולל.

בית המשפט שוקל את מספר הנמענים שקיבלו את ההודעה, את מעמדו של הנפגע, את חומרת הטענות ואת הכוונה שעמדה מאחורי הפרסום. מחיקה מהירה של ההודעה עשויה להשפיע לטובה על גובה הפיצוי, אך אינה פוטרת מאחריות על הנזק שכבר נגרם.

איך מתקדמים - ראיות והליך

כאשר מתגלה הודעת וואטסאפ פוגענית, הצעד הראשון הוא תיעוד. יש לשמור צילום מסך עם חותמת זמן ברורה, לרשום מי שלח את ההודעה ולאיזו קבוצה. ראיה דיגיטלית שתימחק לאחר מכן תהיה קשה לשחזור ועלולה להכריע את גורל התביעה.

שני מסלולים עיקריים עומדים בפני הנפגע: הגשת תלונה פלילית במשטרה, שכן לשון הרע מהווה עבירה לפי החוק, ותביעה אזרחית בבית המשפט לפיצוי כספי. הליכים אלה אינם בהכרח סותרים, אך לכל אחד לוגיקה ומטרה שונה. לפני הגשת תביעה, מכתב התראה פורמלי מעורך דין מגיע לעיתים לתוצאות מהירות יותר.

יש לזכור שתקופת ההתיישנות לתביעת לשון הרע קצרה - שנה אחת בלבד מיום הפרסום, לפי סעיף 8 לחוק. בשונה מתביעות נזיקין אחרות שבהן ניתן לפעול בתוך שבע שנים, כאן הזמן לוחץ מההתחלה.

פרסום לאדם אחד או יותר: כמה נמענים מספיקים

השאלה הראשונה בכל מקרה של הודעה פוגענית היא אם היה פרסום. סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, קובע כי פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע הוא עוולה אזרחית. מלשון הסעיף עולה שאין דרישה לקהל גדול: די בכך שהדברים הגיעו לנמען אחד נוסף מלבד מי שאליו הם מתייחסים. לכן הודעה בקבוצת וואטסאפ, שבה יש לפחות חבר אחד מלבד הנפגע, נבחנת מול הסעיף הזה, וההבדל בין קבוצה קטנה לקבוצה גדולה משפיע על חומרת העניין ולא על עצם קיומו של פרסום.

סעיף 7 מוסיף כי בכפוף להוראות חוק איסור לשון הרע יחולו על העוולה גם הוראות מסוימות בפקודת הנזיקים האזרחיים, שהסעיף מפנה אליהן במפורש. כלומר, תביעה על הודעה בוואטסאפ היא תביעה בעוולה אזרחית, והיא כפופה גם לכללים הכלליים של דיני הנזיקין שהחוק מחיל עליה.

לשון הרע במשתמע: מה קורה כשלא נאמר שם

הודעות בקבוצות מנוסחות לעיתים ברמיזה, בלי להזכיר שם, ולכן שאלה נפוצה היא אם נדרשת אמירה מפורשת. סעיף 3 לחוק קובע כי אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.

לפי הלשון הזו, גם הודעה שאינה נוקבת בשם עשויה להיבחן כלשון הרע אם ההתייחסות לאדם מסוים עולה מהפרסום או מנסיבות חיצוניות, למשל מהקשר בין חברי הקבוצה. אין בכך קביעה שכל רמיזה היא לשון הרע, והשאלה אם התקיימו יסודות העוולה נבחנת בכל מקרה לגופו.

מחיקה, תיקון והתנצלות: מה החוק אומר

שאלה מרכזית בחיפושים היא מה משמעות מחיקת הודעה. החוק אינו מקנה פטור מאחריות בשל מחיקה כשלעצמה. סעיף 19 לחוק מאפשר לבית המשפט, בבואו לפסוק פיצויים, להתחשב לטובת הנתבע גם בכך שהוא התנצל בשל הפרסום, תיקן או הכחיש את הדבר המהווה לשון הרע, או נקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום, ובלבד שההתנצלות, התיקון או ההכחשה פורסמו במקום, במידה ובדרך שבהן פורסמה לשון הרע, ולא היו מסוייגים.

מכאן שהתנצלות או תיקון שפורסמו בקבוצה שבה נשלחה ההודעה, באופן שאינו מסויג, הם הסוג שהסעיף מתאר. הסעיף קובע שבית המשפט רשאי להתחשב בכך, ואינו מחייב אותו להפחית את הפיצוי. בנוסף, לפי סעיף 9(א)(2), בית המשפט רשאי לצוות במשפט אזרחי על פרסום תיקון או הכחשה של דבר המהווה לשון הרע, או על פרסום פסק הדין כולו או מקצתו, על חשבון הנתבע, במקום, במידה ובדרך שיקבע בית המשפט.

שיקולים נוספים שיכולים להשפיע על הפיצוי

סעיף 19 מונה גם נסיבות נוספות שבית המשפט רשאי להתחשב בהן לטובת הנתבע: לשון הרע לא הייתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר והנתבע נקב את המקור שעליו הסתמך, הנתבע היה משוכנע באמיתותה של לשון הרע, או שלא נתכוון לנפגע. החוק משתמש כאן בלשון "רשאי", ולכן מדובר בשיקולים שבית המשפט שוקל ולא בהגנה מלאה.

הדבר רלוונטי במיוחד להודעות שמועברות הלאה. מי ששיתף הודעה שקיבל מאחר, ונקב את מקורה, עשוי להיבחן לפי סעיף 19(1), אך הסעיף אינו קובע שהעברה מקנה פטור. בנוסף, סעיף 18 לחוק מאפשר לתובע, כשהנתבע הביא ראיה או העיד כדי להוכיח אחת ההגנות, להביא ראיות סותרות.

המסלול הפלילי ופרסום הליכי המשפט

לצד התביעה האזרחית קיים מסלול פלילי. סעיף 8 לחוק קובע כי עבירה בשל לשון הרע היא בין העבירות שבהן רשאי הנפגע להאשים על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט. כלומר, הנפגע עצמו רשאי להגיש קובלנה, ולא רק התביעה הציבורית.

סעיף 21 לחוק מתייחס להגנה על שמו של אדם הנוגע במשפט: בית המשפט רשאי, מיזמתו או לבקשת בעל דין, לאסור או לעכב זמנית, מנימוקים שיירשמו, פרסום ברבים של הליכי בית המשפט, במידה שראה צורך בכך. עם זאת, הסעיף קובע שבית המשפט לא יאסור ולא יעכב זמנית את פרסום דבר פתיחתו של הליך משפטי, או את הפרסום של כתב אישום, תביעה או פסק דין, אם התנגד לכך הנפגע.

שאלות נפוצות

האם ניתן לתבוע על הודעה שנשלחה בקבוצת וואטסאפ פרטית?

כן. הפסיקה הכירה בכך שהפצה בקבוצת וואטסאפ, אפילו קטנה ופרטית, עשויה לקיים את יסוד הפרסום הנדרש בחוק. ככל שמספר חברי הקבוצה גדול יותר, כך גדלה משמעות הפרסום, אך גם קבוצה של מספר אנשים בלבד עשויה להספיק.

האם מי שהעביר את ההודעה הלאה אחראי גם הוא?

לפי חוק לשון הרע, מי שמפיץ מחדש פרסום פוגעני עשוי להיחשב כמפרסם. המשפט הישראלי מכיר בנסיבות שבהן האחריות מוקטנת, אך אין פטור אוטומטי. שיתוף מודע של תוכן פוגעני נושא סיכון משפטי גם לממסר ולא רק לשולח המקורי.

כמה זמן יש להגיש תביעת לשון הרע?

תקופת ההתיישנות לתביעת לשון הרע היא שנה אחת מיום הפרסום לפי סעיף 8 לחוק. תקופה זו קצרה משמעותית לעומת תביעות נזיקין רגילות, ולכן חשוב לפנות לייעוץ משפטי מיד לאחר גילוי ההודעה הפוגענית.

האם מחיקת ההודעה פוטרת מאחריות?

חוק לשון הרע מכיר בהגנה חלקית למי שמסיר פרסום ומפרסם הכחשה, אך אינה מוחלטת. הנזק שנגרם לפני ההסרה ממשיך להיות בר-תביעה. מהירות ההסרה ונסיבותיה ישפיעו על גובה הפיצוי שייפסק.

האם די בנמען אחד כדי שיהיה פרסום?

לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע הוא עוולה אזרחית. הנמען הנוסף אינו חייב להיות חלק מקבוצה גדולה.

האם הנפגע יכול להגיש קובלנה פלילית בעצמו?

כן. סעיף 8 לחוק קובע שעבירה בשל לשון הרע היא בין העבירות שבהן רשאי הנפגע להאשים על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

הפלטפורמה שבה נשלחת ההודעה לא משנה את הדין - לשון הרע בוואטסאפ כפופה לאותן הוראות חוק כמו פרסום בכל מדיה אחרת. מהירות ההפצה הייחודית לשיחות ווטסאפ דווקא מגבירה את הסיכון לנזק נרחב ומחזקת את הצורך בתגובה משפטית מהירה.

קראו גם: ביקורת שלילית ברשת: מתי לשון הרע ומתי דעה אמת כהגנה בלשון הרע: מתי זה פוטר מאחריות

לייצוג בנושא: עורך דין לשון הרע

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו