בעל דין רשאי לייצג את עצמו בבית המשפט, ואינו חייב להיות מיוצג על ידי עורך דין. חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, שומר לעורכי הדין את הפעולה של ייצוג אדם אחר בפני בתי משפט, אך אינו אוסר על אדם לייצג את עצמו. עם זאת, ייצוג עצמי כרוך בסיכונים ממשיים הנובעים מהיכרות חלקית עם סדרי הדין, עם דיני הראיות ועם הדין המהותי. הבנת היקף הזכות לצד הסיכונים חשובה לכל מי ששוקל לנהל הליך ללא עורך דין.
הזכות לייצוג עצמי
סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, קובע כי ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט הם פעולות ייחודיות השמורות לעורכי דין. משמעות הדבר היא שאדם אינו רשאי לייצג אדם אחר בבית המשפט אם אינו עורך דין, אך ההגבלה חלה על ייצוג הזולת בלבד. מכאן שבעל דין רשאי לייצג את עצמו: הוא יכול להגיש כתבי טענות, להופיע לדיונים, לחקור עדים ולטעון בשמו. הזכות לייצוג עצמי היא ביטוי לזכות הגישה לערכאות, המאפשרת לכל אדם לפנות לבית המשפט לבירור עניינו. יחד עם זאת, בית המשפט מחיל על בעל דין המייצג את עצמו את אותם כללי סדר דין וראיות החלים על צד מיוצג, ואינו פוטר אותו מהם בשל היעדר ייצוג.
מן הפסיקה: איחוד עילות ותצהיר של תובע נמחה בדיון מהיר
היכן נפוץ ייצוג עצמי
ייצוג עצמי נפוץ במיוחד בבית המשפט לתביעות קטנות. סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע כי בתביעות קטנות ייצוג בעל דין על ידי עורך דין ייעשה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו. הליך זה עוצב מלכתחילה כדי לאפשר לאזרח לברר תביעה כספית בסכום מוגבל בעצמו, בעלות נמוכה וללא צורך בייצוג משפטי. גם בהליכים אזרחיים אחרים, ובחלק מן ההליכים המנהליים, רשאי אדם לנהל את עניינו בעצמו. עם זאת, ככל שההליך מורכב יותר מבחינה משפטית או עובדתית, וככל שהסכום או הזכות שבמחלוקת משמעותיים יותר, כך גובר המשקל של שיקול הייצוג המקצועי. הבחירה בייצוג עצמי מתאימה בעיקר להליכים פשוטים יחסית שבהם התועלת מייצוג אינה עולה על עלותו.
מן הפסיקה: דחיית טענת פורום לא נאות בתביעה נזיקית בעלת זיקה
הסיכונים והשיקולים בייצוג עצמי
הסיכון המרכזי בייצוג עצמי נעוץ בכך שבעל הדין נדרש להכיר את סדרי הדין ואת דיני הראיות, שהם מורכבים ודורשים ידע מקצועי. אי עמידה במועדים דיוניים, ניסוח לקוי של כתבי טענות, כשל בהגשת ראיות קבילות או בהצגתן כראוי, וחוסר היכרות עם נטל ההוכחה ועם הדין המהותי - כל אלה עלולים לפגוע בסיכויי ההליך, לעיתים באופן בלתי הפיך. בעל דין המייצג את עצמו נמדד לפי אותם כללים החלים על צד מיוצג, ובית המשפט אינו משמש לו יועץ. לכן, גם כאשר קיימת זכות לייצוג עצמי, מומלץ לשקול את מורכבות ההליך, את הסיכון הכרוך בו ואת המשאבים העומדים לרשות בעל הדין. במקרים המתאימים, ייעוץ נקודתי מעורך דין, גם ללא ייצוג מלא, עשוי לסייע בקבלת החלטה מושכלת. שיקול נוסף הוא הפער בכוחות: כאשר הצד שכנגד מיוצג על ידי עורך דין מנוסה, בעל דין המנהל את עניינו בעצמו עלול למצוא עצמו בעמדת נחיתות בהיבטים דיוניים ומקצועיים, גם אם צדקתו העניינית ברורה בעיניו. לכן ההחלטה על ייצוג עצמי אינה נוגעת רק לעלות, אלא גם להערכת הסיכון ולסוג ההליך.
מי רשאי לייצג בבית משפט
השאלה "מי רשאי לייצג בבית משפט" נענית בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, שלפיו ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט הם פעולות השמורות לעורכי דין. ההסדר נוגע למי שפועל בשם הזולת, ולא למי שמנהל את עניינו שלו. לכן אדם שאינו עורך דין אינו רשאי להופיע בבית המשפט בשם חבר, שכן או קרוב, גם אם הוא מכיר את העובדות לעומק. מי שאינו יכול או אינו מעוניין להופיע בעצמו נדרש אפוא לעורך דין. סעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין מוסיף כי אדם שייפה את כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה. ההבחנה היסודית עוברת אפוא בין ניהול העניין של עצמך לבין פעולה בשם אדם אחר.
האם עורך דין יכול לייצג בן משפחה
הגבלת הייצוג שבסעיף 20 חלה על מי שאינו עורך דין, ולכן קרוב משפחה שהוא עורך דין אינו מנוע מעצם הקרבה מלהופיע בשם קרוב אחר. ייצוג כזה כפוף לחובות שחלות על כל עורך דין. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט. כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) מוסיפים בסעיף 2 כי עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. מכאן שהקרבה המשפחתית אינה פוטרת מחובות אלה, ויש לבחון בכל מקרה אם נסיבות הייצוג מתיישבות עם הכללים המקצועיים. סעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין עוסק בנסיבה קרובה, שבה הייצוג עלול להביא לפסילת השופט בשל קרבה בינו לבין עורך הדין, וקובע סייג לקבלת הייצוג באותו מקרה.
ייצוג עצמי בתביעה קטנה: היכן מגישים ומה אומר פסק הדין
מי שמנהל תביעה קטנה בעצמו נדרש לדעת באיזה בית משפט להגיש. תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) קובעת כי תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים בה, ובהם מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע ומקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים, והכול על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין. בתובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט נקבע הסדר מיוחד: היא תוגש למקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או של התובע בלבד. לפי תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) יש לבית המשפט הסמכויות הנתונות לבית משפט שלום בענינים שבסדר דין או שבנוהג, אך הוא רשאי שלא להשתמש בהן אם נראה לו הדבר מועיל יותר להכרעה צודקת ומהירה. תקנה 15 קובעת כי פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית, וכי יצוין בו האופן שבו אפשר להשיג עליו, לרבות המועד לכך.
מה מקבל בעל דין מיוצג שאינו מקבל מי שמייצג את עצמו
עורך דין חב לשולחו חובות מקצועיות מפורשות: לפי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין הוא פועל לטובתו בנאמנות ובמסירות, ולפי סעיף 90 לחוק, דברים ומסמכים שהוחלפו בין הלקוח לבין עורך הדין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם. מי שמייצג את עצמו אינו נשען על חובות אלה, אלא מנהל את ההליך בעצמו מתחילתו ועד סופו. יש לשקול את ההבדל בבחירה בין שני המסלולים.
שאלות נפוצות
האם מותר לייצג את עצמי בכל סוגי ההליכים?
ככלל, בעל דין רשאי לייצג את עצמו בהליכים אזרחיים, ובכלל זה בתביעות קטנות. ההגבלה שבחוק לשכת עורכי הדין חלה על ייצוג אדם אחר, לא על ייצוג עצמי. בהליכים מסוימים ובנסיבות מסוימות עשויות לחול הוראות ייחודיות, ולכן חשוב לבדוק את הכללים החלים על ההליך הספציפי.
האם בתביעות קטנות אפשר להיעזר בעורך דין?
בתביעות קטנות, לפי סעיף 63 לחוק בתי המשפט, ייצוג על ידי עורך דין מותר רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים. ההליך נועד לאפשר בירור עצמאי של התביעה, ולכן ככלל הצדדים מנהלים אותו בעצמם.
האם בית המשפט מקל עם מי שמייצג את עצמו?
בית המשפט מחיל על בעל דין המייצג את עצמו את אותם כללי סדר דין וראיות החלים על צד מיוצג. אף שלעיתים ניתן להסבר או להכוונה דיונית, אין בכך פטור מן הכללים, ובעל הדין נושא באחריות לניהול עניינו.
מתי כדאי לשקול ייצוג מקצועי?
ככל שההליך מורכב יותר, הסכום או הזכות שבמחלוקת משמעותיים יותר, והצד שכנגד מיוצג, כך גובר המשקל של שיקול הייצוג המקצועי. שקילת מורכבות ההליך והסיכון הכרוך בו מסייעת בהחלטה אם לנהל אותו באופן עצמאי.
האם קרוב משפחה שאינו עורך דין יכול לייצג אותי בבית המשפט?
לפי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, ייצוג אדם אחר לפני בתי משפט שמור לעורכי דין. קרוב שאינו עורך דין אינו רשאי לפעול בשמך, אך אתה רשאי לייצג את עצמך.
איפה מגישים תביעה קטנה?
לפי תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), בין היתר במקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים. בתובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט חל הסדר מיוחד שבתקנה.
הזכות לייצוג עצמי בבית המשפט מעוגנת בכך שחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, מגביל את ייצוג הזולת בלבד ולא את ייצוג העצמי. ייצוג עצמי נפוץ בעיקר בתביעות קטנות לפי סעיף 63 לחוק בתי המשפט, אך הוא כרוך בסיכונים הנובעים ממורכבות סדרי הדין ודיני הראיות. שקילה מושכלת של מורכבות ההליך ושל הסיכון הכרוך בו מסייעת להחליט אם לנהל הליך בייצוג עצמי או להיעזר בעורך דין.
קראו גם: חוק ההתיישנות: מה הוא ואיך משפיע על תביעות כיצד מגישים תביעה קטנה: מדריך מעשי

