בהחלטה קודמת נקבע כי המותג שייך לתובעת, וכי הנתבעים 1 ו-3 חייבים להגיש חשבונות לצורך הערכת טובת ההנאה שצמחה להם משימוש בו.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין בת"א 25147-05-12 סחוט טרי (2007) בע"מ נ' אקו אלפא בע"מ ואח'. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כבוד השופט פרופ' עופר גרוסקופף. פסק הדין ניתן ביום י"ט אדר ב' תשע"ו, 29 מרץ 2016.
טענות הצדדים
בהחלטה קודמת נקבע כי המותג שייך לתובעת, וכי הנתבעים 1 ו-3 חייבים להגיש חשבונות לצורך הערכת טובת ההנאה שצמחה להם משימוש בו. הנתבעים 1 ו-3 הגישו תצהיר רואה חשבון, ובו דוח מכירות מיצים, חשבוניות מס ומאזנים מבוקרים. הם טענו כי הנתבעת 1 קיימה בתקופת ההשבה גם פעילויות אחרות, כגון מכירת מכונות סחיטה, איסום פרי ומכירת חומרי גלם במגזר המוסדי. עוד טענו כי פעילות המיצים החלה רק בשנת 2008, לאחר המעבר למפעל בברקן. התובעת לא הייתה שבעת רצון מהמסמכים. בקשתה לעיון וגילוי חשבונות ספציפיים נדחתה. בטיעוניה בעניין גובה הסעד כמעט התעלמה מהנתונים שהוגשו והלינה על מחסור בנתונים. היא טענה כי פעילות מכירת המיצים החלה כבר בשנת 2007.
השאלה המשפטית
מהו סכום ההשבה שעל הנתבעים 1 ו-3 לשלם לתובעת בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, בגין טובת ההנאה מהשימוש במותג בתקופת ההשבה, ואם ניתן לפסוק אותו בנוסף לפיצוי הנזיקי ללא הוכחת נזק.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט קבע את סכום ההשבה על יסוד שישה נימוקים:
1. בית המשפט קבע כי אין לתת אמון בנתוני הנתבעים על היקף מכירות המיצים. הנתבעת 1 לא הציגה נתונים על פעילויות אחרות, ומכירות המיצים לפי נתוניה גדלו בשיעור משמעותי מאוד בשנים 2008 ו-2009.
2. בית המשפט קבע כי סביר יותר שהפעילות שאינה מיצים לא השתנתה משמעותית. לכן ייחס לה בכל שנה מכירות בהיקף מכירות שנת 2007, והניח שיעור רווחיות קבוע בהעדר נתונים לסתור.
3. בית המשפט קבע כי התובעת לא עמדה בנטל לשכנע שפעילות המיצים הניבה רווחים כבר ב-2007. לפיכך ייחס את כל מכירות 2007 לפעילויות אחרות.
4. בית המשפט קבע כי חלק מההכנסות (דמי שימוש ראויים) וחלק מהרווח התפעולי (שיתוף ברווחים) הם דרכים לגיטימיות להערכת ההתעשרות, בהסתמך על מאמרו של פרידמן. הוא בחר בדמי שימוש כחלק מההכנסות.
5. בהעדר ראיות על שיעור התשלום המקובל, העריך בית המשפט באומדנה 5% מההכנסות בגלונים של 5 ליטר ו-10% בבקבוקי חצי ליטר, כי המותג חשוב יותר במכירה ישירה לצרכן. לפי נתוני הנתבעים, 27% מהמכירות הן בקבוקי חצי ליטר ו-73% גלונים של 5 ליטר, ולכן העמיד את שיעור ההשבה על 6.35% מההכנסות, בהסתמך על פרידמן ושפירא בר אור.
6. בית המשפט קבע כי סעד ההשבה והפיצוי הנזיקי ללא הוכחת נזק אינם מצטברים, כפי שהובהר בפסקה 47 להחלטה הקודמת. הפיצוי הוא סעד נזיקי במהותו, והשווה לרע"א 7452/96 בעניין היחס בין פיצויים מוסכמים להשבה.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
סעד בעשיית עושר ולא במשפט: 556,500 ש"ח בתוספת מע"מ (כנגד חשבונית מס), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק ממועד הגשת התובענה ועד למועד התשלום
החייבים בתשלום: הנתבעים 1 ו-3, יחד ולחוד
שכר טרחת עורך דין: 25 אלף ש"ח בתוספת מע"מ, על הנתבעים 1 ו-3
אגרת בית משפט: הנתבעים 1 ו-3 ישיבו לתובעת מחצית מהאגרה ששולמה
הוצאות בגין הנתבעים 2, 4-6: לא נעשה צו להוצאות לחובת התובעת
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: תמורת מכסת חלב ועשיית עושר ולא במשפט גניבת עין והעתקת דגמי אפנה ללא מוניטין מוכח

