פסק הדין עוסק בתביעה כספית לתשלום דמי תיווך בעסקת מקרקעין, שהוגשה על ידי מי ששימש כמתווך אך לא החתים את לקוחותיו על הזמנה בכתב לשירותי תיווך.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין ת"א 48286-04-23 ניתן בבית משפט השלום בקריית גת, מפי כבוד השופט משה הולצמן. פסק הדין ניתן ביום י"ח אלול תשפ"ו, 31 אוגוסט 2026.
טענות הצדדים
התובע טען כי שימש כגורם יעיל במכירת הנכס, וכי למרות שלא החתים את הנתבעים על הסכם תיווך בכתב בשל יחסי אמון, הוא זכאי לדמי תיווך בסך 500,000 ₪ ופיצוי בגין עגמת נפש בסך 5,000 ₪ מכוח "זעקת ההגינות" וחוק עשיית עושר ולא במשפט. הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בהעדר הסכם תיווך חתום כנדרש בחוק המתווכים במקרקעין, וכי התובע הציג עצמו כסוחר קרקעות, דרש סכומי עתק במזומן באופן בלתי חוקי, ולא היה הגורם היעיל לעסקה.
השאלה המשפטית
האם מתווך במקרקעין זכאי לדמי תיווך חרף העדרו של הסכם תיווך בכתב חתום על ידי הלקוחות, מכוח דוקטרינת "זעקת ההגינות" או חוק עשיית עושר ולא במשפט?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את התביעה משלושה נימוקים:
העדר הזמנה בכתב חתומה: בהתאם לסעיפים 9(א) ו-14(א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996, מתווך אינו זכאי לדמי תיווך אלא אם חתם הלקוח על הזמנה בכתב הכוללת את הפרטים הקבועים בתקנות. התובע לא החתים את הנתבעים, או מי מהם, על הזמנה לשירותי תיווך, ודי בכך כדי לדחות את התביעה.
אי-תחולת "זעקת ההגינות": דוקטרינת "זעקת ההגינות" המאפשרת התגברות על דרישת הכתב שמורה למקרים נדירים וקיצוניים הגובלים במרמה ממשית מצד הלקוח. במקרה זה הכשל נובע מאחריותו של התובע שלא פעל להחתים את הנתבעים, תוך ניסיון לקבל כספים באופן שאינו מוסדר בדין, ולכן אין הצדקה לסטות מכלל היסוד הדורש חוזה בכתב.
אי-תחולת דיני עשיית עושר: אין מקום לעשות שימוש בחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 על מנת לעקוף את התנאים שנקבעו בחוק המתווכים בכל הנוגע לתשלום דמי תיווך, מקום בו התובע נמנע מהחתמת הלקוחות למרות שלא הייתה כל מניעה לכך.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
תביעה כספית לתשלום דמי תיווך ופיצויים: נדחתה
שכר טרחת עורכי דין: 35,000 ₪ לתשלום על ידי התובע
לעיון בתחום: מקרקעין
קראו גם: ביטול עיצום כספי על חברה זרה בגין מחיר ללא הגורם היעיל וטענת ויתור בתביעת דמי תיווך
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.