פסק דין זה עסק בתביעת רוכשת שרכשה שתי דירות חדשות מקבלן לפיצוי בגין איחור של 33 חודשים במסירתן ובגין ירידת ערך עקב שינויים בבניין, אל מול תביעה שכנגד שהגישה המוכרת לתשלום יתרת התמורה החוזית.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין ת"א 37461-04-23 ניתן בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, לפני כבוד השופט עדי הדר. פסק הדין ניתן ביום י"א אלול תשפ"ו, 24 אוגוסט 2026.
טענות הצדדים
התובעת (הרוכשת) טענה כי הנתבעת (המוכרת) איחרה ב-33 חודשים במסירת שתי הדירות שרכשה, וכי היא זכאית לפיצוי הסטטוטורי לפי חוק המכר (דירות). בנוסף תבעה פיצוי בגין ירידת ערך עקב שינויים שבוצעו בבניין, ובהם צמצום שטח הלובי ושינוי הכניסות, וכן פיצוי מוסכם בגין הפרה יסודית. מנגד טענה הנתבעת כי העיכוב נבע מנסיבות שאינן בשליטתה - מגפת הקורונה, מחסור בפועלים ובחומרים, עיכובי רשויות וחברת החשמל, ושינויים שהזמינה הרוכשת עצמה. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד ולפיה הרוכשת לא שילמה את מלוא התמורה החוזית ואיחרה בתשלומים, ועל כן חבה בתשלום היתרה בתוספת הפרשי הצמדה.
השאלה המשפטית
האם הנתבעת פטורה מתשלום פיצוי בגין איחור במסירה עקב נסיבות חיצוניות, האם בוצעו שינויים המזכים בפיצוי בגין ירידת ערך, וכיצד יש לחשב את יתרת התמורה שחבה הרוכשת למוכרת.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט הכריע בארבעה נימוקים מרכזיים:
א. דחיית טענות הפטור מאיחור במסירה: בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הוכיחה קשר סיבתי ישיר בין מגפת הקורונה, מחסור בפועלים או עיכובי הרשויות לבין העיכוב בפועל, ולא הציגה יומני עבודה. נקבע כי הוראת סעיף 5א לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 היא קוגנטית וכי לפי סעיף 7א(א) לחוק המכר (דירות) אין להתנות עליה אלא לטובת הקונה, והנטל להוכיח שהאיחור נגרם מגורמים שאינם בשליטת הקבלן מוטל על הקבלן.
ב. פיצוי בגין ירידת ערך: בית המשפט אימץ את חוות דעת המומחית מטעמו וקבע כי רק צמצום שטח הלובי מהווה פגיעה המזכה בפיצוי, בעוד יתר השינויים הנטענים (ובהם מיקום הכניסות לבניין ולחניון) היו נתונים לשיקול דעת המוכרת בהתאם להוראות ההסכם והמפרט הטכני.
ג. דחיית התביעה לפיצוי מוסכם: נקבע כי הפיצוי הסטטוטורי בגין איחור במסירה נועד לבטא פיצוי כולל לכל נזקי האיחור, ולכן אין מקום לפסוק בגינם פיצוי כפול, ולא הונח מקור חוזי לפסיקת פיצוי מוסכם.
ד. הכרעה בתביעה שכנגד ובמועדי התשלום: בית המשפט העדיף את פרשנות התובעת שמועדי התשלום נגזרים ממועד המסירה בפועל ולא מהמועד החוזי, בין היתר מכוח כלל הפרשנות נגד המנסח הקבוע בסעיף 25ב1 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. נקבע כי הרוכשת לא איחרה בתשלומים ואינה חבה בריבית פיגורים, אך עליה לשלם את יתרת התמורה בתוספת הפרשי הצמדה, בהתאם לחוות דעת המומחית לחשבונאות מטעם בית המשפט.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
פיצוי בגין איחור במסירה: 282,823 ₪ לתובעת
פיצוי בגין ירידת ערך: 39,000 ₪ לתובעת
תביעה לתשלום פיצוי מוסכם: נדחתה
תביעה שכנגד בגין יתרת תמורה: 316,521 ₪ לנתבעת
סה"כ לתשלום לאחר קיזוז: 5,302 ₪ לתובעת, בצירוף ריבית שקלית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל
הוצאות משפט: כל צד יישא בהוצאותיו
לעיון בתחום: מקרקעין
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: השבת השקעה בנדל"ן בשל הפרה צפויה של הסכם שותפות חישוב שטח ברוטו והתאמת תמורה בהסכם מכר משרדים