חזרה למאמרים

בקשה שנייה לפסילת שופט בתיק צו הגנה

פורסם 2 בנובמבר 2026
בקשה שנייה לפסילת שופט בתיק צו הגנה

החלטה של בית משפט לענייני משפחה בחדרה בבקשה שנייה לפסילת שופט, שהוגשה לאחר שנדחתה בקשה לצו הגנה.

החלטה

פרטי הערכאה

החלטה בה"ט 63297-12-25 המבקשת נ' המשיב. בית משפט לענייני משפחה בחדרה, כבוד השופטת עינת גלעד משולם. ההחלטה ניתנה ביום י"ב שבט תשפ"ו, 30 ינואר 2026.

טענות הצדדים

המבקשת טענה כי מתגבשת תמונה עקבית של משוא פנים, יחס עוין ופגיעה במראית פני הצדק. לטענתה, נסיבות מצטברות מלמדות על כך: אווירה עוינת באולם, פרוטוקול שאינו משקף את המציאות ושמושמטים ממנו דברים מהותיים (ובהם תוכן הסרטון ודברי באת כוחה), עיכוב חריג בתיקון הפרוטוקול משום שהבקשה הועברה לעמדת האב בסד זמנים של 14 ימים, והחלטה המטילה דופי במבקשת תוך ייחוס מניעים שאינם נתמכים בפרוטוקול. עוד טענה כי אין לה מניע טקטי להגשת הבקשה, שכן ההליך הסתיים. המשיב ביקש לדחות את הבקשה, שהוגשה לדבריו בחוסר תום לב בתיק סגור, לאחר שהבקשה לצו הגנה נדחתה ולאחר שנדחתה בקשת פסלות קודמת בבית המשפט העליון. הוא הכחיש אווירה עוינת וטען כי שררה אווירה עניינית, וכי המבקשת עצמה ביקשה להביא את הקטין לבית המשפט. לטענתו, הפרוטוקול משקף נאמנה את הדיון, משך הזמן שנקצב לו להשיב תואם את הדין והנהלים, ובית המשפט תיאר עובדתית את תוכן הסרטון בלי להטיל דופי. המשיב הוסיף כי התנהלות המבקשת פוגענית כלפיו וכלפי הקטין, וכוללת תלונות שווא ושימוש לרעה בהליך השיפוטי.

השאלה המשפטית

האם הנסיבות שהעלתה המבקשת מקימות חשש ממשי למשוא פנים של המותב, ברמה המצדיקה את פסילתו מלשבת בדין, בבקשה שנייה לפסלות.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט דחה את בקשת הפסלות מחמישה נימוקים:

1. המבחן לפסלות לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הוא מבחן אובייקטיבי של חשש ממשי למשוא פנים, ולא תחושה סובייקטיבית של בעל דין או בא כוחו. בית המשפט קבע כי הטענה לאווירה עוינת אינה נתמכת בתשתית: אמירת באת כוח המבקשת בדיון אינה ראיה לכך, ובית המשפט אפשר לה להמשיך לדבר בלי לקטוע, וזה ריסון שיפוטי. בית המשפט הוסיף כי באת כוח המבקשת המשיכה להביע טרוניות בדיון, וכי בדיון למחרת לא עלתה כל טענה כזו, ולכן מדובר בתחושה סובייקטיבית בלבד.

2. הטענה כי בית המשפט הטיל דופי במבקשת נדחתה. בית המשפט קבע כי ההחלטה ניתנה על יסוד התרשמות ישירה מהצדדים, מהתכתובת ומהסרטון, וכי חוסר שביעות רצון מהחלטה אינו עילת פסלות. הדרך לתקוף אותה היא ערעור, ובית המשפט הפנה להלכה בע"א 4487/99 אלקורד ואח' נ' וועדת הספרדים.

3. הטענה כי הפרוטוקול אינו משקף את הדיון נדחתה. בית המשפט קבע כי הפרוטוקול משקף נאמנה את הדיון, כי באת כוח המבקשת עיינה בו בזמן אמת בלי להעלות השגה, וכי הבקשה לתיקון הוגשה ארבעה ימים לאחר מכן ונדחתה בהחלטה מנומקת. בית המשפט הזכיר את הכלל שדברים שלא נרשמו לא נאמרו או שלא נמצאו ראויים לרישום (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי).

4. הטענה בדבר העיכוב נדחתה. בית המשפט קבע כי 14 ימים הם סד זמנים סביר, וכי המבקשת לא ביקשה לקצרו. החלטה זו דיונית, מסורה לשיקול דעת המותב לפי תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ואין בה כשלעצמה עילת פסלות.

5. הטענה כי אין למבקשת אינטרס דיוני נדחתה. בית המשפט קבע כי היא הגישה שמונה ימים לאחר בקשת הפסלות תביעה חדשה נגד המשיב, בעניין אחריות הורית וזמני שהות, המתבססת על אותן טענות ומתייחסת להליך הנוכחי.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

בקשת הפסלות: נדחתה

הוצאות בגין הבקשה: 2,500 ₪ שתשלם המבקשת

לעיון בתחום: אלימות במשפחה

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

קראו גם: דחיית בקשה שלישית לפסלות שופט בשל טענות ערעוריות דחיית ביטול פסק דין בהעדר הגנה בתביעת דמי שימוש פסלות שופטת בשל חברות בוועדת קבלה לרפואה

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו