חזרה למאמרים

תביעה נגררת בגין תקיפה וכליאת שווא בסכסוך חניה

פורסם 20 בנובמבר 2026
תביעה נגררת בגין תקיפה וכליאת שווא בסכסוך חניה

פסק הדין עוסק בתביעה נגררת להרשעה פלילית בעילות תקיפה וכליאת שווא, שהוגשה בעקבות סכסוך חניה בין שכנים.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ת"א 57216-02-25 פלוני נ' כהן. בית משפט השלום בתל אביב-יפו, כבוד השופט בכיר ד"ר מנחם (מריו) קליין. פסק הדין ניתן ביום ד' כסלו תשפ"ז, 14 נובמבר 2026.

טענות הצדדים

התובעת הגישה תביעה נגררת בעילות תקיפה וכליאת שווא, בעקבות הרשעת הנתבע על פי הודאתו בעבירות של תקיפה, כליאת שווא ואיומים, בסכסוך חניה בין שכנים. לטענתה, ההרשעה החלוטה מבססת את האחריות, הנתבע פעל במתכוון ובזדון, כלא אותה כשעה ואיים על חייה, ולא הסכים לשחררה גם כשהגיעו כוחות הצלה. היא דרשה פיצוי בגין נזק לא ממוני, פיצויים עונשיים והוצאות, וטענה כי אין להטיל עליה אשם תורם וכי יש להחיל את דוקטרינת הגולגולת הדקה. הנתבע טען כי התביעה היא שימוש לרעה בהליכי משפט ונקמה, כי הוגשה בשיהוי, וכי הכחיש אלימות פיזית, בין השאר בשל מצבו הרפואי. לטענתו, רק סגר חלקית את התריס בחנייתו כדי לעכב את התובעת עד הגעת המשטרה, והודה בהליך הפלילי משיקולים פרקטיים. הוא טען כי התובעת פלשה לחנייתו ויש להטיל עליה אשם תורם בשיעור 100%, כי נכותה הנפשית נובעת ממחלת דיכאון כרונית קודמת, וכי אין מקום לפיצויים עונשיים.

השאלה המשפטית

האם הנתבע חב בפיצוי בגין תקיפה וכליאת שווא בתביעה נגררת להרשעתו הפלילית, ובאיזה היקף, בהתחשב באשם תורם, בקיום נכות נפשית שנגרמה מהאירוע ובתביעה לפיצויים עונשיים.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה מהנימוקים האלה:

1. התביעה הוגשה במועד: לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ותקנה 19 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, תביעה נגררת מוגשת בתוך תשעים ימים מהחלטיות פסק הדין הפלילי. בית המשפט קבע כי פסק הדין הפך חלוט ביום 24.11.24 והתביעה הוגשה ביום 23.02.25.

2. האחריות: לפי סעיף 42ד לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, הממצאים והמסקנות במשפט הפלילי נחשבים כאילו נקבעו במשפט אזרחי. בית המשפט קבע כי די בהכרעת הדין ובכתב האישום, ולא השתכנע שההודאה ניתנה בשל לחצים.

3. אשם תורם: בית המשפט קבע כי התובעת חנתה בפלישה מכוונת לחניית הנתבע, וכי אלמלא כך האירוע לא היה מתרחש. מנגד, נדחתה טענת הסתכנות מרצון ו־100% אשם, כי אין לתת הכשר ללקיחת החוק לידיים; הוטל אשם תורם של 20%.

4. נכות ונזק: בית המשפט קבע כי חוות דעת מומחה ההגנה אמינה, מקצועית ומשכנעת, ונסמכה על מלוא החומר הרפואי. לכן לא נותרה נכות צמיתה מהאירוע, ולא נפסקו הוצאות רפואיות ועזרת הזולת בהעדר נכות ואסמכתאות.

5. פיצויים עונשיים: בית המשפט קבע כי משהורשע הנתבע על פי הודאתו, רכיב ההרתעה הושג, ואין סיבה מיוחדת להוסיף עליו.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

תביעה: התקבלה חלקית, והנתבע ישלם לתובעת

נזק לא ממוני: 18,000 ₪, בנוסף לסכום שנפסק בהליך הפלילי, בניכוי האשם התורם שנקבע

הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין: 5,000 ₪ בסך הכול, לתובעת

הוצאות רפואיות ועזרת הזולת (26,000 ₪ נתבעו): נדחו, בהעדר נכות ואסמכתאות

פיצויים עונשיים (40,000 ₪ נתבעו): נדחו, משום שרכיב ההרתעה הושג בהליך הפלילי

לעיון בתחום: משפט אזרחי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

קראו גם: אחריות המשטרה לגניבת שוטר מדירה לאחר חיפוש פיצוי בגין דריסת כלבה במעבר חציה בתאונת פגע וברח

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו