חזרה למאמרים

פיצוי בגין דריסת כלבה במעבר חציה בתאונת פגע וברח

פורסם 13 בנובמבר 2026
פיצוי בגין דריסת כלבה במעבר חציה בתאונת פגע וברח

התובעת טענה כי כלבתה, שהייתה קשורה ברצועה בידי בתה הקטינה, נדרסה למוות במעבר חציה בתאונת פגע וברח. לטענתה, סרטון האירוע תומך בגרסתה, והנהגת, רעיית הנתבע, הייתה צריכה להבחין בכלבה ולנהוג בזהירות מוגברת לפני מעבר חציה. היא תבעה פיצוי בסך 39,900 ש"ח, וביקשה פיצוי גם בגין עוגמת נפש שנגרמה לה ולבתה.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ת"ק 35216-07-26 נקר נ' נהון. בית משפט לתביעות קטנות בירושלים, כבוד הרשמת הבכירה רוית אריאלי. פסק הדין ניתן ביום כ"ג חשוון תשפ"ז, 03 נובמבר 2026.

טענות הצדדים

התובעת טענה כי כלבתה, שהייתה קשורה ברצועה בידי בתה הקטינה, נדרסה למוות במעבר חציה בתאונת פגע וברח. לטענתה, סרטון האירוע תומך בגרסתה, והנהגת, רעיית הנתבע, הייתה צריכה להבחין בכלבה ולנהוג בזהירות מוגברת לפני מעבר חציה. היא תבעה פיצוי בסך 39,900 ש"ח, וביקשה פיצוי גם בגין עוגמת נפש שנגרמה לה ולבתה.

הנתבע טען, בקצרה, כי הכלבה השתרכה מאחורי הבת במרחק של לפחות מטר, וכי לנהגת לא הייתה יכולת להבחין בה. לשיטתו, קיימות "טענות כבדות משקל לגבי האחריות והנזק". בתחילה הכחיש את מעורבות הנהגת, אך במהלך הדיון הוא והנהגת הכירו במעורבותה באירוע.

השאלה המשפטית

האם הנהגת נהגה ברשלנות, ובכך חבה בנזקי התובעת בגין דריסת הכלבה, חרף הטענה כי המרחק בין הכלבה לבתה של התובעת מנע ממנה להבחין בה ולעצור, ומהו הפיצוי המגיע לתובעת.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט קיבל את התביעה משישה נימוקים:

א. בית המשפט קבע כי סרטון האירוע תומך באופן מוחלט בגרסת התובעת: השלושה חצו יחדיו, והכלבה, קשורה ברצועה, הייתה מעט מאחורי הבת.

ב. תקנה 53(6) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, מחייבת נוהג רכב להאט, ובמידת הצורך לעצור, בהתקרבו למעבר חציה. גם אילו לא ניתן היה להבחין בכלבה, אדם סביר לא היה ממשיך בנסיעה ללא האטה.

ג. תקנה 67(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, מחייבת נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, כשהולכי רגל חוצים במעבר, לאפשר להם להשלים את החציה בבטחה. בית המשפט הסתמך על ההלכה בע"פ 8827/01 שטרייזנט נ' מדינת ישראל, שלפיה על נהגים המתקרבים למעבר חצייה לצפות הימצאות הולכי רגל במעבר או העומדים לעלות עליו.

ד. בית המשפט קבע כי הנהגת המשיכה בנסיעה במהירות שאינה נראית סבירה, מבלי להאט ומבלי להבחין בבת ובכלבה, וכי מצופה מאדם סביר להבחין בהן. הוא נתן אמון בעדותה וקבע כי לא הבחינה אף בפגיעה, וכי הלך רוחה מעיד על ניתוק מסוים במהלך הנהיגה, מעבר ל"נהיגה אוטומטית" סבירה, העולה בקנה אחד עם מצוקתה הרגשית באותו מועד כפי עדותה.

ה. לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הנהגת נהגה ברשלנות. תקנות התעבורה משמשות ראיה לנורמת הזהירות הנדרשת בעוולת הרשלנות, לפי ע"א 335/80 בריגה נ' מוסטפה. בית המשפט קבע כי המרחק בין הכלבה לבת אינו משמעותי, והכלבה הייתה קשורה ברצועה, ולכן אין בו כדי לגרוע מרשלנות הנהגת.

ו. לעניין עוגמת הנפש, סעיף 2 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מגדיר "נזק" באופן רחב, הכולל סבל נפשי. בית המשפט התרשם מחומרת הפגיעה הנפשית בתובעת ובבתה, על רקע נסיבותיהן האישיות ומות הכלבה בזרועותיהן בתאונת פגע וברח.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

התביעה: התקבלה

נזק ישיר: 5,000 ש"ח לתובעת, כנגד עלות רכישת הכלבה החדשה; לא הוצגה אסמכתא לעלות רכישת הכלבה שמתה

עוגמת נפש: 20,000 ש"ח לתובעת

הוצאות משפט: 500 ש"ח לתובעת

סה"כ פיצוי: 25,000 ש"ח

נזקי גוף: לא נדונו; התובעת רשאית לתבוע בגינם בבית משפט השלום

לעיון בתחום: משפט אזרחי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

קראו גם: התרסקות מטוס בבעלות משותפת: תביעת השותפים נדחתה הצהרה על בעלות במקרקעין מכוח ייפוי כוח נוטריוני החלפת מומחה רפואי מטעם בית המשפט בשל זיקה לבא כוח

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו