החלטה בבקשה למנות פסיכולוג ילדים כמומחה נוסף בתביעה להעתקת מקום מגורי קטין, לאחר שהוגש תסקיר עו"ס מפורט.
החלטה
פרטי הערכאה
החלטה בתלה"מ 16143-04-26 המבקשת נ' המשיב. בית משפט לענייני משפחה בירושלים, כב' השופטת אורית אביגיל יהלומי. ההחלטה ניתנה ביום י"ד חשוון תשפ"ז, 25 אוקטובר 2026.
טענות הצדדים
המבקשת ביקשה למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכולוגיה של הילד, שיחווה דעה על טובת הקטין בן הארבע בעניין מקום מגוריו ומעבר למסגרת חינוכית אחרת. לטענתה, המומחה יבחן את מצבו הרגשי וההתפתחותי של הקטין, את קשייו במעברים ואת קשריו עם כל אחד מהוריו, וכן את השפעת תנאי חייה על טובתו. המבקשת טענה כי היא יוצאת לעבודה ב-05:00 ונושאת בנסיעות ממושכות ובתשישות, וכי רווחתה הנפשית ויכולת השתכרותה הן חלק מטובת הקטין. לדבריה, יש להחיל את גישת "המעשה העשוי", והתסקיר לא בחן לעומק את השלכות המעבר ואת חלופות המגורים שהציעה. עוד טענה כי הגננת לא דיווחה על קושי במעברים, ואולי הוא נובע מהמתח ההורי. המשיב התנגד וטען כי הבקשה היא "מקצה שיפורים" משום שמסקנות התסקיר מיום 15.7.2026 אינן תואמות את עמדת המבקשת. לטענתו, התסקיר אושר על ידי הגורמים המקצועיים הממונים, והוא עצמו הציע ביוני 2025 מעבר משותף למרכז, אך המבקשת סירבה. בהסתמך על סירובה חתם על חוזה שכירות לשלוש שנים, ואשתו העבירה את מקום עבודתה. הוא הוסיף כי הקטין יציב בשגרתו וכי לא חל שינוי נסיבות מהותי. כמו כן הוא קיבל את המלצת התסקיר לימים קבועים בשבוע, ובלבד שזמני השהות יישארו שוויוניים בשיעור של 50%.
השאלה המשפטית
האם יש למנות פסיכולוג ילדים כמומחה נוסף בתביעה להעתקת מקום מגורי קטין, לאחר שהוגש תסקיר עו"ס מפורט.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את הבקשה מחמישה נימוקים:
1. בית המשפט קבע כי התסקיר מקיף, מעמיק ויסודי: הוא נשען על פגישות עם ההורים, על ביקורי בית בשני הבתים ועל שיחות עם הגננת והגננת המשלימה, ובחן את הסתגלות הקטין ואת הקשר עם האב.
2. בית המשפט קבע כי התסקיר ניתח באופן מקצועי ומאוזן את חלופות המגורים ואת קשייה של המבקשת, והתייחס לגישת "המעשה עשוי" כנהוג בפסיקה (עמ"ש (נצ') 9963-06-11). בית המשפט הוסיף כי טובת הקטין קודמת לרווחת ההורה המבקש להעתיק את מגוריו (תמ"ש (קריות) 10428-03-10), וכי המבקשת עותרת למעשה לחוות דעת נוספת התומכת בעמדתה.
3. בית המשפט קבע כי קשיי המעבר של הקטין נבדקו בשיחה ישירה עמו, וכי התסקיר נתן להם מענה אופרטיבי של ימים קבועים בשבוע, ולכן אין צורך באבחון פסיכולוגי נוסף.
4. בית המשפט קבע כי תסקיר עו"ס נחשב בפסיקה כבעל מעמד המקביל לחוות דעת מומחה (בע"מ 4259/06), וכי מינוי מומחה נוסף נעשה במקרים חריגים בלבד, ובדרך כלל לאחר חקירת העו"ס (רע"א 45363-06-23; רע"א 6799/19). העו"ס טרם נחקרה, ואי-הסכמה של המבקשת עם מסקנות התסקיר אינה מצדיקה מינוי כזה.
5. בית המשפט קבע כי אין חשש לשלום הקטין ואין המלצה טיפולית למינוי פסיכולוג ילדים, וכי ריבוי גורמים העוסקים בעניינה של המשפחה עלול לפגוע בקטין.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
בקשה למינוי פסיכולוג ילדים כמומחה נוסף: נדחתה
דרך אפשרית: מומחה נוסף יישקל רק אם יוכח פגם או חסר ממשי בתסקיר, או אם לאחר חקירת העו"ס יישאר ספק מקצועי אובייקטיבי שאינו מאפשר הכרעה מושכלת
אפוטרופוס לדין (סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962): בית המשפט קבע כי ימונה לקטין אפוטרופוס לדין על ידי הלשכה לסיוע משפטי, ככל שלא תוגש התנגדות עניינית
הוצאות: 2,500 ₪ מהמבקשת למשיב
לעיון בתחום: הסדרי שהות
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: דחיית בקשת ביזיון לאכיפת זמני שהות בתיק סגור העברת מגורי קטינות לאב וזמני שהות מפוקחים לאם

