ביטול סיווג החלטת ביניים כפסק דין בהליך חידוש קשר

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר נתן להחלטת ביניים בעניין חידוש הקשר בין אב לילדיו תוקף של פסק דין, וחייב את האם בהוצאות.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין עמ"ש 52121-10-25 ר. נ' נ. ואח'. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. כבוד השופטת, סגנית הנשיאה ו. פלאוט, אב"ד; כבוד השופט צ. ויצמן; כבוד השופטת צ. גרדשטיין פפקין.

טענות הצדדים

המערערת (האם) טענה כי בית משפט קמא התעלם מאירועי אלימות של המשיב, כפה קשר וטיפולים בניגוד לרצון הקטינים, שגה בקביעתו כי המשיב אינו מסוכן, ושגה כשהטיל עליה סנקציות כספיות. היא ביקשה לעצור כל הליך טיפולי שמטרתו חידוש קשר עד שהקטינים ירגישו בשלים לכך. מנגד, המשיב (האב) טען כי ההחלטה נכונה, כי המערערת הסכימה ליישם את פסק הדין בדיון מאוחר יותר, וכי היא זו שגורמת לניכור הורי חמור; לטענתו נקבע כי אינו מסוכן וכי המפגשים יחודשו בהדרגה ובפיקוח. האפוטרופא לדין תמכה בביטול פסק הדין, וטענה כי הקטינה מתנגדת לטיפולים מאחר שהם נועדו כדרך לחידוש הקשר, וכי יש להפריד בין הטיפול בקטינה לבין סוגיית חידוש הקשר כדי להקנות לה אמון.

השאלה המשפטית

האם היה מקום ליתן תוקף של פסק דין להחלטת ביניים המורה על מתווה טיפולי לחידוש קשר, והאם מוצדק היה להטיל את האשם בנתק על האם ולחייבה בהוצאות?

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור ופירט ארבעה טעמים עיקריים להתערבותו בהכרעת הערכאה הדיונית:

א. מתן תוקף של פסק דין להחלטת ביניים: שגה בית משפט קמא כאשר נתן תוקף של פסק דין להחלטת הביניים מיום 3.6.25. העיכוב בתחילת ההליך הטיפולי מעיד דווקא על אי-יציבות במשפחה ועל המשך המחלוקת, ומכאן על הצורך בהמשך בירור התיק וניהולו, ולא על הצורך בסיומו.

ב. סימון חידוש הקשר כ"מטרה סופית" ודאית: שגויה ההחלטה לסמן את חידוש הקשר כיעד סופי ודאי של הטיפול. בהתאם לחוות דעת המומחים, המטרה ההתחלתית צריכה הייתה להיות יצירת קשרי אמון ועיבוד רגשי עבור הקטינה, במרחב נטול לחצים, ורק בהמשך ניתן יהיה לעסוק בשאלות הנוגעות לחידוש הקשר.

ג. הטלת האשמה לנתק על האם בלבד: שגה בית משפט קמא בהטילו את האשמה לנתק על המערערת בלבד. מחוות הדעת עולה כי למשיב חלק לא מובטל בנתק, וכי הוא נדרש לטיפול פרטני בטרם תהיה היתכנות לחידוש מפגשים; אין לאלץ את הקטינים לטיפול בטרם המשיב מילא את חלקו.

ד. שלילת עמדת האפוטרופא לדין וחיוב האם בהוצאות: לא היה מקום לשלול את עמדת האפוטרופא לדין, אשר ייצגה נאמנה את רצונה וטובתה של הקטינה, ולא היה מקום לחייב את המערערת בהוצאות שעה שהיא זו שיזמה את התביעה לחידוש הקשר בעוד המשיב לא הגיש כל הליך משפטי.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

ביטול פסק הדין: פסק הדין מיום 14.7.25 בטל

ביטול החלטת הביניים: ההחלטה מיום 3.6.25 בטלה

הוצאות משפט בערכאה קמא: חיוב המערערת בסך 20,000 ₪ בטל

המשך ההליך: הדיון יוחזר לבית משפט קמא להמשך ניהול על בסיס המלצות מכון דקל מיום 31.3.26

צו למשיב: המשיב יפנה לטיפול פרטני לוויסות לחצים ושליטה בכעסים

הוצאות משפט בערעור: אין צו להוצאות

עירבון: הערובה שהפקידה המערערת תושב לה

לעיון בתחום: הסדרי שהות

מאת: עו"ד אלי קשתי | משרד עו"ד קשתי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.