פסק דין זה עוסק בבקשה שנייה של המבקשת לצו למניעת הטרדה מאיימת נגד חמהּ, בטענה כי מצלמות שהתקין מכוונות לביתה ופוגעות בפרטיותה.
פסק דין
פרטי הערכאה
מדובר בפסק דין ה"ט 13999-08-26 שניתן בבית משפט לענייני משפחה בקריות, מפי השופטת גילה ספרא-ברנע. פסק הדין ניתן ביום כ"ט אב תשפ"ו, 12 אוגוסט 2026.
טענות הצדדים
המבקשת טענה כי המשיב, חמהּ, מתחקה אחריה ופוגע בפרטיותה באמצעות הצבת מצלמות המכוונות לחלונות ביתה, עד שנאלצה לכסות את חלונותיה ביריעות מודבקות, וכן כי ניתק את חיבור האינטרנט לביתה. המשיב אישר כי התקין את המצלמות, אך טען כי הן מוצבות בשטחו ומכוונות אליו ונועדו להגנתו. לתמיכה בטענתו הפנה לכך שנעצר בעקבות תלונת בנו, בעלה של המבקשת, ושוחרר לאלתר לאחר שתיעוד המצלמות שנתפס בידי המשטרה תמך בגרסתו.
השאלה המשפטית
האם הצבת מצלמות האבטחה על ידי המשיב מהווה פגיעה בפרטיות המבקשת המצדיקה מתן צו למניעת הטרדה מאיימת והוראה על הסרת המצלמות?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את הבקשה משני נימוקים עיקריים:
א. אי-הרמת נטל ההוכחה: המבקשת לא הוכיחה כי המשיב הציב את המצלמות באופן הפוגע בפרטיותה; משלא הונחה תשתית ראייתית לפגיעה, לא הוקם בסיס למתן הצו המבוקש.
ב. עניין אישי כשר: המשיב הוכיח כי עומדת לו ההגנה הקבועה בסעיף 18(2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, שעניינה עניין אישי כשר, שכן התיעוד מהמצלמות תמך בשחרורו ממעצר בעקבות תלונה שהוגשה נגדו.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
הבקשה להסרת המצלמות: נדחתה, מבלי למנוע מהמבקשת להגיש תביעה בעילה מתאימה לאחר שתניח תשתית ראייתית לכאורה לטענותיה
הוצאות משפט: לא נפסקו הוצאות, מכוח עקרונות היסוד בדיני משפחה ומאחר שהבקשה נדחתה בשל אי-הרמת נטל ההוכחה ומגבלות הדיון בצו הגנה
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.