פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה עסק בתביעה לדמי שימוש ראויים בבית ששימש למגורי בני זוג לשעבר, בעוד תביעה רכושית ביניהם עדיין תלויה ועומדת, ובשאלה אם ניתן לברר את התביעה לפני שנקבע שלתובעת זכויות בנכס.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין בתלה"מ 57503-03-26 התובעת נ' הנתבע. בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה, כבוד השופטת נאוה גדיש. פסק הדין ניתן ביום ב' חשוון תשפ"ז, 13 אוקטובר 2026.
טענות הצדדים
התובעת, בת זוג לשעבר של הנתבע, תבעה דמי שימוש ראויים בבית ששימש למגורי הצדדים בראש העין והרשום על שם הנתבע. במקביל מתנהלת בין הצדדים תביעה רכושית שבה התבקש, בין היתר, צו הצהרתי לפיו הבית הוא נכס משותף. בקשתה של התובעת במסגרת אותה תביעה למינוי שמאי שיעריך את שווי הבית ואת דמי השימוש נדחתה בהחלטה מיום 6.9.26. התובעת נימקה את הגשת התביעה בשלושה טעמים: מניעת טענת שיהוי בעתיד, והיא הציעה שהנתבע יסכים כי אם יוכרו זכויותיה בבית, היא תהיה זכאית לדמי שימוש ראויים; מניעת עיוות דין ואפשרות לדון בסוגיית דמי השימוש במסגרת ההליך הרכושי; ויעילות דיונית, כדי שלא תידרש להגיש תביעה חדשה ו"לחכות עוד שנתיים, למנות עוד פעם שמאי". הנתבע לא הסכים להצעת התובעת, וגם לא להצעת בית המשפט לוותר על טענת השיהוי, מבלי לפגוע בטענותיו האחרות. הוא טען, בין היתר, כי התובעת מנועה מלהגיש תביעה זו, מאחר שלא עתרה לסעד זה בתביעה הרכושית, אף שהיה עליה לרכז בה את כל הסעדים.
השאלה המשפטית
האם ניתן לברר תביעה לדמי שימוש ראויים בנכס כאשר טרם נקבע שלתובעת זכויות בו, והאם יעילות דיונית או חשש משיהוי מצדיקים להותיר את התביעה תלויה ועומדת עד להכרעה בתביעה הרכושית.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט מחק את התביעה על הסף מחמישה נימוקים:
1. בית המשפט קבע כי במועד הגשת התביעה לא הייתה לתובעת עילת תביעה נגד הנתבע. כל עוד התובעת אינה רשומה כבעלת זכויות בנכס, ויש מחלוקת מהותית בשאלת זכותה להירשם ככזו, היא אינה זכאית לדמי שימוש. קביעה זו עולה גם מההחלטה מיום 6.9.26.
2. בית המשפט קבע כי הנתבע אינו נדרש לתת מראש הסכמה לזכאות לדמי שימוש. הכלל הוא ששותף אינו הופך ל"שוכר בעל כורחו", והתנאים לזכאות לדמי שימוש נקבעו בהלכת זרקא (ע"א 1492/90 זרקא נ' פארס). אם תוגש תביעה בעתיד, כל צד יוכל להעלות את טענותיו.
3. בית המשפט קבע כי טענת השיהוי אינה יכולה להצדיק את התביעה, שכן אין לתובעת זכות לתבוע דמי שימוש בשלב זה. אם ייקבע בעתיד שיש לה זכויות והיא תגיש תביעה סמוך לכך, לא יהיה לטענת שיהוי על מה להסתמך.
4. בית המשפט קבע כי יעילות דיונית אינה מצדיקה "הקפאת" התביעה. הותרת הליך שלא ברור אם יידרש מעמיסה על בית המשפט. עיכוב הליך מותר כשיש הליך תלוי ועומד או חשש להכרעות סותרות, ואין זה המצב כאן, שכן השאלות בתביעה הרכושית אינן קשורות לשאלות בתביעה לדמי שימוש. הקפאה אף תעניק לתביעה קדימות בלתי מוצדקת בהיותה ישנה יותר. שמאי ניתן יהיה למנות בעתיד, ואף לשקול את המומחה שיתמנה בתיק העיקרי.
5. בית המשפט דחה את טענת התובעת כי על הנתבע היה להגיש בקשה נפרדת לסילוק על הסף. לפי תקנה 28 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, על הנתבע להעלות בכתב ההגנה את כל טענותיו, לרבות המקדמיות, וכך עשה. בית המשפט הוסיף כי התובעת יכלה לבקש להגיש כתב תשובה ולא עשתה כן, וכי משהטענות התבררו בדיון, זכותה הדיונית לפרוש את טענותיה נשמרה.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
התביעה לדמי שימוש ראויים: נמחקה על הסף, מאחר שהוגשה טרם זמנה, בטרם התגבשה עילת תביעה. אם וכאשר תוגש שוב בעתיד, כל צד יוכל להעלות את מלוא טענותיו ובית המשפט יידרש להן.
הוצאות: 5,000 ₪ שהתובעת תשלם לנתבע
לעיון בתחום: חלוקת רכוש
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: דמי שימוש ראויים: דחייה על הסף מחמת מעשה בית צו הגנה במעמד הצדדים בשל מעקב וחדירה לטלפון

