פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתביעה רכושית, שבו נדונו מועד הערכת שווי הבית, דמי שימוש, איזון יתרת חשבון בנק והוצאות משפט.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין בעמ"ש 62755-10-25 פלונית נ' פלוני (ובעמ"ש 57924-10-25 פלוני נ' פלונית). בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כערכאת ערעור. השופטים: עינת רביד (אב"ד), נפתלי שילה ויחזקאל אליהו.. פסק הדין ניתן ביום ד' תשרי תשפ"ז, 15 ספטמבר 2026.
טענות הצדדים
הערעורים הוגשו על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שהכריע בתביעה הרכושית ובתביעה לפירוק שיתוף ולדמי שיתוף. ערעור האיש נדחה לאחר שחזר בו ממנו בתום הדיון, וההכרעה נדרשה בערעור האישה. האישה טענה כי היה על בית המשפט לייחד לה את הבית ולהותיר לאיש את החברה, בכפוף לתשלום איזון על ידו, במקום להורות על מכירת הבית ופירוק השיתוף. לשיטתה האיש רוקן את החברה והביא לסגירתה בחוסר תום לב, והתמשכות ההליכים נבעה מטענותיו הכוזבות, ולכן אין להעריך את הבית לפי שוויו כיום ולא לפי חוות הדעת השמאית. עוד טענה כי לא היה מקום לחייבה בדמי שימוש, ולחלופין כי האיש עזב מרצונו ולא נמנע ממנו להשתמש בבית. לטענתה, חשבון הבנק הרשום על שם אם האיש כולל כספים של הצדדים, ויש לכלול את יתרתו במועד הקרע בנכסים לאיזון, ובית המשפט לא נימק את ההחלטה שכל צד יישא בהוצאותיו. לעומת זאת טען האיש כי הזכויות בבית רשומות על שם שני הצדדים בחלקים שווים והוא זכאי למחצית שוויו בפועל במועד המכירה. לטענתו האישה התגוררה בבית ללא תשלום לאחר הגשת תביעתו לפירוק שיתוף וסיכלה את בקשותיו לפירוק, והוא נשא בתשלומי המשכנתה. החשבון הוא של צד שלישי שלא היה צד להליך, ויתרתו במועד הקרע הייתה 7,300 ₪ בלבד. עוד טען כי האישה פעלה בחוסר תום לב, ולכן אין להטיל עליו הוצאות.
השאלה המשפטית
האם בהליך איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, יש להעריך את שווי הבית במועד הקרע או במועד מאוחר לו; והאם האישה חייבת בדמי שימוש בבית, האם יש לאזן את יתרת החשבון הרשום על שם אם האיש, והאם יש להתערב בהחלטה שכל צד יישא בהוצאותיו.
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט דחה את ערעור האישה, למעט סוגיית החשבון, מהנימוקים הבאים:
1. מועד הערכת הבית: בית המשפט קבע כי לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, מועד הקרע הוא על דרך הכלל מועד הערכת הנכסים, אך אין הכרח בכך. הוא הסתמך על עמ"ש (מחוזי מרכז) 19796-09-17, שבו הוערך נכס במועד מאוחר לקרע.
2. בית המשפט קבע כי האישה פעלה בחוסר תום לב: היא עיכבה את פירוק השיתוף עד איזון מלא, המשיכה להתגורר בבית, וביקשה להקפיא את שוויו למועד הקרע שלפני כשמונה שנים.
3. בית המשפט קבע כי התארכות ההליכים נבעה גם מהמלחמה ומבירור המזונות ודמי השימוש, ולכן אין לראות באיש כמי שפעל בחוסר תום לב. שווי הבית היה 4,270,000 ₪ לפי חוות דעת השמאי מיום 4.2.2026, לעומת 3,160,000 ₪ בינואר 2020, והפרש זה אינו יכול להישאר מחוץ לחשבון.
4. דמי שימוש, ראשית: בית המשפט קבע כי האיש התנגד לאורך כל התקופה להמשך שהותה בבית ודרש פירוק ודמי שימוש.
5. דמי שימוש, שנית: בית המשפט קבע כי האיש שילם את המשכנתה, במלואה במשך כשנה ושלושה חודשים ולאחר מכן הרבה מעל חלקו ההוני. מכאן שהאישה לא התנהלה כבעלים יחידה והאיש נותר בעלים של מחצית הבית.
6. דמי שימוש, שלישית: בית המשפט קבע כי האישה התגוררה בבית בידיעה שאינה בעלים יחידה, בעוד האיש לא יכול לנצל את חלקו ושכר דירה אחרת, ולכן מדובר בעשיית עושר ולא במשפט.
7. חשבון אם האיש: בית המשפט קבע כי בפסק דינה של הערכאה הדיונית נקבע ששני הצדדים השתמשו בכספי החשבון לצורכי המשפחה, ולכן בשל שגגה לא נקבע איזון של יתרתו במועד הקרע. לפי חוות דעת המומחית, באפריל 2018 היו בו כ-7,300 ₪.
8. הוצאות בערכאה הדיונית: בית המשפט קבע כי נושאים שונים הוכרעו בחלקם לטובת האישה ובחלקם לטובת האיש, וכי ערכאת הערעור מתערבת בשיקול דעת הערכאה הדיונית בהוצאות רק במקרים נדירים ביותר.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
ערעור האישה: נדחה, למעט סוגיית החשבון
ערעור האיש: נדחה לאחר שחזר בו ממנו
ערעור האישה על מועד הערכת שווי הבית: נדחה
ערעור האישה על חיובה בדמי שימוש: נדחה
חשבון אם האיש: התקבל, והסכום שנמצא בו במועד הקרע יאוזן בין הצדדים
ערעור על ההחלטה שכל צד יישא בהוצאותיו בערכאה הדיונית: נדחה
הוצאות בערעור: האישה תשלם לאיש 35,000 ₪
ערובת האישה: תועבר לאיש על חשבון ההוצאות שנפסקו
ערובת האיש: תושב לו
לעיון בתחום: חלוקת רכוש
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.