חזרה למאמרים

הפרת זכויות יוצרים וגניבת עין בין עסקי נופש בחוף

פורסם 18 באוקטובר 2026
הפרת זכויות יוצרים וגניבת עין בין עסקי נופש בחוף

פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בתביעה של עסק נופש על חוף הים נגד עובד לשעבר ואשתו, שהקימו עסק מתחרה סמוך והעתיקו מאתר האינטרנט של התובעת קטעי מלל ותמונות. בית המשפט נדרש להפרת זכויות היוצרים, לעוולות גניבת עין והתערבות לא הוגנת ולשיעור הפיצוי.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ת"א 14166-05-17 טרק ים אכזיב בע"מ נ' קינן ואח'. בית המשפט המחוזי בחיפה, כב' השופטת ר. למלשטריך-לטר. פסק הדין ניתן ביום ג' אלול תשע"ט, 03 ספטמבר 2019.

טענות הצדדים

התובעת היא חברה המפעילה עסק נופש על חוף הים. לטענתה, הנתבע 1, שעבד אצלה כשכיר עד 9.11.15, הקים עם הנתבעת 2, אשתו, עסק מתחרה סמוך אליה. לטענתה, הנתבעים העתיקו לאתר האינטרנט, לדף הפייסבוק ולקטלוגים שלהם ארבעה קטעי מלל ושש תמונות שלה, ובכך הפרו את זכויות היוצרים שלה, ביצעו גניבת עין והתערבות לא הוגנת בעסקה. עוד טענה כי הנתבעים שידלו את לקוחותיה, פגעו בשלטי ההכוונה ואיימו על עובדיה. היא תבעה 100,000 ₪ לכל יצירה, כלומר 1,000,000 ₪, ופיצוי סטטוטורי נוסף בגין העוולות.

לעומת זאת, הנתבעים לא הכחישו את ההעתקה, אך ייחסו אותה לשותף שלא התממש ולמעצבת האתר. הנתבע 1 טען כי צילם חלק מהתמונות, וכי העסק החל לפעול רק בקיץ 2016. לטענתם, התוכן הוסר מיד עם מכתב ההתראה, ולפי המכתב התחייבה התובעת שלא לתבוע אם יוסר. הנתבע 1 הכחיש איומים והפרעה.

השאלה המשפטית

האם הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים של התובעת בקטעי מלל ובצילומים שהעתיקו מאתרה, והאם בכך ביצעו גם עוולות גניבת עין והתערבות לא הוגנת לפי חוק עוולות מסחריות, ומה הפיצוי המגיע לתובעת.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט קבע כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים של התובעת וביצעו כלפיה גניבת עין והתערבות לא הוגנת, משישה נימוקים:

א. מקוריות היצירות: לפי סעיף 4 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, בית המשפט קבע כי קטעי המלל והצילומים מקוריים, שכן הם פרי יצירתיות והשקעת זמן ומחשבה, והדבר לא נסתר.

ב. בעלות התובעת בצילומים: לפי סעיף 34 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שיצר עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה. בית המשפט קבע כי צילום שצילם הנתבע 1 בעת שהיה עובד התובעת, וצילום של עובדת אחרת שלה, שייכים לתובעת, וכי בתמונות האחרות הוכחה בעלותה.

ג. הפרה ישירה: לפי סעיף 11 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 וסעיף 47 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, בית המשפט קבע כי הנתבעים העתיקו את המלל והתמונות, עשו בהם שימוש עסקי והציגו אותם לציבור, וכי הטענה שההעתקה נעשתה בידי אחרים לא הוכחה.

ד. הפרה עקיפה, כנימוק חלופי: לפי סעיף 48 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, בית המשפט קבע כי גם אילו השילוב באתר היה נעשה בידי אחרים, היה על הנתבעים לדעת שהיצירות נלקחו מאתר התובעת.

ה. גניבת עין: לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, בית המשפט קבע כי לתובעת מוניטין, כעסק הפעיל מעל 40 שנה. עוד קבע כי קיים חשש סביר להטעיה, בשל אותו שירות, אותו חוג לקוחות, שם דומה וחיקוי מכוון, וכי הנתבעים לא הכחישו שלקוחות התבלבלו בין העסקים.

ו. התערבות לא הוגנת: לפי סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, בית המשפט קבע כי העתקת חלקים נרחבים מאתר התובעת הכבידה באופן לא הוגן על הגישה הטכנית לאתר שלה.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

פיצוי בגין שבע הפרות: 20,000 ₪ בממוצע לכל הפרה, מהנתבעים ביחד ולחוד

פיצוי בגין שלוש הפרות שנמשכו כשנה: 40,000 ₪ לכל הפרה

סכום כולל: 260,000 ₪ לתובעת, הכולל גם את הפיצוי בעבור גניבת העין וההתערבות הלא הוגנת

מספר ההפרות: כל אחד מארבעת קטעי המלל וכל אחת משש התמונות נחשבו הפרה נפרדת, שכן לכל יצירה קיום וערך כלכלי עצמאי

הוצאות: 15,000 ₪ לתובעת

טענת התחייבות שלא לתבוע: נדחתה, שכן מכתב ההתראה לא כלל התחייבות כזו

צו מניעה קבוע: ניתן נגד הפרת זכויות היוצרים של התובעת, שידול לקוחותיה ומניעה או שיבוש של גישת לקוחות לשירותיה

צו השמדה ומחיקה: ניתן להשמדת כל חומר מפר, לרבות העלונים המודפסים, ולמחיקת תוכן מפר מהאתר ומדף הפייסבוק

לעיון בתחום: משפט אזרחי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך

יש לכם שאלות בנושא?

אנחנו כאן לעזור. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם לשיחת ייעוץ ראשונית.

צור קשר עכשיו