אי-גילוי הצפת רכב משומש ופיצוי הרוכש

פסק הדין עוסק בתביעה של רוכש רכב שטח משומש נגד הסוכנות שמכרה לו אותו, בטענה שהוסתר ממנו אירוע של חדירת מים שעבר הרכב לפני המכירה.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין ת"א 46688-07-22 אמינוב נ' בכור - כהן מוטורס בע"מ ואח'. בית משפט השלום בתל אביב-יפו, כבוד השופט רון גולדשטיין. פסק הדין ניתן ביום כ"ו תשרי תשפ"ז, 07 אוקטובר 2026.

טענות הצדדים

התובע רכש מהנתבעת, סוכנות ומוסך מורשה של טויוטה, רכב שטח משומש ב-269,000 ₪. לטענתו, חודשיים קודם לכן עבר הרכב "תאונת הצפה חמורה", הנתבעת ידעה על כך והסתירה זאת, לא מסרה לו טופס גילוי, ולשאלתו על גרירת הרכב נאמר לו שמדובר בתקלה מינורית במצבר. עוד טען כי נאמר לו שמותקנת ברכב מערכת איתורן. הוא עתר לפיצוי בסך 141,823 ₪ בגין נזקים ישירים ו-25,000 ₪ בגין עוגמת נפש, ולחלופין לביטול ההסכם והשבת התמורה. לעומתו, הנתבעת הכחישה הצפה, תאונה וידיעה על אירוע קודם. לטענתה, הצעת המחיר לתיקון הרכב שניתנה לבעלים הקודמת מנופחת ולא בוצעה, והמכון שבדק את הרכב לפני הרכישה לא מצא קורוזיה או סימני מים. הליקויים נגרמו, לשיטתה, מטיולי שטח לאחר הרכישה. היא טענה עוד שהרכב נמכר ללא אחריות, שהתובע רכש אותו על יסוד בדיקת המכון, שחוות דעת השמאי העתיקה עבודות שלא בוצעו, ושסעיף 7 להסכם מגביל את הפיצוי ל-10% ממחיר הרכב. בנוסף טענה כי התובע לא הקטין את נזקו, הסתיר תאונה מאוגוסט 2021 וסירב לבדיקת הרכב.

השאלה המשפטית

האם עוסק ברכב הפר את חובת הגילוי כשלא גילה אירוע חדירת מים שקדם למכירה, ומהו הסעד?

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה, מן הנימוקים הבאים:

א. חובת הגילוי של עוסק ברכב: סעיף 4 לחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008 מחייב עוסק ברכב למסור לרוכש, בנפרד מהחוזה, טופס גילוי ובו פגיעות שנגרמו לרכב, ככל הידוע לו. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא מסרה טופס גילוי, וכי אירוע שבעקבותיו חדל הרכב להניע הוא עובדה מהותית גם אם אינו מכונה תאונה. בכך נשען על רת"ק (מחוזי חי') 38215-11-21 שוסטרמן נ' אלבר ציי רכב.

ב. האירוע מפברואר 2021: בית המשפט קבע כי הוכח שבפברואר 2021, לפני המכירה, עבר הרכב אירוע של חדירת מים שבעקבותיו חדל להניע ונגרר למוסך. הקביעה נשענה על עדותו של קצין הבטיחות של החברה שהחזיקה ברכב, על עדות מנהל המוסך שמצא ברכב סימני מים ונתן הצעת מחיר לתיקונו, ועל הצעת המחיר עצמה.

ג. ידיעת הנתבעת: בית המשפט קבע כי הנתבעת ידעה על האירוע: הרכב שהה במוסכה כשבועיים, מנהלה העיד כי ניצל את ההזדמנות שנוצרה מהצעת המחיר, היא רכשה את הרכב במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק, ולא הציגה את כרטיס העבודה מאותה תקופה, אף שהיה בשליטתה. אי-ידיעה בנסיבות אלה היא עצימת עיניים שדינה כידיעה, כפי שנקבע בע"א (מחוזי י-ם) 299-04-14 ארביב נ' טל מאיה.

ד. הטעיה ודחיית טענות ההגנה: לשאלתו הישירה של התובע השיבה הנתבעת כי מדובר באירוע של מצבר, והצהרתה בהסכם על היעדר תאונה סויגה בהפניה לבדיקת המכון. בית המשפט קבע כי בכך הטעתה את התובע והפרה את החובה החקוקה המוטלת עליה כעוסק ברכב. טענת היעדר האחריות לא הוכחה, ואף אילו הוכחה אינה פוטרת מחובת הגילוי. בדיקת המכון הייתה כללית ולא יכלה לחשוף את האירוע, ולכן לא יוחס לתובע אשם תורם.

ה. קשר סיבתי: בית המשפט קבע כי הוכח קשר סיבתי בין האירוע לבין תקלת מערכת האוריאה והקורוזיה: התקלה תועדה כבר עשרים וארבעה ימים לאחר הרכישה, ואופי הקורוזיה, בפנים הרכב ובמערכות החשמל, מתיישב עם חדירת מים ולא עם נסיעה בשלוליות. לא הוכח קשר סיבתי לצורך בהחלפת מנוע, תיבת הילוכים ויתר הפריטים שבהצעת המחיר. בית המשפט בחן את הקשר הסיבתי לפי מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר, בהסתמך על ע"א 1780/00 רמי תעשיות קרמיקה נ' אבו זלאם.

ו. תניית הגבלת הפיצוי: התניה בסעיף 7 להסכם, המגבילה את הפיצוי ל-10% ממחיר הרכב, נדחתה. היא לא הוכחה כדבעי, שכן חלק ממנה סומן בקו מוחק, ותניה כזו אינה מגבילה מראש את אחריותו של מוכר שהסתיר ביודעין עובדה מהותית לפני כריתת החוזה. בית המשפט קבע כי הדברים מתיישבים עם סעיף 16 לחוק המכר, התשכ"ח-1968.

ז. בחירת הסעד: בית המשפט העדיף פיצוי על פני ביטול ההסכם והשבת התמורה, משום שהתובע זנח סעד זה בסיכומיו, עושה ברכב שימוש רציף, והרכב שונה, הוגבה ועבר תאונה. בנסיבות של שימוש מתמשך נשען בית המשפט על ע"א (מחוזי מרכז) 7359-06-22 חדד.

ח. שיעור הנזק: חוות דעת השמאי מטעם התובע לא התקבלה כבסיס לכימות, משום שהיא אומדן נזק שנלקח מהצעת המחיר ולא הערכת ירידת ערך. בית המשפט אמד את הפגיעה בשווי הרכב על יסוד הפער בין המחיר שבו רכשה הנתבעת את הרכב לבין המחיר שבו מכרה אותו לתובע, בהתחשב ברווח סוחר, בתיקון חלקי ובשימוש הממושך ברכב. הנזק נבחן לפי מצב הרכב בדצמבר 2021 ובינואר 2022, משום שהתובע נסע לאחר מכן כשנתיים כשקונקטור מחשב האוריאה מנותק, והחמרה שהתפתחה בתקופה זו לא נזקפה לחובת הנתבעת.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

התביעה: התקבלה בחלקה

פגיעה בשווי הרכב: 55,000 ₪ לתובע

משאבת האוריאה ומחשב האוריאה: 9,386 ₪ לתובע

הבדיקה במכון "בדיקות ישיר" ושכר השמאי: 3,200 ₪ לתובע

נזק שאינו ממוני: 10,000 ₪ לתובע

סה"כ פיצוי: 77,586 ₪ לתובע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה

הוצאות: 4,500 ₪ לתובע

שכר טרחת עורך דין: 10,000 ₪ לתובע (כולל מע"מ)

ביטול ההסכם והשבת התמורה: נדחו, בשל השימוש המתמשך ברכב

החזר עלות השדרוגים: נדחה, הרכב נותר בידי התובע על שדרוגיו ומרבית החשבוניות רשומות על שם חברה

תיקון מערכת ההנעה וטיפול במוסך הנתבעת: נדחו, בהיעדר רישום על קורוזיה במערכת ההנעה ובהיעדר חשבונית לטיפול

בדיקת המכון לפני הרכישה: נדחתה, הוצאה שרוכש סביר נושא בה בכל מקרה

מצג בעניין מערכת האיתורן: נדחה, לא הוכח

לעיון בתחום: משפט אזרחי

מאת: עו"ד אלי קשתי | משרד עו"ד קשתי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.