עיכוב העברת כספי לקוח בנאמנות על ידי עורכת דין

פסק הדין עוסק בתביעה של לקוח נגד עורכת דינו, בטענה שעיכבה בידיה כספי זכייה שהתקבלו עבורו וניכתה מהם סכום נוסף על שכר הטרחה המוסכם.

פסק דין

פרטי הערכאה

פסק דין תאד"מ 21013-04-23 גרטנר נ' קדם שלו. בית משפט השלום בתל אביב -יפו, כב' השופט אבי כהן. פסק הדין ניתן ביום כ"ו תשרי תשפ"ז, 07 אוקטובר 2026.

טענות הצדדים

התובע טען כי הנתבעת, עורכת דינו, עיכבה בידיה כספי זכייה שהתקבלו עבורו מחברת הפניקס ולא העבירה אותם אליו בזמן סביר. לטענתו, הוא נאלץ לברר את גורלם בעצמו ונגרמו לו נזקים, בעיקר בלתי ממוניים. הוא טען גם כי הנתבעת גבתה ממנו שלא כדין ובניגוד להסכם שכר הטרחה סך של 1,000 ₪, וכי ערבבה את כספיו עם כספיה. הוא תבע 50,000 ₪, ובכללם פיצוי בסך 35,500 ₪ בגין עוגמת נפש.

הנתבעת טענה לעומתו כי חברת הפניקס לא עדכנה אותה בדבר ההעברה, ולכן האחריות לעיכוב אינה שלה. לטענתה, התובע יכול היה לפנות בעצמו לחברת הפניקס. היא הוסיפה כי הכספים הגיעו לחשבון נאמנות בבנק שסניפו נסגר, ובסיכומיה טענה כי הועברו לחשבון בלתי פעיל. לדבריה, ההנחה בשכר הטרחה בוטלה בשל יחסו הפוגעני של התובע והטרדתה, ומגיע לה "הרבה יותר" בשל השירות שנתנה. היא העלתה גם טענת קיזוז.

השאלה המשפטית

האם עורכת דין שעיכבה כספי זכייה של לקוחה הפרה את חובותיה, והאם רשאית הייתה לנכות מהם סכום נוסף.

מה נקבע

חלק א - נימוקי ההכרעה

בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי, מהנימוקים הבאים:

א. עיכוב כספי הזכייה: הכספים התקבלו בחשבון הנאמנות של הנתבעת ביום 17.10.21 והועברו לתובע רק ביום 12.9.22, כמעט 11 חודשים אחר כך, בלא שעדכנה אותו ובלא פנייה מתועדת שלה לחברת הפניקס; התובע הוא שגילה את ההעברה. בית המשפט דחה את הטענה שהאחריות מוטלת על חברת הפניקס או על התובע, משום שהכספים הועברו לחשבון שבשליטת הנתבעת ובדיקה פשוטה של החשבון הייתה מגלה זאת. נקבע כי הנתבעת הפרה את חובת הנאמנות והמסירות לפי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, ואת החובה להודיע ללקוח ולהעביר אליו כספים בתוך זמן סביר לפי כלל 40(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986.

ב. גרסאות הנתבעת בעניין חשבון הנאמנות: לפי קביעת בית המשפט, הנתבעת הציגה גרסאות סותרות בשאלה אם נסגר הסניף או החשבון עצמו, והגרסה שלפיה הכספים הועברו ל"חשבון בלתי פעיל" הועלתה לראשונה בסיכומים, ולכן לא בוסס עליה ממצא. גם אילו התקבלה, היא מלמדת לכל הפחות על רשלנות חמורה, שכן הנתבעת היא שבחרה את החשבון וניהלה אותו, וידעה שכספי הזכייה עתידים להתקבל בו.

ג. ביטול ההנחה בדיעבד: ההנחה בשכר הטרחה עוגנה בהסכם והפכה לחלק מהתמורה המוסכמת. חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מלשונו (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973), ובהסכם אין הוראה שמתנה את ההנחה בהתנהגות התובע. הנתבעת היא שניסחה את ההסכם, ולכן ספק בו יפורש נגדה (סעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). בית המשפט הוסיף כי שינוי תנאי ההסכם מחייב את הסכמת שני הצדדים, והנתבעת לא הוכיחה שהתובע הסכים לכך.

ד. הניכוי מכספי הזכייה: זכות קיזוז קמה רק כשקיימים חיובים כספיים הדדיים (סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973), ולתובע לא היה חוב כלפי הנתבעת. כלל 40(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 מתיר ניכוי רק על פי הסכם, והנתבעת ניכתה בניגוד להסכם ולא עמדה בנטל להוכיח את זכאותה. הניכוי נעשה בתגובה לביקורת לגיטימית של התובע, ונקבע כי הוא סותר את החובה לקיים חיוב הנובע מחוזה בדרך מקובלת ובתום לב (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973) ואת חובת הנאמנות והמסירות לפי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.

ה. פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון: בשל הפרת חוזה רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק שאינו נזק ממון (סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970). לפי קביעתו, נמנע מהתובע השימוש בכספו במשך כמעט 11 חודשים, והוא נאלץ לברר בעצמו את גורל הכספים ולשלוח לנתבעת מכתב התראה. בקביעת הפיצוי נשקלו משך העיכוב, גילו של התובע, הטרחה שנגרמה לו והתנהלות הנתבעת, ומנגד היעדר כוונה מוכחת להסתיר את הכספים, היעדר נזק ממוני מוכח ואי-התייצבות עדת התובע לדיון ההוכחות. דרישות הפיצוי של התובע נקבעו כמופרזות ומנופחות בעליל.

ו. טענת הקיזוז של הנתבעת: הטענה נדחתה משני טעמים. ראשית, היא לא פורטה, לא כומתה ולא הוכחה, אף שטענת קיזוז היא טענה עצמאית שיש לפרט ולהוכיח כמו תביעה. שנית, וזה העיקר, לגופה לא הוכח שהתובע נהג כלפי הנתבעת באופן פסול: פניותיו נועדו לקבל כספים שהגיעו לו כדין ושעוכבו בידיה.

חלק ב - סעדים והכרעות נוספות

החזר הסכום שנוכה: 1,000 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 12.9.2022, לתובע

פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון: 3,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 16.4.2023, לתובע

הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין: 2,000 ₪ כסכום אחד וכולל, לתובע

טענת הקיזוז של הנתבעת: נדחתה

התביעה: התקבלה באופן חלקי (מאוד)

לעיון בתחום: משפט אזרחי

מאת: עו"ד אלי קשתי | משרד עו"ד קשתי

הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.