פסק הדין דן בתביעת נזיקין בגין נזקי גוף שנגרמו למבקרת בגן ציבורי שנפלה עקב הפרש גבהים בשביל ההליכה, ובשאלת אחריות העירייה המחזיקה בגן ושיעור האשם התורם.
פסק דין
פרטי הערכאה
פסק דין ת"א 17695-01-22. בית משפט השלום בראשון לציון, כבוד השופט ניר גנצ'רסקי. פסק הדין ניתן ביום ח' אב תשפ"ו, 22 יולי 2026.
טענות הצדדים
התובעת טענה כי מעדה ונחבלה קשות במהלך פעילות ספורטיבית בגן ציבורי בנתניה, עקב מפגע בטיחותי של הפרש גבהים (כ-7 ס"מ) בין שביל ההליכה למשטח האדמה, וכן בשל תאורה לקויה. לטענתה, העירייה התרשלה בתחזוקת הגן ולא סילקה או סימנה את המפגע. הנתבעות (העירייה וחברת הביטוח) הכחישו את קיומו של המפגע, טענו כי הפרש הגבהים תקין ונועד למניעת הצפות, וכי התאורה במקום הייתה תקינה. הנתבעות טענו כי הנפילה נגרמה בשל מצבה הרפואי של התובעת או תנועה לא נכונה, ולחילופין טענו לאשם תורם בשיעור של 100% מאחר שהתובעת סטתה מהשביל.
השאלה המשפטית
האם הפרש גבהים של כ-7 ס"מ בין שביל הליכה למשטח אדמה בגן ציבורי מהווה מפגע המקים אחריות נזיקית לעירייה, ומהו שיעור האשם התורם שיש לייחס להולכת רגל שסטתה מקצה השביל?
מה נקבע
חלק א - נימוקי ההכרעה
בית המשפט מצא את העירייה אחראית לנזקי התובעת, בכפוף לאשם תורם, מהטעמים הבאים:
1. קיומו של מפגע: בית המשפט קבע עובדתית כי במקום הנפילה היה קיים מפגע בטיחותי בדמות הפרש גבהים של כ-7 ס"מ בין שביל ההליכה למשטח האדמה בסמוך למפגש שבילים. בית המשפט העדיף את חוות דעת מומחה התובעת, ודחה את קביעת מומחה הנתבעות לאחר שזה הודה בחקירתו כי לא בדק את נקודת הנפילה הספציפית. טענת התובעת לתאורה לקויה לא הוכחה ברמה הנדרשת.
2. אחריות העירייה: נקבע כי העירייה חבה בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הציבור המשתמש בשטחים הציבוריים שבתחומה, מכוח סעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש] ומכוח עוולת הרשלנות הקבועה בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. הפרש גבהים של כ-7 ס"מ אינו "מפגע של מה בכך", והעירייה הפרה את חובתה משלא דאגה למילוי הפרשי הגובה או לסימון המפגע.
3. אשם תורם: בית המשפט קבע כי יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 15%, בהתאם לסעיף 68(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. התובעת מעדה לאחר שרגלה ירדה מעט מהשביל, וסטייה קלה זו תרמה פיזית-סיבתית לקרות הנזק. עם זאת, נקבע כי אשמתה של העירייה, שהותירה מפגע מסוכן במרחב הציבורי, חמורה בהרבה מחוסר תשומת הלב הרגעי של התובעת.
חלק ב - סעדים והכרעות נוספות
פיצוי בגין עזרת הזולת: 307,168 ₪
פיצוי בגין הוצאות רפואיות וניידות: 25,000 ₪
פיצוי בגין כאב וסבל: 230,000 ₪
סה"כ נזק (לפני ניכוי אשם תורם): 562,168 ₪
סה"כ פיצוי לתשלום (לאחר ניכוי 15% אשם תורם): 477,842 ₪
שכר טרחת עורך דין: 23.4% מסכום הפיצויים בתוספת מע"מ
הוצאות משפט: החזר בגין חוות דעת ששולמו כנגד קבלות ושכר עדים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית
לעיון בתחום: משפט אזרחי
הערה: זהו סיכום תמציתי בלבד ואינו תחליף לעיון בנוסח המלא; ייתכנו אי-דיוקים. מספר התיק מצוין לעיל, והנוסח המלא והמחייב מצוי במקור.
קראו גם: אכיפת הסדרי שהות ומניעת ניכור הורי לקטין אוטיסט ערעור שנדחה על צו הטרדה מאיימת בסכסוך שכנים